הממשלה אישרה את תוכנית שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון למתן מענה לפסק דין בג"צ, שהורה על הקטנת הצפיפות בבתי הסוהר. ההחלטה כוללת אישור שיפוץ והקמת בתי כלא חדשים על פני עשר שנים, ובמקביל קידום שורת מהלכים ליישום המלצות דו"ח ועדת דורנר למתן חלופות לכליאה. המהלך כולל הקמת ועדות שחרורים מיוחדות בנוהל מזורז לקיצור שליש לאסירים השפוטים לתקופות קצרות של עד שנה מאסר; הכפלת פרקי הזמן שנקבעו לשחרור מנהלי מוקדם; תגבור כלל מערכי הטיפול והשיקום – שירות המבחן, רש"א (הרשות לשיקום האסיר) ומערך עבודות השירות ועוד. הממשלה החליטה להקצות 2.8 מיליארד שקל לכלל המהלכים עד שנת 2027.
בהחלטת הממשלה כבר מובלע נוסח הפנייה הצפוי לבית המשפט העליון, בבקשה לדחייה וקבלת ארכה ליישום פסק הדין בבג"צ האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים. המדינה טוענת כי לקיום אבן הדרך הראשונה שקבע השופט אליקים רובינשטיין חסרים כ-3,000 מקומות כליאה ולקיום מלא של פסק הדין חסרים כ-6000 מקומות. כזכור, על פי פסק הדין שטח המחיה לכל אסיר ועצור צריך לעמוד על 3.5 מ"ר לפחות עד חודש מרס (כלומר, בתוך מספר ימים) ועל 4.5 מ"ר עד דצמבר 2018.
בהחלטת הממשלה, שתצורף לבקשה לבג"צ, נאמר: "האמצעי היחיד שיאפשר ליישם את פסק הדין במועדו הוא שחרור המוני של אלפי אסירים לקהילה בתוך זמן קצר, דבר שעלול לסכן את שלום הציבור בטווח המיידי ויש בו פגיעה קשה בגזרי הדין ובתכליות הענישה. כמו כן, שחרור המוני חד פעמי יתן מענה לטווח הקצר בלבד. עמדת כל הגורמים היא כי על מנת לתת מענה ראוי לפסק הדין שיאפשר ליישמו בטווח הארוך, נדרש מענה יסודי שיאפשר הן להרחיב את מקומות הכליאה באמצעות בנייה וריווח והן לצמצם את אוכלוסיית האסירים והעצורים. הצעת החלטה זו מבקשת לקדם מענה שורשי ורחב היקף שיכלול מהלך משולב הכולל שדרוג משמעותי של מערכת הכליאה לראשונה מזה שנים רבות ובניה משמעותית של מתקני כליאה חדשים, לצד קידום מהלכים מגוונים בתחום מדיניות הענישה אשר השלמתם צפויה להביא לצמצום התפוסה בבתי הסוהר".
כדי ליצור את הריווח הנדרש של 6000 מקומות כליאה, התוכנית שאושרה בממשלה כוללת שני מהלכים משלימים: תוכנית בנייה שתביא להוספת 4000 מקומות כליאה חדשים (עבור אותו מספר מיטות הקיים היום), זאת בתוך תשע שנים עד שנת 2027. בצד זאת, הפחתה של 2000 מיטות ואסירים על ידי צמצום השימוש בעונשי מאסר וצמצום זמני השהייה של אסירים מאחורי סורג ובריח, באמצעות תיקוני חקיקה, חלופות שיקום ושינויים במדיניות הפרקליטות והתביעה המשטרתית.
צעדים ראשונים
בהחלטת הממשלה נאמר, כי "במטרה לתת מענה לצפיפות בבתי הסוהר בהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון", הוחלט לבצע מספר פעולות.
ועדות שחרורים מיוחדות לאסירים השפוטים עד שנה. מנתוני שב"ס עולה כי חלק ניכר מהאסירים שפוטים לתקופות קצרות. כיום, דווקא אסירים אלה מופלים בשחרור מוקדם ובחינת עניינם מתעכבת עקב העומס על ועדות השחרורים והקושי באיסוף חוות הדעת של גורמי המקצוע והבאתן בפני הוועדה במועד. על מנת להגדיל את מספר האסירים שעונשם יקוצר, החליטה הממשלה על הקמת "מנגנון ליצירת הליך מקצועי, מהיר ויעיל" לבחינת שחרור מוקדם לאסירים אלה.
ועדות השחרורים המיוחדות יוקמו בשירות בתי הסוהר, באמצעות תיקון חוק שחרור על תנאי. לוועדות, בראשות שופט בית משפט שלום, תועבר הסמכות שהיתה עד כה בידי נציבת שב"ס לדון בקיצור עונשים לאסירים המרצים בכלא מאסר של שלושה עד שישה חודשים. בפועל, הנציבה, רב גונדר עופרה קלינגר, מיעטה עד כה לקצר מאסרים לאסירים אלה. כמו כן, סמכותן של הוועדות תורחב לאסירים השפוטים למאסר של חצי שנה עד שנה. בהחלטת הממשלה נאמר כי "על מנת להבטיח דיון יעיל ומהיר, דיוני הועדה יתקיימו על יסוד מסמכים בכתב, שלא בפני האסיר או בא כוחו וללא מעורבות של נציג היועץ המשפטי לממשלה". תבחינים בעניין האסירים שבעניינם ידונו הוועדות ייקבעו בתזכיר חוק שיופץ תוך חודש, עד ה-1 באפריל. הממשלה היקצתה לשב"ס שמונה מיליון שקל לצורך זה בתקציב 2019.
שחרור מנהלי. לשם צמצום מצבת האסירים וכאמצעי זמני תתוקן בהוראת שעה פקודת בתי הסוהר, כך שתקופות יתרות המאסר שנקבעו לשחרור מנהלי מוקדם יוכפלו. לדוגמה, לאסירים השפוטים בין חצי שנה לשנה קיצור המאסר המנהלי יעמוד על שישה שבועות במקום שלושה שבועות כיום. עבור שפוטים ל-60 חודשים (חמש שנות מאסר), קיצור המאסר המנהלי יעמוד על 24 שבועות. הצעה זו, לפי החלטת הממשלה, "נועדה לתת מענה מסוים לבעיית הצפיפות עד להשלמת תוכניות הבנייה ויישומן המלא של ההצעות לשינוי מדיניוות הענישה".
יישום המלצות דוח דורנר. צוות של הפרקליטות בראשות המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר הגיש מסקנות בעניין יישום דוח דורנר ליצירת חלופות לכליאה. צוות למברגר קבע כי במקום בו שיקולי ההלימה והמסוכנות אינם מחייבים מאסר או מעצר בין כותלי הכלא, וכשניתן לשלב את הנאשם בהליך שיקומי המותאם לצרכיו מחוץ לכותלי הכלא – יש להעדיף את ההליך השיקומי. בדוח שהגיש הצוות בראשות למברגר נאמר כי "נכונות זו להליכים שיקומיים כתחליף למעצר ולמאסר, תבוא לידי ביטוי במדיניות התביעה בכל שלב של ההליך הפלילי: לאחר הגשת כתב אישום ובמקרים המתאימים אף בהימנעות מכתב אישום ופנייה למסלול של הסדר מותנה; במדיניות המעצרים לאחר הגשת כתב אישום; בניתוב התיקים לבית משפט קהילתי; בשלב גזירת הדין – במדיניות הענישה של התביעה ובשלב השחרור ממאסר – במדיניות התביעה לגבי ועדת השחרורים".
בהשלמה לכך, היועמ"ש אביחי מנדלבליט הודיע לממשלה כי יישום המלצות דורנר ולמברגר מחייב תגבור משמעותי של כלל מערכי הטיפול והשיקום ושיפור משמעותי בעבודת כלל הגופים – שירות המבחן, מערך עבודות השירות בשב"ס, הרשות לשיקום האסיר וגופי התביעה. לצורך זה, אישרה הממשלה הקצאת תוספת של 50 מיליון שקל בבסיס התקציב לגופי הטיפול והשיקום, על מנת שניתן יהיה לפעול למימוש ההמלצות. אופן חלוקת התקציב יגובש בצוות משותף שיוקם על ידי משרדי המשפטים, הרווחה, רש"א, שב"ס, משטרת ישראל ואגף התקציבים. מנדלבליט העריך כי חיזוק מערכי השיקום, בדגש על תקציבים, יביא להפחתה משמעותית במספר האסירים והעצורים הכלואים.
בתי משפט קהילתיים. הממשלה אישררה החלטה קודמת על הרחבת מערך בתי המשפט הקהילתיים משלושה כיום (בבאר שבע, רמלה ותל אביב) לשישה. בית משפט קהילתי דן בשיתוף גורמי הרווחה בבניית תוכנית לשיקומם של נאשמים ולפתרון בעיות שהביאו אותם לביצוע עבירות, וזאת כחלופה למאסרים קצרים. בית המשפט מפקח על התקדמות הנאשם בתוכנית שגובשה לו, במטרה למנוע הישנות ביצוע עבירות ומניעת "הדלת המסתובבת" וחזרתם לכלא.
הארכת תקופת עבודות השירות לתשעה חודשים. עוד במהלך מושב החורף, תביא הממשלה לאישור הכנסת הוראת שעה בעניין. מטרת ההצעה להרחיב את הכלים הנתונים לבית משפט ולהמיר מאסרים בעבודות שירות. בהמשך, תיבחן האפשרות להוספת סמכות לקיצור עבודות שירות (כדוגמת שחרור מוקדם ממאסר). לשב"ס יוקצב סכום חד פעמי של 28מיליון שקל ו-74 תקני כח אדם, נוסף על תקציב קבוע בעניין לו ולשירות המבחן החל משנת2019.
שיפוץ ובניית בתי סוהר חדשים בתוכנית רב-שנתית עד 2027 בתקציב שני מיליארד שקל. התוכנית אמורה להגדיל בהדרגה את שטחי הכליאה הזמינים ובכך לייצר את "מרחב המחיה" הדרוש לכל אסיר לפי פסיקת בג"צ. בסך הכל תיצור התוכנית 4000 מקומות כליאה "חדשים" על פניהם יפוזר לכאורה אותו מספר מיטות הקיים היום.
החלטת הממשלה כוללת: שיפוץ מתקני כליאה קיימים באופן שיוסיף 823 מקומות כליאה עד שנת 2019; הרחבת מתקן אלה באופן שיוסיף 400 מקומות עד שנת 2021; הרחבת מתקן מעשיהו באופן שיוסיף 400 מקומות עד שנת 2025; בניית מתקן כליאה חדש במגידו באופן שיוסיף 2800 מקומות כליאה עד שנת 2027, תוך סגירת בית סוהר מגידו הקיים בשנת2021.
"מדובר במהלכים תשתיתיים הדורשים הקצאת משאבים משמעותית ומשכך מימושם אורך זמן רב יחסית", נאמר בהחלטת הממשלה. "נוכח האמור, ומכיון שלא ניתן יהיה לעמוד בפסק הדין במועדו ללא שחרור המוני של אסירים שיסכן את שלום הציבור, נמצא כי יש צורך להגיש בקשה לבית המשפט לדחיית מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין. החלטת הממשלה נועדה ליצור תוכנית רב שנתית ובת קיימא ליישומו המלא של פסק הדין בדרך של יצירת פתרונות קבועים וארוכי טווח".
קרא גם:
התחייבות המדינה לבג"צ לא מתיישבת עם המדיניות בוועדות השחרורים
