מחזה לא שגרתי התרחש כאשר תובע בתיק תעבורה עלה על דוכן העדים כעד מטעם ההגנה (28 פברואר).
רפ"ק דוד כתר, סגן ראש התביעה המשטרתית בירושלים ובעבר ראש תחום מכשור אמצעי אכיפה, הוא אחד התובעים בתיק הכולל עשרות כתבי אישום אשר הפך לתיק עקרוני הדן באמינות מצלמות המהירות ומתנהל בבית משפט השלום בעכו.
תזכורת: בשלהי שנת 2016, נציג בכיר במכון התקנים הישראלי, אילן כרמית, שהיה חבר ועדת התקינה למצלמות והגיש חוות דעת על אמינותן לבית המשפט, כשל בחקירה הנגדית בתיק מהירות משותף ל-20 נאשמים אשר הוביל עו"ד תומר גונן. הסנגור ביקש מהעד להציג דוחות של הניסויים אשר נערכו לכאורה למערכת מתוצרת חברת גטסו ההולנדית, אולם העד המקצועי התקשה להציג את דו"חות הבדיקה אשר שמשו לכאורה את מדינת ישראל טרם הרכישה.
בעקבות הכשל הזה ביקשה המשטרה דחייה במשפט והוציאה משלחת להולנד בנסיון להשיג מסמכים ולהביא לעדות מומחים זרים שלכאורה ביצעו ניסויים במערכת המצלמות לפני קליטתה בישראל. אלא שמשלחת המשטרה שבה מהולנד בידיים ריקות. בעקבות זאת, ב-25 ינואר 2017 נערכה התייעצות דחופה במשרד לבטחון פנים, מספר ימים לפני התחדשות המשפט בעכו.
הקושי של המשטרה לאתר את חוות הדעת שנערכו לכאורה בהולנד, כמו גם ישיבת ההתייעצות במשרד לבטחון פנים, הגיעו לידיעתו של הסנגור גונן, אולם הוא לא ידע באופן רשמי מה נמצא בהולנד ומה נאמר בישיבה הדחופה. לפיכך, הוא פנה לבית המשפט כדי שיחייב את התביעה לחשוף את הממצאים. שלושה שופטים דחו בחודשים האחרונים את בקשת עו"ד גונן לקבל לידיו את סיכום הדיון, לא עזרו טענת הסנגור כי פרוטוקול הפגישה אינו חוסה תחת חיסיון כלשהו. השופטים קבעו בזה אחר זה כי כי החומר המבוקש אינו מהווה חומר חקירה.
השופט יעקב בכר הדן בתיק העיקרי בעכו, קבע כי "מדובר במסמך פנימי שאינו רלוונטי להגנה". כך קבע גם השופט זיאד סלאח, שדן בבקשה של עו"ד גונן לקבלת חומרי חקירה. בא כוח המדינה טען: "לא יעלה על הדעת שכל דיון פנימי שיביעו בו דעות, יוכל וייחשף. קבלת הערר עלולה להניא משתתפי דיונים מלהביע עמדתם באופן חופשי". עו"ד גונן השיב: "לא מדובר בסתם דיון. מדובר בלב ליבו של העניין".
בערר שנשמע לפני שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, נתן השופט דוגמה מ"תיק אונס לגביו מתקיימת ישיבה בשיתוף גורמי חקירה ופרקליטות, ומועלות דעות שונות לגבי מהימנות העדים ומשקל הראיות, ובסופו של דבר מתנהל התיק והראיות נשקלות בבית המשפט".
עו"ד גונן השיב לו על כך: "אני סבור שאין הדוגמה דומה, אנו מדברים על עובדות ולא על הערכת מהימנות עדים. הדברים שהוצגו לבית המשפט לדעתנו שונים לחלוטין ממה שאמרה התביעה בחדר סגור".
השופט ליפשיץ פסק בחודש דצמבר: "דעותיהם של גורמים כאלה ואחרים, בנקודת זמן מסוימת, אינן מעלות ואינן מורידות. דעות אלה ואף יתר הנתונים שעלו בסיכום הפגישה אינן מהוות חומר חקירה – שכן הם, כאמור, משקפים לכל היותר את סברותיהם של אותם גורמים שמידת בקיאותם במערכת המצלמותלגופה אינה ידועה. שאלת אמינות המערכת תוכרע על פי ראיות קבילות שתובאנה על ידי הצדדים".
מה הם מסתירים
עו"ד גונן לא הרפה ופעל להשיג את פרוטוקול אותה הישיבה בדרכים שלו. בדיון הפנימי, שהתביעה סירבה בתוקף להעביר את סיכומיו לסנגור, בגיבוי בתי המשפט, השתתפו סמנכ"ל פיקוח במשרד לבטחון פנים, יואל לוי, ראש לשכת תביעות אגף התנועה במשטרה נצ"מ שרית פיליפסון, ראש תחום מכשור אכיפה רפ"ק כתר, ונציגי חברת מלמ, הזכיינית שמתקינה את המצלמות בכבישים.
בפרוטוקול הישיבה מצוטטת נצ"מ פיליפסון אשר הציגה את פני הדברים לאנשי הבט"פ. לדבריה "העד ממכון התקנים חזר בו בעדותו, לא דייק והביא את המשטרה למצב מביך בו היא נאלצה לבצע בדיקה עצמאית. באשר לטענת מכון התקנים שהבדיקות למצלמות בוצעו בשנת 2011 במכון תקינה הולנדי, הממצאים קשים. ההולנדים התנערו מבדיקות אלו וטענו שהסתמכו על בדיקות שבוצעו בגרמניה בשנת 2003, אלא שגם לבדיקות תקינה אלה אין דו"ח בנמצא. בדיקה נוספת נעשתה בבלגיה בשנת 2009 אך הבדיקה לא היתה מקיפה כנדרש", הבהירה פיליפסון למשתתפים. "נמצא שהתקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך על תקן זה. אמינות המערכת מוטלת בספק משפטי גדול וצפויות עוד הוצאות רבות להוכחת אמינות המצלמות… אנחנו נבקש מבית המשפט לתקף את אמינות המצלמות בניסוי עצמאי של משטרת ישראל".
רפ"ק כתר, שליווה את תהליך מתן תו התקן, התבטא אף הוא בדיון על הבדיקות שהיצרן ההולנדי טען שנעשו בגרמניה, ואמר, "מעולם לא הופק דו"ח בגינן, הן לא מספקות וישנות מדי".
סמנכ"ל משרד בט"פ, לוי: "ככל שבית המשפט יפסוק בצורה מסוימת, כלל החוזה והתשלומים מול מל"מ (הזכיין) בסכנה, ייתכן וכל המערך יושבת".
ב-31 ינואר, שבוע אחרי הדיון הזה, התייצב רפ"ק כתר בפני השופט בכר בבית המשפט בעכו ואמר, "מצלמות האכיפה הוצבו לאחר שניתן תו תקן והתקבלו עבורן כל האישורים הנדרשים", כך, בניגוד מוחלט לדברים שאמר במו פיו באותו דיון פנימי שנשמעו בו עוד אמירות פסימיות בנוגע לקינת המצלמות.
עקב הסתייגויות השופטים עד כה עו"ד גונן לא הסתפק בהגשת המסמך שהשיג לבית המשפט, אלא הזמין לעדות את התובע רפ"ק כתר בפתיחת פרשת ההגנה (28 פברואר), כדי לתת תוקף לדברים שנאמרו. הקצין אשר נחשב למומחה של המשטרה בנושא מצלמות מהירות, נחקר על סתירות לכאורה שהתגלו בין עמדתו ועמדת התביעה במשפט, לבין פרוטוקול הדיון הפנימי שנערך במשרד לבטחון פנים בו התבטאו הוא ואחרים על חוסרים במבחנים שהתקיימו למצלמות וכשלים בתהליך אישורן בישראל. כתר התנער מהציטוטים בפרוטוקול וטען בחקירתו כי דבריו לא צוטטו במסמך במדויק ובמלואם.
לפני כתר עלה להעיד מטעם ההגנה טכנאי שעבד בחברה המבצעת תחזוקה ובדיקות כיול, שהתלונן במשטרה כי מעסיקו זייף בדיקות למצלמות.
"המשטרה עמדה על הרגליים האחוריות כדי שלא נקבל את הפרוטוקול", אומר ל"פוסטה על הכביש" עו"ד גונן. "בעיני השיח של אנשי התביעה בדיון הפנימי הזה כפי שהוא נחשף בפנינו, הוא שיח עברייני. נאמרו שם דברים מזעזעים, כגון 'כדאי להימנע מפנייה חוזרת למכון לתיקוף המצלמות, זה עלול לסבך את המשפט המתנהל'. השר לבטחון פנים היה מעודכן, המנכ"ל היה מעודכן, כולם ידעו והסתירו". להמשך ההוכחות נזמין כעדי הגנה את כל משתתפי אותו הדיון, מסמנכ"ל המשרד ועד ראש מערך התביעות, נצ"מ פיליפסון".
עו"ד גונן אומר כי הוא מחדש גם את פנייתו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט בבקשה להורות על פתיחת חקירה פלילית בחשד לעדויות שקר קודמות שניתנו מטעם התביעה בתיק.
לאור ערעור אמינות תו התקן כבר לפני שנה הציעה המשטרה לערוך ניסוי למצלמות בפני בית המשפט. לאחר שבית המשפט סירב, הגישה המשטרה תוצאות ניסוי עצמאי שערכה. התביעה טוענת כי ניתן להוכיח את אמינות המערכת גם ללא תו תקן מיצרן המצלמות. עוד טוענים בתביעה, כי התו הזה אינו מחויב בחוק והוצמד למערכת "רק משיקולים משפטיים כדי לחסוך הליכים בעתיד", אבל בכך הוא כשל.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ההליך המשפטי בנושא עודנו מתנהל ולכן אנו מנועים מלהתייחס אודותיו. דיסאינפורמציה מעין זו, נטחנה עד דק ומלווה את ההליך המשפטי למן תחילתו, זאת במקום להמתין לתוצאותיו כמקובל. נציין כי מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה בעבר, כשעשרות הבדיקות שנערכו באופן עצמאי על ידי משטרת ישראל, הוכיחו מעל לכל ספק אמינות ודיוק המצלמות. הלכה למעשה במקומות בהן מוצבות מצלמות א-3 – קיימת ירידה בכמות תאונות הדרכים ובמהירות הנסיעה".
