ניר חפץ, יועץ התקשורת הבכיר ביותר של ראש הממשלה נתניהו, ושל רעייתו שרה נתניהו, הוא אחד העצורים בתיק 4000.
חפץ מילא בעבר שורה ארוכה של תפקידים עיתונאיים בכירים בקבוצת "ידיעות" בעיקר, הוא היה עורך המקומונים "מה בפתח" ו"ידיעות תל אביב", ואף שימש שעורך הראשי של רשת "ידיעות תקשורת". כאשר חפץ מילא את התפקיד הרשת שימשה כחצר האחורית של המו"ל נוני מוזס לקידום אינטרסים שוהים של הקבוצה, בין היתר באמצעות כתבות מחמיאות לפוליטיקאים ממרכז הליכוד בעיקר, שהמו"ל חפץ ביקרם.
בהמשך זכה חפץ למינוי כעורך מגזין "7 ימים" היוקרתי, וראה עצמו כמועמד מוביל לתפקיד העורך הראשי של העיתון כולו. כאשר התפקיד ניתן לעורך הנוכחי רון ירון עזב חפץ בטריקת דלת את "ידיעות אחרונות". הוא השלים את כתיבת הספר הביוגרפי על אריאל שרון, לפני שמונה על ידי נוחי דנקנר לעורך עיתון "מעריב" באחת התקופות החשוכות ביותר של העיתון. זמן קצר לאחר מכן חפץ סיים את תפקידו סמוך לקריסת העיתון וקריסתו של דנקנר עצמו.
לאורך כל השנים הוא נחשב לעורך נוקשה וכוחני ביותר, לא אהוב וזאת בלשון המעטה, אחד שניהל את המערכות שלו תוך ניהול "קרבות רחוב" עם עיתונאים ועורכים בכירים. חפץ היה תמיד אחד האנשים הכי קרובים לנוני מוזס, ולמד ממנו כיצד מנהלים מאחורי הקלעים של העיתון מערכות יחסים מסתוריות עם פוליטיקאים, מהליכוד בעיקר.
מלבדו עצורים עוד בעל השליטה בקונצרן יורוקום החולש על בזק ואתר וואלה, שאול אלוביץ, בנו אור אלוביץ ואשתו איריס אלוביץ.
עוד בעצורים, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר ומנהל הפיתוח העסקי של החברה עמיקם שורר. מעצרם הוארך עד 21 ו-22 בפברואר.
לפי ההודעה שנמסרה, "נוכח ראיות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק, אשר העלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, נפתחה חקירה משותפת חדשה של חוקרי רשות ניירות ערך והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 במסגרתה נעצרו מספר חשודים בהם נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק. על כל פרט נוסף מפרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום".
בחודש נובמבר בסיום השלב הקודם בחקירה, הועבר התיק לפרקליטות, תוך שרשות ניירות ערך דיווחה על תשתית ראייתית לעבירות מרמה והפרת אמונים ועבירות דיווח נגד אלוביץ, בכירים בחברה ומקורבו של ראש הממשלה, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. במסגרת החקירה נמצאה בין היתר העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים של משרד התקשורת וגורמי הרגולציה, לידי ראשי בזק, למען קידום האינטרסים של החברה לכאורה.
