כתב אישום שהוגש בפרשה שזכתה לכינוי "פרשיית בבושקה" מייחס לחמישה נאשמים עשרות התפרצויות לבתי קשישים בצפון. הנאשמים הם יאן אזייב (34), רוברט חנוכייב (32), סטניסלב (32) ומרט נגדימייב (33) מחדרה, וכן קונסטנטין סטולניץ (37) מראשון לציון.
צפו בסרטון של המשטרה על לכידת החולייה
כתב האישום, שהוגש בתום חקירה סמויה, מייחס לחברי החוליה 20 אישומים של קשירת קשר לפשע ו-19 עבירות התפרצות. "הנאשמים פעלו כחוליה סגורה ומאורגנת שתכננה, יזמה וביצעה עבירות רכוש מתוחכמות בכל אזור הצפון, תוך חלוקת תפקידים ברורה וחדה, פיתוח שיטות עבודה והקצאת משאבים מבצעיים ייחודיים", אומרים במשטרה.
לפי האישומים, השלל מהפריצות לעשרות דירות היה רכוש רב וכסף מזומן בשווי מעל מיליון שקל. קשישים שנפלו קורבן סיפרו שנגנבו מהם כספים שחסכו לטובת חלקת קבורה, או לילדים ולנכדים. לחלק נגנבו תכשיטים בשווי רב, שעברו מדור לדור.
מכתב האישום עולה כי החוליה מנתה שני צוותים: הצוות המשלח וצוות השטח. התפקיד העיקרי של הצוות המשלח היה התכנון ואיתור דירות פוטנציאליות, ואילו התפקיד של צוות השטח היה לפרוץ לדירות ולצאת עם השלל במהירות האפשרית.
בצוות המשלח פעלו אזייב וחנוכייב, שהחזיקו בתוכנת מחשב בלתי חוקית בשם "אגרון", המסוגלת לבצע חיתוכים דמוגרפים של תושבי ישראל, על פי מגוון קריטריונים – גיל, ארץ לידה, תאריך עלייה, ישוב מגורים ועוד. באמצעות התוכנה מיפו השניים ישובים שונים בצפון, עד לרמה מדויקת של דירות בבניינים, ואיתרו דירות פוטנציאליות של אוכלוסיות מוחלשות, לפי מאפיינים קבועים: אנשים מבוגרים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם המתגוררים ללא ילדיהם, ואנשים שעלו לישראל ממדינות חבר העמים לאחר שנת 1990 (משנה זו יכלו העולים להעלות ארצה גם את רכושם). "דירות פוטנציאליות" לפריצה היו אלה שהפריצה אליהן קלה והסיכון נמוך. אזייב וחנוכייב הסתייעו גם באתר 144 כדי לאתר מספרי טלפון נייחים, במטרה לבדוק האם בעלי הדירה נוכחים בבתים לפני ההתפרצות.
הצוות המשלח היה אחראי גם על סיוע בזמן אמת לצוות השטח, והכנת "בנק מטרות" – רשימה של דירות יעד שאותן צוות השטח בדק עם ההגעה לאזור ההתפרצויות. לפי התביעה, בין שני הצוותים היה תיאום מלא, ובמקרים מסוימים נקט צוות השטח בשיטות נוספות לוודא שהדירות ריקות: למשל, צלצול בפעמון הדלת או הפסקת חשמל בדירת היעד באמצעות הורדת השלטר.
צוות השטח כלל את סטולניץ ושני הנאשמים לבית משפחת נגדימייב. לפי האישום, לפחות אחד מהשלושה היה בעל יכולות מיוחדות בפתיחת מנעולי רב בריח באמצעות כלי פריצה מתוחכמים. חברי החוליה החזיקו חמישה טלפונים מבצעיים בהם הוחלפו כרטיסי "סים" מעת לעת, תוכנת מחשב של משרד האוכלוסין וכלי רכב. אחד מהטלפונים שימש כטלפון חמ"ל שממנו יצאו שיחות לטלפונים של הקורבנות בלבד. הטלפונים המבצעיים האחרים התנהגו כ"רשת מבצעית סגורה" ושימשו את חברי החוליה בתכנון וביצוע ההתפרצויות.
מתברר כי מקום ההתכנסות של צוות השטח בכל "יום עבודה" היה בתחנת הדלק בבית אליעזר – שכונה בה מתגוררים שניים מהנאשמים. מצילומי האבטחה בתחנה עלה, כי השלושה היו מגיעים לתחנה עם רכביהם, אחד מהם נהג להחנות בתחנה עד סוף היום, ומיד לאחר מכן היו יוצאים בשני הרכבים הנותרים לבצע את ההתפרצויות.
לפי האישום, החוליה פעלה כחצי שנה וביצעה עבירות רבות. חרף המיומנות של חברי החוליה, רק אזייב בעל הרשעות ישנות בעבירות רכוש. לשאר הנאשמים אין עבר פלילי.
שלושת חברי החולייה מצוות השטח נעצרו במארב משטרתי ואחריהם נעצרו גם השניים האחרים.
התשתית הראייתית נגד החמישה כוללת בין היתר צילומי אבטחה, למעלה מ-130 עדי תביעה, מחקרי תקשורת, בדיקת טלפונים שנתפסו והאזנות סתר מהן עלתה בבירור שיטת הפעולה.
זאת ועוד, חנוכייב קשר עצמו לחלק מהפריצות במהלך שיחה עם עצור בתיק אחר על סחר בסמים, במהלך שהותם ברכב הליווי של שב"ס. במהלך השיחה אמר חנוכייב לאחר: "מייחסים לי 20 פריצות בכרמיאל, אבל עשיתי רק ארבע חמש ואני משחק בחוקרים". באותה שיחה גם הסביר את המניע לביצוע ההתפרצויות: "חייב כסף, כי העסק שלי נפל". הוא גם ניסה לשכנע את האחר לעבור ממכירת סמים לפריצות: "יש פה מלא עבודה בפריצות ויש פה הרבה זהב".
החקירה התבצעה במשותף על ידי תחנות המשטרה בכרמיאל, מעלות, קריית שמונה, עכו, ירדן, בית שאן, זבולון, חיפה ועפולה. את כתב האישום הגישה יחידת התביעות של המחוז הצפוני לבית משפט השלום בעכו. מלבד כתב האישום הוגשה נגד החמישה בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים.
את הנאשמים מייצגים עו"ד אייל אוחיון, ועורכי הדין יהלי שפרלינג ודורון נוי ממשרד עו"ד שפרלינג נוי סננס חצרוני.
