עתירה: לעדי מדינה וטעוני הגנה אין אגפים תורניים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ייאלץ להכריע בתקופה הקרובה בסוגיה בעייתית, או לכל הפחות יצטרך לענות לשאלה הבאה: האם המדינה אכן מפלה אסירים דתיים שהינם עדי מדינה וטעוני הגנה, לעומת אסירים אחרים?

את העתירה המדוברת הגיש ירון סנקר, אסיר השפוט לשני מאסרי עולם על רצח חיים שבי ותומר שבת. סנקר, המרצה את מאסרו בכלא אוהלי קידר, הגיש את העתירה לפני מספר שבועות. בית המשפט המחוזי ידון בה השבוע (שני, 12.3).

על פי נוהלי שב"ס, "אסיר טעון הגנה" הינו אסיר שיש יסוד סביר להניח (על פי מידע) שנשקפת סכנה לשלומו כתוצאה מאפשרות פגיעה בו על ידי אסירים אחרים. ישנן שתי רמות של אסירים טעוני הגנה.

טעון הגנה ברמה א' הוא אסיר, שעל פי המידע הקיים, יש יסוד סביר להניח שנשקפת סכנה ממשית לחייו בכל מקום בו ישהה במחיצת אסירים אחרים, לרבות באגפים לטעוני הגנה. על כן, ככלל הוא יוחזק בתנאי הפרדה כדי למנוע פגיעה בו.

טעון הגנה ברמה ב' הוא אסיר שעל פי המידע הקיים, נשקפת סכנה לחייו מפני אסירים אחרים ועל כן יש להחזיקו באגפים שהוקצו להחזקת אסירים טעוני הגנה.

קיימות ארבע עילות להגדרת אסיר כטעון הגנה: הראשונה כוללת אסיר ששיתף פעולה עם רשויות החוק כעד תביעה או עד מדינה, כזה שהעיד כנגד עבריין אחר או סוכן סמוי שהפליל אחרים.

השנייה, בעקבות סכסוכים בין קבוצות עבריינים לפני כניסתם למאסר ובמהלך המאסר, בתנאי שלא נמצא פתרון אחר להפרדה בין הקבוצות.

שלישית, אסירים שהפרו את כללי ההתנהגות המקובלים בחברה העבריינית, ושכתוצאה מכך נשקפת סכנה לשלומם, כגון עברייני מין, אסירים שעבירותיהם בוצעו כנגד חסרי ישע ( זקנים וילדים), אסירים שהתרועעו עם נשותיהם של אסירים אחרים, אסירים ש"מעלו בסמים" (השתמשו בסם של אחר) ואסירים שהפרו שביתות אסירים שהתנהלו בבית הסוהר.

רביעית: עובדי רשויות החוק לשעבר, ובעיקר שוטרים וסוהרים.

סנקר טוען בעתירתו, כי לאסירים טעוני הגנה אין אגפים תורניים שמאפשרים להם לנהל באופן ראוי  אורח חיים דתי תוך שמירת מצוות. "לאסיר דתי קשה מאוד לחיות באגפים עם אסירים  שאינם דתיים וביחד עם אסירים לא יהודים", כותב סנקר, "דבר  שמקשה מאוד וגורם לבעיות הסתגלות והשתלבות ויוצר סכסוכים של חוסר כבוד בין אסירים".

סנקר מוסיף וטוען כי "כיום יש בשב"ס מספר אגפים תורניים לאסירים שנחשבים לא טעוני הגנה ויש להם אפשרות לנהל אורח חיים דתי יחד עם שיקום דתי". בכך, טוען סנקר, קיימת אפליה בלתי צודקת  בתוך מערכת שב"ס בין אסירים טעוני הגנה לבין אלה שאינם טעוני הגנה.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר מספקים שירותי דת לכל אסיר המעוניין בכך בהתאם למגבלות הביטחון החלות עליו. על אסירים המוגדרים טעוני הגנה חלות הנחיות ביטחון שנקבעו על מנת להגן עליהם ולכן אינם יכולים להשתלב באגפים הקבועים לדתיים. יחד עם זאת, הם מקבלים את כל השירותים שניתן לספק להם מבלי לפגוע בביטחונם, כגון אוכל בהכשר בד"ץ, ספרות דת וביקורי רב".