המשטרה העבירה לפרקליטות את תיקי החקירה בפרשות 1000 ו-2000 עם "המלצה" שעניינה תשתית ראייתית לכאורה בעבירות שוחד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הן בתיק המתנות והן בתיק נוני מוזס-ידיעות אחרונות.
לפי המשטרה, ראש הממשלה קיבל טובין בהיקף מיליון שקל במשך עשר שנים, החל משנת 2007, מהם 750 אלף שקל בסיגרים, שמפניות, ביגוד ותכשיטים מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, על בסיס קבוע וכחלק מבקשות של נתניהו. זרם ה"מתנות" גבר מאז נתניהו נבחר לראש ממשלה ב-2009.
המשטרה סבורה שהטובין ניתנו כחלק מיחסים של תן וקח ולא כחלק מיחסי חברות כפי שנטען על ידי הצדדים – לא מתנות, אלא טובין בציפיה לקבל תמורה.
250 אלף שקל קיבל נתניהו, לפי החשד, מהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר, בעקבות פנייה של מילצ'ן לפאקר שיסייע לו בטובין שיש להעביר לראש ממשלת ישראל.
בחקירה התברר כי מעבר לבקשות של בני הזוג נתניהו לקבל את המתנות ולהסתיר את המתת, לא היו יחסי חברות שכן ביחסי חברות יש הדדיות, ובמקרה הזה לא ניתנו מתנות מנתניהו למילצ'ן.
במשטרה הדגישו: המתנות ניתנו בכיון אחד, ולפי דפוס קבוע לכאורה של דרישות לאספקה. "מתנות אתה מקבל ולא דורש. מתנות אתה מביא בדרך כלל כשאתה נפגש עם החבר פנים אל פנים, ולא באספקה דרך הנהג. אין הלימה בין מתנות הניתנות בין חברים באופן תמים לבין דרישה לקבלת המתנות באופן שיטתי ומוסווה שנועד להסתיר את תוכנן ואת עצם קבלתן. למען הסר ספק: גם אם היינו מקבלים הטענה שהם חברים, אין זה מעקר את טענת השוחד. אסור על פי החוק לקבל טובין בסדרי גודל כאלה. מערכת יחסים במסגרתה נבחר ציבור מקבל טובות הנאה – גם מחבר – ובמקביל משתמש בסמכויותיו, כוחו והשפעתו על מנת לקדם את ענייניו של אותו אדם, אסורה".
בתמורה למתנות דאג ראש הממשלה על פי החשד לקידום "חוק מילצ'ן", הארכת פטור ממס לתושב חוזר , מעבר לעשר שנים, שהיה אמור להכניס לכיסו של מילצ'ן מיליונים רבים אם היה עובר. כדי לקדם את החוק פעל ראש הממשלה במשרד האוצר כנגד עמדת הדרגים המקצועים לכאורה. שר האוצר אז, יאיר לפיד, מסר עדות על הלחצים מכיוון ראש הממשלה. החוק לא עבר לבסוף.
וד פעל נתניהו לקידום האינטרסים של מילצ'ן בנסיונו להיכנס כשותף בערוץ 2, בכך שפעל לאיחוד בין רשת לקשת. כמו כן פעל לכאורה בניגוד עניינים כאשר עסק בענייני ערוץ 10 שבו למילצ'ן היו 24 אחוזים. לשם כך הפעיל ראש הממשלה בתפקידו אז כשר התקשורת את מנכ"ל המשרד מטעמו שלמה פילבר. הפעילות של ראש הממשלה בתיק זה מנוגדת בתכלית למדיניות המוצהרת של ראש הממשלה הדוגל בעידוד התחרות וריבוי ערוצים.
פעילות אחרת למען מילצ'ן עשה נתניהו לצורך חידוש הויזה לארצות הברית.
עוד נטען כי נתניהו פעל לקידום אזור סחר חופשי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית שבה יימכרו מכוניות של חברת טאטה ההודית במיזם שאותו ניסה להניע מילצ'ן בשותפות עם הבעלים של קונצרן טאטה. גם לפרויקט הזה התנגדו כל אנשי המקצוע ובסופו של דבר הוא לא יצא לפועל חרף נסיונות ראש הממשלה.
לפיכך מצאו החוקרים תשתית ראייתית נגד נתניהו לעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים, עבירות שהמאסר בצידן עד 10 שנים. נגד מילצ'ן נמצאה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, עבירה של עד 7 שנים. בעניינו של פאקר לא נמצאו ראיות לקבלת שוחד ולפיכך התשתית היא לעבירות הפרת אמונים בלבד.
במסגרת החקירה גבו חוקרי יאח"ה להב 433 כ-180 הודעות מ-80 עדים. כמו כן, ל-6 מעורבים נערכו חיקורי דין מחוץ לישראל.
תיק 2000
בעקבות חקירת עד המדינה, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר ארי הרו ושתי שיחות מוקלטות שנחשפו אצלו, התבררו יחסים של תן וקח לכאורה בין ראש הממשלה ובין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. מצד אחד – ביסוס מעמדו כראש ממשלה באמצעות סיקור אוהד ומצד שני קידום האינטרסים של ידיעות אחרונות באמצעות בלימת התעצמותו של העיתון ישראל היום, הקטנת התפוצה שלו, מניעת הוצאה לאור של מהדורת סוף השבוע, ומעל הכל קידום חוק ישראל היום שנועד למנוע את הפצת העיתון בחינם.
לפי המשטרה, ממצאי החקירה העלו כי ההסכם לא היה מצג שווא כפי שנטען מאוחר יותר, וכי שני הצדדים קיימו צעדים בפועל לכאורה לקידום ההסכמות. במסגרת זו נחקרו גם ח"כ איתן כבל שהניע את החוק מטעם ידיעות אחרונות לכאורה, וגם הבעלים של ישראל היום שלדון אדלסון. כמו כן נטען כי הוכח שחברי כנסת זומנו לביתו של נתניהו לפגישה בה הוא דרש מהם לקדם את חוק ישראל היום שיזם ח"כ כבל מהאופוזיציה דאז. אמנם המשא ומתן עם מוזס לא הסתייע, אבל נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לנסיון לבקשת שוחד וקבלת שוחד. נסיון לביצוע עבירה כמותו כביצוע העבירה. נגד נתניהו סעיף העבירה הוא קבלת שוחד והפרת אמונים. נגד מוזס סעיף העבירה הוא בקשת שוחד. בשתי העבירות העונש הוא עד 10 שנים. בעניין ח"כ כבל אגב, לפי המשטרה החקירה טרם הסתיימה.
