ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת קיימה דיון מיוחד על פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי כץ וחוקר רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם שביט.
ערב הדיון הודיעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, על הקמת צוות בדיקה בעקבות הפרשה, לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין גורמי התביעה ובין שופטים. חברי הצוות: שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון; נשיאת בית המשפט המחוזי באר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ; ונשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון. הם יגישו את המלצותיהם עד 15 באפריל.
בדיון בכנסת, נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט אליעזר ריבלין חזר על עיקרי הדו"ח שכתב וציין: "התברר שדיון בבקשות להארכת מעצר מתנהל בחלקו בלשכה ובחלקו באולם. בשלבים הראשונים של חקירה סמויה יש צורך להסתיר את קיום ההליך, אך הארכת מעצר צריכה להיות גלויה עד כמה שאפשר. הדיונים הבאים אצל השופט עלאא מסארווה נערכו כולם באולם, כולל הגשת חומר חסוי, בו עיין לאחר מכן בלשכתו לבדו, ללא נציגי התביעה והסנגורים. זו הדרך השקופה והראויה".
השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות: "יש לאסור על כל קשר שהוא בין טוען, חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים המנהליים, יש מזכירות בית משפט, עוזר משפטי ומתמחה. אין דבר כזה לפנות ישירות לשופט". רוזן הודה: "גם אצלי התקיימו דיונים במעמד צד אחד כשביקשו להאריך או לחתום על צווים בלשכה, ולאור מה שקרה עדיף למנוע את זה. חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד לחתימת צווים ייעשה באולם. כל הדו-שיח יירשם בפרוטוקול. גם דיונים חסויים אמורים להירשם בפרוטוקול".
פרקליט המדינה שי ניצן: "גם כשהתבררה התמונה המלאה, אלמנט התדהמה לא פג. המקרה חריג. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת וצריך להיזהר מלכנות זאת נורמה. היו קריאות לפתוח בחקירה פלילית. חקירה כזו פותחים כשיש ממצאים למעשה פלילי והשופט ריבלין כתב שלא מצא עדות לכך". בהתייחסו לסוגיית הדיונים במעמד צד אחד, הסכים ניצן כי "גם הצגת חומר חסוי ראוי לקיים באולם".
תנ"צ ערן קמין, ראש חטיבת החקירות, טען כי בין טועני המשטרה לשופטים אין תופעות דומות: "איש מהחוקרים אינו מרשה לעצמו פמיליאריות כזו". בהתייחסות לתנאי המעצר טען קמין: "המעצר לא לתכלית ענישה, לא לתכלית הושבת העצור עם פשפשים". בנוגע להצגת חומרים בלשכת השופט טען תנ"צ קמין: "ב-99 אחוז מהמקרים הדברים מתנהלים באולם בית המשפט. בתיקים מורכבים נכתבות כמעט עבודות מחקר כי הבסיס הראייתי עמוס לעייפה, עתיר ידע, עתיר תוצרים והודאות אחרות גם של עדי מדינה. את ההיקף הזה קשה להכיל באולם המעצר בדיון ראשוני של שני הצדדים, מהטעם שאתה לא רוצה לחשוף רבים שאינם מורשים".
ראש ראשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אני נותנת לחוקרים גיבוי מלא. חקירות הרשות הן על בסיס שקיפות וציות לחוק. עו"ד שחם שביט, היועמ"ש של מחלקת החקירות, פעל גם הוא על בסיס ערכים אלה וכאן מדובר במקרה חריג של טעות בשיקול דעת".
הסניגור הארצי הציבורי, ד"ר יואב ספיר: "הופתעתי לא רק ממה שאני מניח שהוא מקרה חריג מאוד של סמסים בין שופט לנציג החקירה, אלא גם מדיונים במעמד צד אחד בשלב החקירה הגלויה. אסור שזה ייעשה, דיונים כאלו צריכים להיות במעמד שני הצדדים, אחרת התחושה היא שהכל הצגה. דוח סודי צריך להיות מוגש בכתב ולהיות מסומן. ביחס לתנאי המעצר, אני מברך על כך שהפשפשים עלו לכותרות כי הסניגוריה מתריעה על כך שנים. ניר חפץ לא לבד, ואנחנו כותבים בדוחות על פשפשים, קרציות ומקקים וטפילים נוספים. זה חייב להיות חלק מהדיון שלנו כי אי אפשר לנקוט מדיניות מרחיבה של מעצרים ולהתעלם מתנאי המעצר".
השופט המחוזי בדימוס צבי סגל: "יש להפריד בין שופט היושב בדיון במעמד צד אחד, לשופט במעמד שני הצדדים בדיוני המעצר. בנוסף, חייבת להיות רוטציה בקרב שופטי המעצרים".
השופט המחוזי בדימוס יעקב צבן: "לא שוחחתי מעולם בטלפון עם סנגורים, תובעים או חוקרים. מעולם לא שמענו תיקים בלשכה, למעט האזנות סתר. זה מקרה זר לחלוטין". השופט צבן הוסיף: "הלכנו מספר שופטים לסיור לילי לראות העברת עצירים ממקום אחד לשני וזה דבר איום ונורא. לאחר הביקור הזה, שאני ממליץ לכל שופט, בכל חתימה על צו מעצר היד רעדה".
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אני רוצה להגביר את אמון הציבור, אוי לנו אם הוא יאבד. אני לא יודעת על מה נשענת תחושת הביטחון שאתם משדרים שזה לא קורה במקרים נוספים".
ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): "אני מקבל שמדובר על מקרה חריג אבל השאלה היא מה מידת האפקטיביות של הביקורת על הליך המעצרים. כל לילה בתא המעצר הוא חוויה מפוקפקת ביותר. במבחן התוצאה אי אפשר לברוח מכך שהמערכת השיפוטית נכשלת בביקורת על מערך התביעה".
ח"כ נורית קורן, חברת הוועדה לבחירת שופטים (הליכוד) פנתה לנציב ריבלין: "השופטת פוזננסקי חזרה לדון בתיק בזק (לבקשת התובע עו"ד שחם שביט) משבתון. הסתפקת בהסבר שלה, שהפנייה החמיאה לה וזה חמור ביותר. שמענו כאן שגם בדיון בחומר חסוי, חייב שיהיה פרוטוקול ויידוע של הצד השני. הדברים הללו חייבים להיות מוטמעים במערכת".
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "כסנגורית 25 שנה מעולם לא נתקלתי במערכת יחסים ובנגישות כזו של חוקר, שוטר או תובע. לא יכול להתרחש הליך בלשכה במעמד צד אחד בשום שלב, למעט בעניין מקור מודיעיני".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "חבל שאנחנו צריכים עצורים 'מיוחסים' כדי להתייחס לתנאי המעצר. העצמאות השיפוטית היא אבן יסוד, ולכן אני מציעה לשקול תקופת צינון במעבר מהתביעה לשיפוט".
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "כשתובע ושופט מתואמים ביניהם, זה סוף העולם. הסיכוי שמדובר על מקרה בודד הוא 1 ל-1000. יש גופים ציבוריים רבים שנמצאים במחלוקת, הגוף היחיד שהיה זך וצריך להישאר כך הוא מערכת בתי המשפט ואם גם עליה מוטל הפגם אני חרד לגורל הדמוקרטיה. צריכה להתבצע חקירה של המשטרה והפרקליטות על הקשר שבין תובעים לשופטים, ואחר כך נתקן את התקנות או נקבע חוק מתאים".
