במבט לאחור, ההחלטה של עו"ד אלון אלטמן (48) לוותר לפני מספר שנים על האפשרות לכהן כשופט לטובת המשך עבודתו בפרקליטות, מינפה את הקריירה שלו. לפני כארבע שנים הוא מונה לפרקליט מחוז דרום, ובראיון מיוחד שהעניק לכתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בדרום, אין לו בעיה להצביע על השינוי בפעילות הפלילית במחוז.
"עבירות קלות וחמורות בוצעו מאז ומתמיד", הוא אומר בראיון לעו"ד שרון בירון מרקוביץ ושחר שחר, "אבל בשנים האחרונות התחושה היא שיותר ויותר נפרצים גבולות. אם בעבר היה טאבו על דברים שלא נעשים מצד עבריינים, הוא הוסר לחלוטין, והתעוזה שלהם הרבה יותר גדולה, בעיקר בכל הנוגע לתיקי רצח ופגיעה בחיי אדם. משום כך המלחמה שלנו נעשתה קשה יותר ומכוערת יותר".
איך זה בא לידי ביטוי, פריצת הגבולות?
"עורכי הדין נמצאים כיום בחזית ועל הכוונת, מה שאירע בעבר לעתים נדירות. כיום יש עורכי דין בפרקליטות שמאוימים בדרגות כאלו ואחרות. ולא, אני לא מאוים, ולא פוחד ולא רואה צורך לעשות שינוי באורח חיי, כי אני חושב שגם העבריינים מבינים בסופו של דבר שאני עושה את העבודה שלי".
לפשיעה בדרום יש מאפיינים שונים בהשוואה למחוזות אחרים?
"עבירות פשיעה חמורות, עבירות מין, אלימות במשפחה ובין בני נוער, קיימות אצלנו כמו בשאר המחוזות, אבל הייחוד שלנו בא לידי ביטוי בין היתר בטיפול בעבירות ביטחון, שחלקן אסורות בפרסום. תחום עבירות אחר הוא אלה המבוצעות בגבולות שיש לנו כאן עם מצרים וירדן. אם בעבר העסיקה אותנו פשיעת הסחר בנשים, הרי שהעיסוק העיקרי שמגיע משם כיום הוא עבריינות הסמים. צריך לזכור שאנחנו גם המחוז שיש בו הכי הרבה כבישים אדומים, וזה מוביל לעבירות רבות הקשורות לתאונות דרכים ולגרימת מוות ברשלנות".
אתה מופתע מרמת הפשיעה במחוז הדרום?
"במהלך העבודה אתה נחשף לעוצמות מדהימות של הפשיעה, ואני בהחלט יכול לומר לכם שגם היום, לאחר עשרים שנות ניסיון בפרקליטות, אני עדיין מופתע כל פעם מחדש מהשיאים השליליים הנשברים בכל הנוגע לרמת הרשעות, השפלות והאכזריות של הפשיעה".
אחרי כמעט 20 שנה, הן כפרקליט מן המניין והן כפרקליט המחוז, מה תיק הדגל שלך?
"מדובר בעיקר בתיקי ארגוני הפשיעה של משפחות גרינברג, דומרני, אדרי, לביא ואחרות, וכמובן תיק הפשע הגדול שהוגש לאחרונה, שבו נרצחו עדי תביעה. חלק מהתיקים הגדולים הללו החלו עוד בתקופת קודמי בתפקיד והסתיימו במהלך כהונתי, ובחלקם החל הטיפול בשלוש השנים האחרונות".
על פי נתוני המחוז, יותר מ-80 אחוזים מהמקרים בשנה האחרונה הסתיימו בהסדרי טיעון. עו"ד אלטמן מבהיר שלא מדובר ברצון לסגור תיקים מהר ובלי להתאמץ. "הסדר טיעון הוא צורך של המערכת שבלעדיו אי אפשר להסתדר. יש בו, כמו בכל דבר אחר, יתרונות לצד חסרונות, אבל המציאות מראה שהוא מאפשר לנו לפנות את המערכת לטובת התיקים הגדולים באמת, מאחר שאין לנו את הכלים לנהל בכל התיקים את מלוא ההליך. באמצעות ערוץ הסדר הטיעון אנחנו בוחרים לעצמנו את המלחמות הגדולות.
"מעבר לכך, בעיני הסדר טיעון מוביל לתוצאה צודקת יותר בהליך הפלילי, בעיקר בבתי משפט השלום. יש חשיבות גבוהה מאוד לכך שהעונש שיושת על נאשם יינתן בסמיכות לביצוע המעשה, ולא כעבור שנתיים ושלוש. עברו אצלי תיקים שבהם הביעו המתלוננות את רצונן הנחרץ להגיע להסדר טיעון עם מי שפגע בהן מינית, ולו רק כדי שלא ייאלצו להתייצב בבית המשפט ולהעיד. בסיכומו של דבר, אנחנו כאן בשביל החברה, ולכן אני חושב שהמשוואה שלפיה הסדר טיעון שווה לחוסר צדק אינה נכונה".
בוא נעבור לעוד סוגיה שמעוררת תחושה לא נעימה לעתים, השימוש בעדי מדינה.
"אין ספק שהשימוש בעדי מדינה הולך וגובר בשנים האחרונות, אבל מדובר בהכרח, והלוואי שהיינו יכולים בלעדיו. יש לשימוש בהם מחיר, אבל אסור לשכוח שבאמצעותם גם הובלנו לפענוח תיקי פשיעה חמורים ביותר".
