מנהל הכספים לשעבר באפריקה של קבוצת שיכון ובינוי, שתבע את החברה והיה מהגורמים שהביאו לפרוץ החקירה ומעצר שדרת הניהול בחשד לשוחד שיטתי ששילמה החברה בקניה, הגיש תלונה למשטרה בגין איומים ממשיים על חייו. כך נודע לפוסטה.
בית משפט השלום בתל אביב האריך אתמול (27.2) פעם נוספת את מעצרם של בכירי שיכון ובינוי, קבוצת הנדל"ן הגדולה בישראל – רוני פאלוך המשמש כמנכ"ל החברה-הבת בשוויץ, אלכסנדר ישיש וכן רו"ח ראובן לזרוב, המשמש כמבקר הדוחות החיצוני. במהלך השבוע האחרון נעצרו ושוחררו למעצר בית מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר עופר קוטלר, יושבת ראש הדירקטוריון לשעבר רוית בר–ניב, המנכ"ל בשוויץ לשעבר אלימלך יהודה ומבקר הפנים אברהם אדמוני.
אנשי שדרת הניהול של החברה, המצויה בשליטת קבוצת אריסון השקעות של שרי אריסון, נחקרים בחשד למתן שוחד שיטתי של עשרות מיליוני דולרים לפחות במשך שנים לאנשי ממשל בקניה ובמדינות אפריקה נוספות. שיכון ובינוי מבצעת במדינות אלה פרויקטים גדולים של סלילת כבישים, בניית גשרים ומפעלים, באמצעות החברה-הבת, SBI (שנקראה בעבר "סולל בונה ארצות חוץ") ופועלת משוויץ.
חקירות מתן שוחד לאנשי ממשל בחו"ל על ידי חברות ענק ישראליות בעלות פעילות בינלאומית, הן "הבון טון" החדש של רשויות האכיפה. ביאח"ה הוקם כח משימה משולב עם הרשות לאיסור הלבנת הון לפני כשנתיים ובפרקליטות המדינה מונה "פרויקטור" לצורך סדרת חקירות בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. חקירת עסקי הטייקון בני שטיינמץ באפריקה היתה הסנונית. לאחרונה נחתם הסדר מותנה עם חברת טבע, שהודתה במתן שוחד לפקידים במסגרת עסקיה ברוסיה. החוק האוסר על מתן שוחד בחו"ל נחקק לפני עשר שנים, אך לאחרונה רשויות האכיפה העלו הילוך, בעקבות התחייבויות המדינה לארגון OECD והליך ההצטרפות לפורום הבינלאומי FATF בתחום הלבנת הון. על פי החוק, נותן שוחד לפקיד בחו"ל דינו כנותן שוחד בישראל – עד שבע שנות מאסר.
"באפריקה התנהג כאפריקאי"
אחד הטריגרים שהציתו את החקירה נגד "שיכון ובינוי", אם לא העיקרי בהם, הוא תביעה שהגיש כאמור עובד בכיר של החברה, ששימש כמנהל הכספים של פעילותה בקניה. הבכיר הגיש ביוני 2017 תביעה של שישה מיליון שקל, לאחר שלדבריו פוטר ועבר מסכת התעמרות עקב סירובו לשתף פעולה עם תשלומי השוחד, שלטענתו היו נהוגים שנים. לטענתו, כל ארגוני החברה, דירקטורים, מנהלים בכירים, אנשי ביקורת פנימית וחיצונית, ידעו על מעשי השוחד, בטענה שכך נוהגים באפריקה ודרשו ממנו שיתוף פעולה.
לפי התביעה שהגיש מנהל הכספים באמצעות עו"ד ברק כלב, ועיקריה פורסמו ב"דה מרקר", המשימה שהוטלה עליו היתה תיעוד תשלומים חריגים במזומן – למעשה תיעוד מסודר של תשלומי שוחד לכאורה שרישומם נערך מחוץ למערכת החשבונאית הרגילה. התובע טוען כי ראשי החברה ביקשו ממנו לפקח על התשלומים, לאור אי התאמה שהתגלתה בין הרישומים לכאורה של הנהלת SBI שוויץ (החברה-הבת שפיקחה על העבודות באפריקה) לבין רישומי המנהלים הפועלים במדינות עצמן. לטענת התובע, הוא התבקש להשמיד מסמכים למקרה בו תתקיים ביקורת של הבנק העולמי, השותף במימון פרויקטים באפריקה ובמדינות מתפתחות.
לטענת מנהל הכספים, בפברואר 2016 הוא נקרא למשרדו של מנהל סניף קניה ונדרש על-ידו להצליב את כלל המידע ביומנים, דיוק פרטי התשלומים ויתרות התשלומים לתשלום עתידי – החל מ-2011 ועד 2016, תחת דרישת סודיות מלאה. לאחר שעיין במסמכים גילה לטענתו כי בכירים בחברה הובילו לאורך השנים עסקאות שמהותן התחייבויות למתן שוחד לכאורה לבכירים בקניה, באוגנדה ובטנזניה תמורת קידום פרויקטים בהיקף מאות מיליוני דולרים. בתביעה נטען כי למנהלי SBI שוויץ היה תמריץ לדאוג בכל דרך שמחזור הפעילות הכספית של החברה יגדל, משום שככל שביצועי החברה טובים יותר- כך המענקים שהם מקבלים יגדלו וגובר הסיכוי שהאופציות שקיבלו יהיו שוות יותר במועד הבשלתן.
לטענתו, כשהתנגד לשתף פעולה, "המליצו" לו בחברה לעצום עיניים ואמרו: "באפריקה התנהג כאפריקאי, אם לא אנחנו, יבואו הקבלנים הסינים". התובע ציטט את מנכ"ל SBI, שלדבריו אמר לו: "כושי לא יהפוך עורו", וגם: "רוב רווחיה והכנסותיה של קבוצת שיכון ובינוי מקורם באפריקה". התביעה, שהוגשה לפני חצי שנה, פתחה מחול שדים, ובעקבותיה הודיעה שיכון ובינוי על בדיקה פנימית ונפתחו חקירות גם בשוויץ, במסגרתן נתפסו מחשבי החברה, ועל ידי הבנק העולמי. עוד לפני שנודע על החקירה, דווח בעיתונות על סדרת התפטרויות בצמרת החברה. בינתיים, התביעה שהגיש מנהל הכספים לבית הדין לעבודה בתל אביב הועברה להליך גישור, והמגשרת היא השופטת (בדימוס) הילה גרסטל – שלאחרונה שמה בכותרות בנסיבות אחרות, כעדה בתיק חקירת ניר חפץ ופרשת בזק.
"כולם היו מודעים"
ב-20 בפברואר נעצרו שלושה חשודים ראשונים לחקירה ביאח"ה-להב 433: מנכ"ל החברה בשוויץ פאלוך, שבחקירתו האחרונה לדברי המשטרה שמר על זכות השתיקה; המנכ"ל לשעבר (עד 2011) יהודה, ומנהל בכיר נוסף, אלכסנדר ישיש. יהודה, ששוחרר לאחר מספר ימים, שיתף פעולה וטען כי לאחר שהבין כי החוק השתנה בישראל וחל גם על עבירות שוחד בחו"ל, הוא ביקש חוות דעת משפטית ונקט פעולות כדי להפסיק תשלומים אסורים לכאורה לגורמים במדינות אפריקה. בחקירתו אמר כי "פעל על מנת לשנות את מצב הדברים שהיה קיים בחברה בכל הנוגע לתשלומים לצורך קבלת עבודה". הדברים צוטטו בפרוטוקול בית משפט השלום בראשון לציון, על ידי השופט עמית מיכלס.
לאחר מעצר שלושת המנהלים הראשונים הגיע גל מעצרים נוסף, בו נעצרו החל ממנכ"ל החברה בישראל לשעבר קוטלר (אשר בשנות עבודתו זכה לתגמולים בסך 65 מיליון שקל לפי העיתונות הכלכלית), ועד רואה החשבון שחתם על הדוחות הכספיים. לטענת המשטרה, החשד הוא כי "כולם היו מודעים למעשים הפליליים והכשירו את המארג הפלילי, כל אחד בגזרתו", תוך עבירות נלוות של רישום כוזב במסמכי תאגיד. "שיכון ובינוי" הפקידה 250מיליון שקל בקרן החילוט של המדינה כסכום תפוס, בהסכמה.
בהודעה של החברה לבורסה נאמר כי מוקד החקירה הוא "בחברה־נכדה זרה" (זו הרשומה בשוויץ). נמסר כי "לאור התביעה על ידי עובד לשעבר ביחס לתקינות ההתנהלות באפריקה, שיכון ובינוי פנתה ביוזמתה לגורמי אכיפה זרים ודיווחה להם אודות הטענות והצעדים הננקטים לבדיקתן". לפי שיכון ובינוי, "החברה עורכת ביוזמתה בדיקה מעמיקה באמצעות גוף חשבונאי־חקירתי חיצוני ובלתי תלוי בשוויץ". כמו כן, הבנק העולמי הודיע כי יבצע ביקורת בעניין כמה פרויקטים של החברה-הנכדה בקניה, שהבנק היה מעורב במימונם.
הבכירים מכחישים את החשדות בעניינם, ומיוצגים על ידי עורכי הדין גיורא אדרת וטל שפירא, ירון ליפשס, משה מזור, איריס ניב סבאג, מיכל רוזן-עוזר, מאור ברדיצ'בסקי, מוטי לזר ורותי ליטבק.
