חוקרי היחידה המרכזית של משטרת מחוז חוף מכירים היטב את שלומי אסולין (31), עבריין רב מעללים מקריית שפרינצק בחיפה, שפעם אחר פעם מסתבך בתיקי פשיעה חמורים יותר ופחות. אנשי הימ"ר מנסים על בסיס קבוע להכניס את אסולין אל מאחורי סורג ובריח, כאשר ברקע הרזומה שלו: אין ספור מעצרים וחקירות, ביניהם על ניסיונות רצח, שוד פיצוצייה, עימות חריף עם שוטרים ואפילו ירי לעבר אימו של עבריין יריב.
בחודש פברואר הצטרף לאמתחתו הפלילית של אסולין כתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום בחיפה. נטען בו, כי אסולין פרץ לדירה בעיר וגנב ממנה צרור מפתחות, ולאחר מכן ניסה לפרוץ לדירה נוספת, ללא הצלחה.
לפי כתב האישום, בשעת בוקר מוקדמת ב-12 בפברואר הגיעו אסולין וחברתו יחד עם כלבתם לרחוב פרץ ברנשטיין במכונית פורד פוקוס. אסולין, כך נטען, ירד מהרכב בשעה 8:50, נכנס לחצר בית, פתח את דלת הכניסה שהיתה סגורה אך לא נעולה, נכנס פנימה ועלה מיד לקומה העליונה. מכתב האישום עולה, כי בקומה העליונה הוא חיפש דבר מה שווה ערך, אך לא מצא דבר ולקח לבסוף צרור מפתחות שכלל את מפתחות הדירה ומפתח של רכב. לאחר שפתח דלת של חדר והבחין באדם ישן, ירד למטה ויצא מהבית כלעומת שבא.
התביעה המשטרתית טוענת, כי בעלת הבית אשר שהתה בזמן הפריצה במרתף, עלתה ממנו מעט לאחר שאסולין יצא מהבית, והבחינה בפורץ כאשר הוא צועד בשביל הגישה. נטען כי האישה הכועסת עוד הספיקה לצעוק לעבר אסולין שמדובר בשטח פרטי, אך הוא השיב לה שהוא בסך הכל מחפש את הכלבה שלו, ועזב מיד את המקום.
מכתב האישום עולה, כי לא חלף יותר מדי זמן עד שאסולין החליט לפרוץ לבית נוסף באותו רחוב. לפי התביעה, הוא בחר בית וטיפס אל המרפסת שלו, שם מצא ארגז כלים ושלף מתוכו מברג ופלאייר. אחר כך, נטען, הוא החל לדפוק באזור מנעול דלת המרפסת בניסיון לפתוח אותה, אבל הופתע גם על ידי בעלת הבית הזה, שפתחה את הדלת ושאלה אותו לפשר מעשיו. "סליחה, אני עובד אצל השכנה", אמר לה אסולין לפי האישום וביקש להיכנס כדי לצאת מהדרך הראשית. לפי האישום, בעלת הבית צעקה על אסולין ואיימה להזמין משטרה, תוך שהיא מציינת כי בעלה שוטר. אסולין, כך נטען, השיב לה רגע לפני שעזב את המקום: "אני יודע, ראיתי אותו יוצא מהבית".
בינתיים, בבית הראשון, בעלת הבית שעלתה לקומה העליונה הבחינה שמישהו חיטט לה בדברים. לפתע נתקל מבטה במפתח רכב שהיה מונח על מיטתה. אחרי שקישרה בין סימני הפריצה לבין "האיש שחיפש את הכלבה", היא התקשרה מיד למשטרה.
לפי כתב האישום, השוטרים שהיו בקרבת מקום והגיעו במהירות גרמו לאסולין להסתתר בין בניינים, תוך שהוא שומר על קשר טלפוני עם חברתו, בשיחות שנקלטו בהאזנות סתר. החברה הזהירה את אסולין, והוא מצא פיתרון: הוא התקשר לאדם אחר וביקש ממנו להגיע אל לא הרחק משם. כאשר האיש הגיע, הוא אסף את אסולין, את חברתו ואת הכלבה. יחד כולם נסעו לקניון חיפה, שם קנה אסולין בגדים חדשים.
השוטרים שהגיעו לזירת הפריצה הראשונה ערכו בדיקות שונות בניסיון להשיג ראיות פורנזיות, אבל את הראיה המשמעותית ביותר הם קיבלו מבעלת הדירה: המפתח שהיא מצאה על המיטה. לטענת התביעה, כאשר אסולין היה עסוק בחיפושים אחר דבר מה שווה ערך, הוא שמט את המפתח של רכבו שלו על המיטה.
מלבד כתב האישום, התביעה הגישה בקשה להארכת מעצרו של אסולין עד תום ההליכים המשפטיים. בבקשה מצוין כי בידי התביעה ראיות שונות, ביניהן המפתח כמובן, ותוצרי האזנות סתר, שבהן נשמעת חברתו של אסולין מזהירה אותו מפני השוטרים שהגיעו אל המקום.
סנגורו של אסולין, עו"ד מיכאל כרמל, לא חלק על כך שקיימות ראיות בתיק, אולם הוא טען כי מדובר בראיות נסיבתיות בלבד. בין היתר הדגיש הסנגור כי למרות ששתי המתלוננות ראו לכאורה את אסולין לאור היום, אחת מהן לא הצליחה לזהות אותו במסדר זיהוי, ואילו למתלוננת השנייה, משום מה, כלל לא נערך מסדר. זאת ועוד, הסנגור טען להפליה של המשטרה: בעוד שחברתו של אסולין שוחררה ללא תנאים, התביעה מתעקשת להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. לבסוף, הסנגור ביקש לשחרר את אסולין ל"בית חם", שם ישהה בתנאי מעצר בית מוחלט.
השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב קבעה כי אמנם מדובר בראיות נסיבתיות, אולם הוסיפה כי הן משתלבות יחדיו וזוכות לחיזוק מהקלטות השיחות של אסולין וחברתו. השופטת לא שכחה לציין את המפתח של אסולין אשר נמצא באחד הבתים שנפרצו, וגם לא צילומי אבטחה בהם נראה אסולין נכנס לקניון כשהוא לבוש בדיוק באותם בגדים שלבש הפורץ, ויוצא ממנו לבוש בבגדים אחרים לגמרי.
יחד עם זאת, השופטת החליטה להיענות לבקשת הסנגור ולשחרר את אסולין ל"בית חם", החלטה שלא התקבלה בהבנה במשטרה, שהגישה ערר לבית המשפט המחוזי. גם שם, השופט ארז פורת קבע שאסולין ישוחרר בתנאים מגבילים, אבל למעצר הבית הוסיף השופט גם איזוק אלקטרוני.
