עבודות שירות לעובד מכון התקנים שהציע עסקת שוחד

שתף כתבה עם חברים

על פי כתב האישום, ביקש העובד שוחד מחברות תמורת הקלה בבדיקות תקינה. במסגרת גישור תוקנה העבירה לקשירת קשר לקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים

עובד מכון התקנים שהואשם בבקשת שוחד משתי חברות נידון לעונש קל של חמישה חודשי עבודות שירות וקנס של 14 אלף שקל. אחיו, שהואשם בתיווך לשוחד, נידון למאסר על תנאי וקנס של 7000 שקל. גזר הדין ניתן לאחר הליך גישור בפני השופט בני שגיא, במסגרתו הומרו עבירות השוחד לעבירות קלות יותר: עובד הציבור הודה והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע (קבלת שוחד) ומרמה והפרת אמונים. אחיו הורשע בקשירת קשר לפשע (תיווך לשוחד) וסיוע להפרת אמונים.

לפי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, טכנאי מעבדת הפלסטיקה של מכון התקנים, כמאל בכר (32) מיפו החליט להפיק רווחים באמצעות בקשת שוחד מיבואנים שהיו תחת סנקציות של משרד הכלכלה, ולפיכך נשאו בעלויות יבוא ותקינה גבוהות בתקופת הסנקציות. בכר היה אחראי בתפקידו במכון על טיפול בבקשות תקינה למוצרים, וקבע מה תהא רמת הבדיקה, סוג הבדיקה ועלותה לצורך קבלת תו תקן רשמי.

לכל משלוח טובין מחו"ל נדרש אישור מכון התקנים כתנאי לשחרור מהנמל. הסחורות המיובאות ממויינות לארבע רמות בדיקה: ב"קבוצה מספר 1" מתקיימת הבדיקה הקפדנית ביותר, הדורשת בדיקת דגם ובדיקות למשלוח וכרוכה בעלויות כספיות ליבואן. לעומת זאת ב"קבוצה 3" לא נערכות בדיקות לטובין, ותו התקן ניתן כנגד קבלת תצהיר מהיבואן. בכתב האישום במקור נטען כי בכר הציע התעלמות מיישום הסנקציות ובדיקות מקלות לשתי חברות שרמת הבדיקה של מוצריהן הוחמרה זמנית: יצרנית הברזים "מדגל" וחברת "חרש" למוצרי קרמיקה. תקופת האירועים היתה 2013.

לאחר שחברת "מדגל" התלוננה במשטרה על הצעת שוחד ראשונה, בה הציע בכר לבטל בדיקות טובין תמורת 2500 שקל למוצר, הופעלו אנשי החברה מולו כסוכנים של המשטרה וקיימו שיחות ופגישה מוקלטת עם אחיו, יוסף בכר, שהציע עצמו (תחת שם בדוי) כמתווך בעסקה. בפגישה במשרדי החברה בגליל ים ביקש יוסף 1,500 דולר עבור כל מכולה שתשוחרר ללא בדיקות התקן הנדרשות. בכתב האישום היה נאשם שלישי, עמיל מכס שקיבל מהחברה 15 אלף שקל וסייע בשחרור מכולות ללא בדיקות קפדניות, לאחר שהבטיח בשיחה מוקלטת עם בכר לכאורה ש"ידאג לאנשי החברה".

כתב האישום ייחס הצעת שוחד דומה לנציג מכון התקנים גם בקשר לחברת חרש, ונטען כי כדי להאיץ באנשי החברה לשלם לו ולהפגין את יכולותיו, הוא ביטל בדיקה שאמורה היתה להיערך לשני ברזים ובכך חסך לחברה 50 אלף שקל.

 

במסגרת הסדר הטיעון, סעיף האישום בנוגע לנסיון השוחד של חברת חרש נמחק כליל, ואילו ביחס לנסיון השוחד המוקלט של חברת מדגל תוקנו העבירות, ונמחק הנאשם השלישי מכתב האישום – עמיל המכס. לפי הפרקליטות, במסגרת ההסדר "נשקלו שיקולים ראייתיים וניתן משקל להיעדר הרשעות קודמות ולהודאת הנאשמים".

הסנגורית של עובד מכון התקנים (שפוטר), עו"ד שרון בן צבי, טענה בגישור כי הראיות גבוליות ולא מגבשות עבירת שוחד, מה עוד שדבר לא יצא והחברות לא שילמו כספים לבכר.

עו"ד שמשון וייס, הסנגור של עמיל המכס שהאישום נגדו בוטל אף שהוקלט בשיחה עם בכר, אומר: "שכנענו שאין מספיק ראיות. עמיל המכס גבה שכר טרחה לגיטימי ואין ראיה שהעביר את הכסף לאיש מכון התקנים. האישום היה על כך שעמיל המכס שיחד כביכול את בכר, אבל הראינו כי הוא עשה את עבודתו ומצא דרך לשחרר את הסחורה באופן חוקי". לטענת ההגנה, הסנקציות עמדו לפקוע ונמצאה הדרך הלגיטימית לעקוף אותן.

השופט שגיא: "בבואי לבחון את סבירות ההסדר, נראה כי הוא משקלל בצורה ראויה את נסיבותיו הייחודיות של המקרה, העובדה כי בסופו של יום עבירת השוחד לא הושלמה, את הודאתו של הנאשם, ואת יתר הנתונים הראייתיים עליהם עמדו הצדדים במהלך הליך הגישור".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *