עו"ד פיני פישלר פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לבחינת התנהלותה של נצ"מ שרית פיליפסון, ראש מחלקת התביעות במשטרת התנועה, ואת התנהלות פיקוד המשטרה בכלל לרבות המפכ"לים, בקשר להסתרת נתונים לכאורה בנוגע לתקינות הליכי האישור למערכת מצלמות המהירות א' 3.
לכתבה הקודמת בפוסטה על על דוח נצ"מ פיליפסון שחשף את מחדל התקינה של מצלמות המהירות – לחצו כאן.
עו"ד פישלר התייחס לפרוטוקול דיון במשרד לבטחון פנים, שנחשף על ידי עו"ד תומר גונן, המנהל בבית משפט השלום בעכו תיק בעניין אמינות המצלמות. בפרוטוקול, שהתביעה סירבה להעביר לידי ההגנה – בגיבוי בית המשפט – נחשף כי נצ"מ פיליפסון וראשי התביעה מפקפקים לכאורה בתקינות בדיקות תו התקן שנערכו למצלמות, בניגוד למצג המשפטי שהציגו.
עו"ד פישלר מבקש כי מנדלבליט יורה לחקור חשד להסתרת מסמכים והטעיית בית המשפט לכאורה על ידי המשטרה ואישור אמצעי אכיפה להרשעת נהגים, אשר אמינותו מוטלת בספק. עו"ד פישלר מבקש לחקור את כל הליך קבלת ההחלטות בדרגים הבכירים, בעניין אישור מערכת המצלמות וניהול התיק בבית המשפט. המשטרה, לדבריו, "מצויה כאן בניגוד עניינים מובהק, ברצותה, לשמור בכל מחיר על מחדליה, לכאורה, להסתירם עמוק באדמה".
בתוך כך, התביעה המשטרתית (11.3) הודיעה לבית משפט השלום בעכו על התנגדותה לזימון נצ"מ פיליפסון, סמנכ"ל המשרד לבטחון פנים יואל לוי ויועמ"ש המשרד עו"ד אריאל סיזל, כעדי הגנה בתיק המצלמות מטעם עו"ד גונן. בהודעה לבית המשפט נטען, כי "בקשת ההגנה לזימונם של בעלי התפקידים שצוינו כעדי הגנה הינה בקשה שאין לה אח ורע… זימונם עלול ליצור מדרון חלקלק ולפיו כל בעל תפקיד ציבורי עלול להיות מוזמן כעד הגנה אף אם אין לו נגיעה ספציפית לתיק".
התביעה טוענת כי אין בזימון נצ"מ פיליפסון והאחרים כדי לתרום לבירור העובדות. "מדובר בבעלי תפקידים פיקודיים וניהוליים שאין להם כל יכולת אמיתית לתרום לשאלות השנויות במחלוקת שהינן קביעת אמינות, תקינות ודיוק מערכת א'3".
התביעה מצטטת את דברי שופט בית משפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, שדחה את בקשת ההגנה לקבל פרוטוקול דיון פנימי שנערך במשרד לבטחון פנים, בטרם עו"ד גונן השיג את הפרוטוקול בעצמו. השופט ליפשיץ קבע לעניין עמדותיהם של נצ"מ פיליפסון וסמנכ"ל הבט"פ, כפי שהתבטאו בדיון פנימי, כי "דעותיהם אינן מעלות ואינן מורידות. דעות אלה אינן מהוות חומר חקירה – שכן הן משקפות לכל היותר את סברותיהם של אותם גורמים שמידת בקיאותם במערכת המצלמות לגופה אינה ידועה".
נצ"מ פיליפסון התבטאה באותה ישיבה פנימית בינואר 2017, כי "התקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ואמינות המערכת מוטלת בספק משפטי גדול… אשר לטענת מכון התקנים שהבדיקות למצלמות בוצעו בשנת2011 במכון תקינה הולנדי, הממצאים קשים. ההולנדים התנערו מבדיקות אלו וטענו שהסתמכו על בדיקות שבוצעו בגרמניה בשנת2003, אלא שגם לבדיקות תקינה אלה אין דו"ח בנמצא".
בבקשה לדחות את הבקשה להעיד את נצ"מ פיליפסון, שבה התביעה על הטענה כי דבריה של ראש מחלקת התביעות היו "דעה וסברה גרידא ולאו דווקא ידע מקצועי טכני… קיים אינטרס ציבורי במתן אפשרות לעובדי ציבור להביע דעתם בחופשיות וללא מורא במהלך עבודתם".
מה שלא ברור הוא, מה עילת ההתנגדות לכך שנצ"מ פיליפסון תסביר לבית המשפט על יסוד אילו נתונים שהיו בפניה היא הגיעה ל"דעה", ל"סברה" או למסקנה ה"לא מבוססת" כי קיימת בעיה למשטרה בתיק המצלמות; לא מדובר ב"סברה" של אדם מהרחוב.
בתוך כך, בעוד חותם הכשרות המשפטי למערכת המצלמות נתון בסכנה, המשטרה חוזרת לדברר את אמצעי האכיפה "של הדור הקודם" – מד מהירות לייזר. בהודעה של משטרת מחוז חוף נמסר כי שוטרי תחנת נהריה עצרו נהג מכונית מאזדה במהירות 152 קמ"ש, בקטע כביש שהמהירות המותרת בו 60 קמ"ש, בין צומת נהריה לרגבה, באכיפה יזומה בשעות הבוקר באמצעות מד מהירות לייזר.
לנהג הרכב, תושב מזרעה בן 21 היה הסבר מקורי ל"טיסה". לדבריו הוא "מיהר להביא לאחיו אל בית הספר, כריך להפסקת עשר".
