דו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה יוסף שפירא בחודש יולי 2017 מלמד על ניגודי העניינים של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, לאור החברות ההדוקה והאינטרסים הנסתרים עדיין בין נתניהו לבין בעל השליטה בבזק ויו"ר הדירקטוריון שאול אלוביץ.
את תפקיד הציר ביחסים הללו מילא מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שהלילה פורסם כי הוא הביע הסכמה עקרונית לשמש עד מדינה נגד נתניהו, אלוביץ' ורבים אחרים בקשר המסואב.
הדו"ח, "היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת", מונה את ההטבות שקיבל מונופול בזק ממשרד התקשורת בראשות נתניהו ופילבר, על חשבון רפורמות שאמורות היו להציב לחברה תחרות בשוק התקשורת לטובת האינטרס הציבורי.
לפי הדו"ח, משרד התקשורת תחת נתניהו ופילבר פעל לתקוע את אחת הרפורמות החשובות בשוק התקשורת בעשור האחרון, ועיכב משמעותית את ביטול שליטת בזק והוט בתחום התקשורת הנייחת, ואת פתיחתו לתחרות.
מונופול התקשורת הקווית
בישראל הבעלות על תשתיות נייחות (טלפוניה ואינטרנט) נתונה בידי דואופול בזק-הוט. שתי ועדות ציבוריות שעסקו בנושא עמדו על כך שהתקשורת הקווית בישראל מפגרת אחרי רוב מדינות המערב, ויש לשדרג את התשתיות לרמה המקובלת בעולם ולהפחית את תעריפי הפס הרחב. לאור המלצת הוועדות נקבעו תקנות להקמת "שוק סיטונאי" בתחום התשתית: מתן רישיון לספקיות אינטרנט להתחרות בבזק והוט, ולהציע חיבור לתשתית, מה שאמור להביא לשיפור השירות ולהפחתת מחירים.
המשימה מוטלת על הרגולטור (משרד התקשורת), שלפי דוח המבקר גרר רגליים במשך שנתיים, מ-2015, ומנע את פתיחת השוק לתחרות. "…אין לבזק מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפונייה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, בתוך פרק זמן קצר ביותר ובעלויות זניחות", כתב המבקר. "נוכח עמדת אנשי המקצוע, היה על משרד התקשורת להפעיל את סמכויותיו ולדרוש מבזק לעשות זאת בהקדם האפשרי…התנהלות משרד התקשורת אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי".
המיזוג של בזק וחברת הלוויין יס
עוד עולה מהדוח כי מנכ"ל משרד התקשורת פילבר קידם את מיזוג בזק ו-יס, שתיהן בשליטת אלוביץ, תוך פרסום מסמך מדיניות המשנה מדיניות קודמת, מבלי להתייעץ עם גורמי המקצוע ותוך התייעצויות עם בעלי האינטרס בלבד בחברת בזק. "…טיוטת המדיניות התבססה על הנחות יסוד שלא נבדקו, ולא בוצעה עבודת מטה שנדרש היה לבצע בטרם הוחל לקדמה", כתב שפירא. לדברי המבקר, אגף התקציבים באוצר ורשות ההגבלים מודרו לחלוטין, ופילבר לא ביקש את התייחסותם למדיניות החדשה שקבע בנוגע לבזק.
ניגודי העניינים של נתניהו
מהדוח עולים גם ניגודי העניינים של ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת. "ראש הממשלה לא דיווח על זיקה חברית בינו לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת (אלוביץ), ופעל בניגוד עניינים בקבלת ההחלטות בעניינו", כתב שפירא. רק לאחר כתבה בה פורסם כי לנתניהו קשרים חבריים עם יו"ר דירקטוריון, ביוני 2016 ערך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסדר ניגוד עניינים לנתניהו, בו צוין כי בתפקידו כשר התקשורת יימנע מלטפל בשורה של נושאים הנוגעים לקבוצת בזק. סמכויותיו בעניינים אלה הועברו לכאורה לשר צחי הנגבי.
בעת גיבוש ההסדר, כותב המבקר, התבקש נתניהו להשיב על קשריו עם אלוביץ, ותשובתו היתה עמומה. "בתשובתו של ראש הממשלה לא היה כדי לשלול את קיומן של שיחות בינו לבין מר אלוביץ, הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב רה"מ במסגרת תפקידו כשר התקשורת…". אלוביץ, בתשובה שנתן למשרד מבקר המדינה, הכחיש כי הוא דן עם נתניהו בנושאים אלה.
עוד ציין המבקר כי לאור קירבתו של מנכ"ל המשרד פילבר לנתניהו, יש לבחון האם להחיל הסדר ניגוד עניינים גם על מנכ"ל המשרד, איש אמונו של ראש הממשלה, שעסק באינטנסיביות בענייני בזק.
