 |
| פרדי רובינסון |
15 חודשי מאסר וקנס של 1.5 מיליון שקל נגזרו על איש העסקים פרדי רובינסון, שהיה בעל השליטה בחברות הציבוריות מילומור ושחר המילניום. רובינסון הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, שיבוש מהלכי משפט והדחת עד בנסיבות מחמירות.
השופט חאלד כבוב קבע, כי מתחם העונש ההולם עבור רובינסון נע בין שנה וחצי לשלוש שנים בגין עבירות המרמה, וחצי שנה עד שנה בגין עבירות השיבוש וההדחה. יחד עם זאת, עקב השיהוי הקיצוני בהגשת כתב האישום, שש שנים לאחר תחילת החקירה, החליט השופט לסטות ממתחם העונש ולגזור על רובינסון מאסר קצר יותר.
על סמנכ"ל הכספים לשעבר של מילומור, אורן דואדי, שהיה שותף סביל לעבירות, הוטלו שישה חודשי מאסר וקנס של 150 אלף שקל.
רובינסון, המסובך כיום בחובות לבנקים, אנשים פרטיים וגורמים בכירים בשוק האפור של תל אביב, משך 35 מיליון שקל מקופת חברת שחר המילניום – שהחזיקה בקזינו לוטראקי ביוון – לטובת קופת החברה האם מילומור, שסבלה ממצוקה כספית. הוא התעלם מהייעוץ המשפטי שקבע כי למשיכה נדרש אישור בעלי המניות באסיפה הכללית של חברת שחר, והסתיר מנאמן בעלי האג"ח של שחר את ביצוע ההעברות הכספיות מהחברה. על מנת להסתיר את המהלכים ולמנוע את פרסומם, רובינסון שיתף בפעולותיו את דואדי, סמנכ"ל הכספים של שחר, וכן נושא משרה נוסף בחברה, שגויס כעד מדינה.
לאחר פתיחת החקירה אודות הנעשה במילומור בשנת 2006, ביקש רובינסון מדואדי וממי שהיה לעד מדינה "להכשיר" את המשיכות האסורות, באמצעות חתימתם על הסכם פיקטיבי להלוואות משחר למילומור, והבטיח להם אופציות וכסף רב.
הסנגורים של רובינסון, עורכי הדין ירון ליפשס ונבות תל צור, טענו למתחם ענישה שבין מאסר על תנאי לעבודות שירות, מאחר שלדבריהם מדובר בתיק יוצא דופן מיתר התיקים הכלכליים בעבירות מסוג זה. הסנגורים ציינו, כי כל הכספים הוחזרו לחברת שחר ולא נגרם נזק לחברה ולנושיה. לטענתם, היה גם אינטרס כלכלי לביצוע הפעולות, מאחר שמפעל חייו של רובינסון – חברת האחזקות מילומור – קרסה לאחר שהוא, כבעל שליטה, השקיע בה מיליוני שקלים מכספו הפרטי.
השופט כבוב דחה את טענת הסנגורים, לפיהן בעל השליטה לא עשה שימוש אישי בכספים שהוציא מקופת שחר. עם זאת, הוא קיבל את טענת ההגנה כי לרובינסון (70) נגרם עינוי דין קיצוני, עקב השיהוי החריף והבלתי מוצדק בהגשת כתב האישום על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
השופט כתב בגזר הדין כי רובינסון "ניצל את מעמדו בשתי החברות באופן בוטה, תוך התעלמות מכל ערך של ממשל תאגידי תקין, תוך בחינת האינטרס האישי שלו… ותוך שהוא פוגע באינטרס לגיטימי של חברת הבת, של ציבור בעלי מניותיה ובעלי האג"ח שהלוו לה כספים… הנאשם ראה את עצמו כמוסמך למשוך כספים לצרכיו ושימושו האישי משום שחברות אלה חבו לו עשרות מיליונים כדמי ניהול אותם לא משך על פי הסכמים קודמים. ראיה כזו פסולה בתכלית ועומדת בסתירה מוחלטת לכל עקרון של אישיות משפטית נפרדת לחברה הציבורית… הכל תוך ביטול זכותם של בעלי אינטרסים וזכויות אשר השקיעו כספים בהניחם שהחברות מתנהלות על פי הנורמות הקבועות בחוק, כאשר בעלי השליטה ונושאי המשרה פועלים לטובת האינטרסים של החברה ולא לטובת האינטרסים של בעל השליטה".
השופט כבוב ציין עוד, כי עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד נועדה לצורך הגנה על התאגיד מפני התנהלות וניגוד עניינים של מנהליו, ועבירת הדיווח מטילה אחריות פלילית עקב דיווח מטעה לציבור המשקיעים. ההתנהלות הפלילית של רובינסון נמשכה פרק זמן ארוך, במשך מספר רבעונים בשנים 2005-2006, הוסיף השופט.
הסנגורים הגישו מכתבי הערכה של פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי בהרצליה, ושל פרופ' יהודה דנון, נשיא אוניברסיטת אריאל, שציינו את תרומותיו של רובינסון. גם רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן והמנהל המיוחד של חברת מילומור מטעם בית המשפט, העיד לטובת רובינסון וציין כי הסדר הנושים שנחתם בחברה מגלם החזר של כל החוב ללא קיצוץ או "תספורת", זאת בזכות שיתוף הפעולה של רובינסון, שפעל כדי לפרוע את החובות והזרים יותר מ-40 מיליון שקל לטובת הפירעון לבעלי האג"ח.
 |
| השופט חאלד כבוב |
כאמור, החקירה החלה ביוני 2008, תיק החקירה הועבר לפרקליטות שנה לאחר מכן, אך כתב האישום הוגש רק באוגוסט 2014. השופט כבוב קבע רף תחתון של 18 חודשים ביחס לעבירות המרמה של רובינסון ו-6 חודשים ביחס לעבירות השיבוש, ועם זאת כתב: "לא מצאתי שגזירת עונשו במסגרת מתחם זה יהיה צודק והוגן שעה שמתקיימות נסיבות הבולטות בחריגותן של התארכות ההליכים בעניינו, באשמה ניכרת של רשויות האכיפה. סבורני כי יש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק כדי לאפשר סטייה ממתחם הענישה… עיכוב של חמש שנים בהגשת כתב האישום הוא עיכוב לא סביר, אף בהתחשב בעובדה שהחקירה החלה בשלוש פרשיות שונות ומורכבות, וחרף חילופי גברי של הגורמים שטיפלו בתיק החקירה. מקרה זה, בו ההליך נדון בבית המשפט רק כעשור לאחר תחילת החקירה הפלילית, הביא ללא ספק לעינוי דין של ממש מבחינת הנאשמים בפרט לאור גילו של הנאשם 1, מצבו הבריאותי והנסיבות המשפחתיות. כל אלו מהוות נסיבות קיצוניות וחריגות באופן בולט שבית המשפט אינו יכול להיוותר אדיש להן".
על דואדי הוטלו כאמור שישה חודשי מאסר בגין מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד ועבירות דיווח. נקבע כי דואדי, שיוצג על ידי עו"ד רותי ליטבק, לא מילא את תפקידו כשומר הסף של החברה והיה שותף להסתרת ההעברות הכספיות שביצע רובינסון. עם זאת השופט כבוב התחשב בכך שהוא "נכנע לתכתיביו של רובינסון ופעולותיו נעשו שלא מתוך מניע כלכלי עצמי, אלא מתוך אינטרס של בעל השליטה". דואדי ישלם קנס של 150 אלף שקל. חברת מילומור תשלם קנס כספי בסך 250 אלף שקל.
