אחרי שנים של דיבורים ללא תכלית על התרחבות שירותי הסנגוריה הציבורית מעבר למנדט המקורי והפיכתה לכוח הדומיננטי בשוק הייצוג המשפטי על חשבון קופת המדינה, ובצל אבטלתם של עורכי דין פרטיים – מגיעה בשורה על מהפכה, או לפחות ראשיתו של שינוי: שרת המשפטים איילת שקד ומחלקת ייעוץ וחקיקה פרסמו להערות הציבור, לקראת אישור בכנסת, תזכיר ובו תיקון לתקנות הסנגוריה הציבורית, הקובע "חובת תשלום בתיקים מיוחדים", כאשר הכוונה היא למגה-תיקים בעלי היקף נרחב.
התזכיר קובע, כי נאשמים בתיקי ארגוני פשיעה ובתיקי צווארון לבן ועבירות כלכליות בהיקף גדול יחויבו לשאת בעלויות הייצוג המשפטי, ובמידה ויתעקשו לבקש סנגור ציבורי, הסנגוריה תדרוש מהם תשלום מלא והחזר של הוצאות ההגנה למדינה. נאשמים שיבקשו לקבל פטור מתשלום, יידרשו להציג הוכחות ואסמכתאות ליכולתם הכלכלית, ויעמדו למבחן יכולת בוועדה מיוחדת במשרד המשפטים, אשר תבחן את ההכנסות והנכסים שברשותם לפני שתאשר להם ייצוג חריג על חשבון הציבור.
התקנות החדשות הקובעות חובת תשלום יחולו, לפי התזכיר שפורסם, על עבירות הלבנת הון, עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, וכן עבירות הגבלים עסקיים, ניירות ערך ועבירות שונות בתחום המסים (על פקודת מס הכנסה, פקודת המכס וחוק מע"מ). יתר הנאשמים המבקשים את שירותי הסנגוריה הציבורית ימשיכו לקבל ייצוג ללא המבחן הכלכלי החודרני, ובהתאם לתנאי הזכאות הנהוגים כיום, תמורת אגרה סמלית שגובהה נע בין 400-1200 שקלים לכל היותר.
שקד נענית במהלך זה של עריכת "מבחן כלכלי" לנאשמים בתיקים גדולים, לדרישה ותיקה של לשכת עורכי הדין, ולמהלך ציבורי שראש הלשכה אפי נוה הוביל בשנה האחרונה, בקריאה ל"הגבלת היקפי הייצוג של הסנגוריה הציבורית לנאשמים חסרי יכולת".
השרה שקד אמרה כי "את תקציב הסנגוריה הציבורית נשמור למי שבאמת זקוק לכך, ולא למנצלי המערכת. אין ספק שלכל אדם מגיע לקבל את יומו בבית המשפט. עם זאת, לא אאפשר את קיומו של המצב האבסורדי לפיו העבריינים הגדולים במשק ייהנו מתנאים דה לוקס – יעשו מיליונים על חשבון הציבור ולאחר מכן יקבלו ייצוג על חשבון אותו ציבור". לדברי שקד, "זהו חלק מהמאבק בפשע".
שקד ציינה כי "נוכח השיטה הישראלית, בה כל נאשם בתיקי פשע זכאי לייצוג, המדינה מממנת הגנה לנאשמים בעלי יכולות כלכליות גבוהות, ראשי ארגוני פשיעה ועברייני צמרת כדוגמת רונאל פישר או יצחק אברג'ל". לדבריה, התיקון שהיא מובילה אמור למנוע ולקטוע את המשך "השיטה". יש לציין כי גם בתי המשפט אחראים לא אחת ל"מצב האבסורדי", כפי שהגדירה שקד, בו נאשמים אמידים מבקשים פרקליט על חשבון הציבור, לאחר שבית המשפט הורה על חילוט כל רכושם וסירב להפשיר כספים, אשר באמצעותם יוכלו לשכור עו"ד פרטי.
לפי התזכיר שפרסם משרד המשפטים והתקנות המוצעות, "במקרה בו סבר הסנגור המחוזי או הארצי, לאחר בחינת כתב האישום ומורכבות התיק, כי עלות הייצוג בתיקי פשע מיוחדים, צפויה להיות גבוהה במיוחד, הוא רשאי להורות כי הנאשם או המערער יישא במלוא עלויות הייצוג… וכל הוצאה הקשורה בניהול התיק לרבות צילום חומר הראיות והעתקתו, עלות של לימוד התיק והכנתו, שכר טרחה בגין ישיבות ופעולות נוספות".
וכך זה יעבוד
לפי התזכיר, הודעה על החלטה לחייב את הנאשם בעלות הייצוג תישלח אליו יחד עם ההודעה על מינוי סנגור ציבורי. כמו כן הודעה בדבר התשלום שיחויב, תישלח לנאשם בכל שישה חודשים ובתום ההליך המשפטי. בדיקת יכולת כלכלית למבקשים פטור חלקי או מלא מתשלום, תיערך על ידי ועדה במשרד המשפטים שתורכב מנציגי מנכ"לית המשרד, הסנגור הציבורי הארצי ומנהל רשות האכיפה והגבייה. הוועדה תדרוש מהמבקש מסמכים ותאמת את הצהרותיו ולאחר מכן תקבע את סכום ההשתתפות המירבי בהוצאות הייצוג שבו יישא הנאשם.
בדברי ההסבר לתיקון נאמר כי תקנות האגרה של הסנגוריה הציבורית שעודכנו לאחרונה ב-2011, קבעו סכום השתתפות קבוע לנאשמים ולמערערים, "אשר אינו מתאים לתיקים מורכבים, אשר בשל היקף חומר החקירה ואופי העבירה עלות הייצוג בהם עלולה להיות גבוהה במיוחד… על אף האמור, תינתן אפשרות למתן פטור מלא או חלקי מתשלום במקרים בהם יש הצדקה לכך", בכפוף לבקשה שתוגש על ידי הנאשם, ותיבחן כאמור על ידי ועדה שתוסמך לערוך מבחן כלכלי.
גורמים בסנגוריה הציבורית אומרים כי לא התנגדו לתקנות, וכי התיקים המדוברים שיוחרגו ממימון ציבורי מהווים פחות מחמישה אחוז מכלל התיקים והנאשמים המיוצגים על ידה.
