ספטמבר 2018. בפסיקה דרמטית של שופט בית משפט השלום בעכו, יעקב בכר, נקבע כי אין כל הוכחה לאמינותן של מצלמות המהירות האוטומטיות (א'3), וכך זיכה השופט עשרות נהגים מנהיגה במהירות מופרזת על בסיס מצלמות הדרכים של המשטרה. מלבד הזיכויים, השופט בכר מתח ביקורת נוקבת על התביעה של אגף התנועה במשטרה, וקבע כי תו התקן שניתן למערכת המצלמות לא היה צריך להינתן מלכתחילה.
כשנה לפני פסק הדין, המשטרה הודיעה על הקפאת הדו"חות ממצלמות המהירות האוטומטיות, ובדיקתן בישראל על ידי מהנדסי הטכניון.
באוקטובר 2018, כמעט מיד לאחר פסק הדין של השופט בכר, הודיעה המשטרה כי אכיפת המהירות ממערכת המצלמות חוזרת לסדרה. בהודעה נמסר, כי מהנדסי הטכניון העבירו למשטרה דו"ח סיכום של ממצאי הבדיקות שנערכו למערכת מתוצרת הולנד. הדו"ח של הטכניון מלמד, נטען, כי דיוק מדידת המהירות ודיוק ממוצע כלל הבדיקות עומד בדרישות ההמלצות הבינלאומיות.
מאז ועד היום חזרו המצלמות לפעול כרגיל, ואלפי דו"חות מהירות הופקו נגד נהגים שלכאורה "הנמיכו טוס" בכבישי ישראל, למרות שלדעת רבים אמינות המצלמות עדיין מוטלת בספק.
מי שייצגו את הנאשמים בעבירות מהירות בתיק המצלמות המפורסם מבית המשפט בעכו היו עורכי הדין תומר גונן, כפיר דור, יוסי יעקבי וערן בר אור. אלו הם אותם סנגורים המייצגים בימים אלה מספר רב של נהגים הנאשמים בעבירות דומות, הפעם בתיקים של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה. גם כאן, מאחר שמדובר בנושא עקרוני, עניינם של כלל הנאשמים אוחד לתיק אחד בו עולה שוב השאלה: האם מצלמות המהירות א-3 אמינות?
במהלך אחד הדיונים במשפט המאוחד בפני השופטת מיכל דוידי נחשפו נתונים חדשים בבדיקות שנערכו בטכניון בשנת 2018 אשר מעוררים ספקות בנוגע לאיכות הממצאים של המצלמות, מתברר כי 15 אחוז מהבדיקות שנערכו אז למצלמות על ידי הטכניון נפסלו.
לדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט הובא להעיד רונן כהן, מהנדס המערכת והבעלים של חברת "עוצמה 10" אשר בנתה את התשתית להצבת המצלמות וכיום היא מתחזקת אותן.
כהן מוגדר על ידי המשטרה כמומחה הבכיר בארץ בתחום, ולכאורה זו היתה אמורה להיות עדות "מנצחת" של המשטרה. אבל רק לכאורה, כי בפועל אמינות המצלמות דווקא התערערה כתוצאה מהעדות של המומחה כהן.
במהלך חקירה נגדית שנערכה לו על ידי עו"ד גונן התברר, כי גם המומחה הזה לא נכח בפועל בניסויים שנערכו למצלמות ובחנו את המערכת, הפעם בטכניון ואפילו לא במעבדות בהולנד כמו שהיה בפעם שעברה. עוד יותר מכך: בתשובה לשאלות שהופנו כלפיו כהן אמר לפרוטוקול, כי יתכן והמצלמות אינן אמינות.
עו"ד גונן: תסכים איתי שלא היית שותף לניסוי של המערכת, לא בארץ ולא בחו"ל?
רונן כהן: "לא, בניסוי הפונקציונאלי לא הייתי… מעבר לכך בשלב ההקמה לא הייתי שותף לניסויים הפונקציונאליים, אבל כן הייתי בקשרים מאוד ארוכים עם היצרן".
עו"ד גונן: השאלה היתה, ואני אחדד אותה, פיזית בעצמך לא היית בשום ניסוי שאישר את אמינות המערכת.
רונן כהן: "בניסוי פורמאלי לא. רק הייתי בניסוי אחד עם המשטרה… לא הייתי בניסויים מעבר לזה. לא של הטכניון ולא של מכון התקנים".
השופטת דוידי מתערבת: אז אדוני לא יכול להגיד בוודאות שמדובר במערכת אמינה.
רונן כהן: "אני לא יכול להגיד בוודאות כי לא בדקתי ולא ראיתי, גם לא את הקוד של המערכת, אבל כן כאיש תוכנה ומשיחות ארוכות עם היצרן (ההולנדי, ד.א), עם אנשים".
השופטת דוידי: מה שאדוני אומר אומר לי זה שלמעשה יתכן, בתור מהנדס של החברה שעוסקת בנתח ארי במערכת א-3, אדוני אומר לי – שוב, כמהנדס מתוקף תפקידו, שיתכן שמערכת א-3 היא לא אמינה? זה מה שאדוני אומר לי?
רונן כהן: "בתיאוריה, כמובן שזה יכול להיות, אבל חשוב להבין, גם התפקיד שלי כמהנדס מערכת או מלם (החברה שמתחזקת את המצלמות, ד.א) בכלל כזכיין, כאינטגרטור, זה בעצם להביא את אוסף החלקים למערכת אחת של א-3. אחד הלקחים הוא אותה קופסה שחורה של יחידתה שמודדת מהירות".
השופטת דוידי: אז אדוני לא יכול להגיד בוודאות שהמערכת אמינה?
רונן כהן: "אני לא יכול להגיד בוודאות כי לא בדקתי ולא ראיתי, גם לא ראיתי את הקוד של המערכת, אבל כן כאיש תוכנה ומשיחות ארוכות עם היצרן, עם אנשים".
השופטת דוידי: זאת אומרת, מה שאדוני אומר לי זה שלמעשה ייתכן, בתור מהנדס של החברה שעוסקת כנתח ארי של מערכת א-3, היא לא אמינה? זה מה שאדוני אומר לי?
רונן כהן: "בתיאוריה, כמובן שזה יכול להיות…".
השופטת דוידי: "אז מה אמור לבסס האמינות של המערכת? בוא תאמר לי. אני אמורה לקבל החלטה בתיק הזה.. אדוני הוא אחד העדים המרכזיים, אם יורשה לי לדרג.
עו"ד גונן חיזק את דברי השופטת: "לא לא, גברתי ממעיטה בזה, איציק אמיר (התובע, ד.א) אמר ש'זכינו לקבל את המומחה הגדול ביותר בארץ'".
מי שנכח בדיון הזה ומודע לפרטי "תיק המצלמות" מבית המשפט בעכו, ובראשם עו"ד גונן, מתקשה שלא להבחין בדמיון המתהווה בין שני התיקים.
בעכו, השופט בכר ציין בפסק הדין אשר זיכה את הנאשמים, כי אילן כרמית, לשעבר מ"מ מקום מנהל מכון התקנים, שימש כראש ועדת התקינה וממונה על אישור תו התקן מטעם המכון. במשפט מעכו, כרמית היה העד המרכזי בתיק, ושיקר בבית המשפט כאשר העיד שהוא ואחרים נכחו בניסויים שבוצעו בהולנד לצורך מדידות דיוק המערכת.
לעובדה שהעד המומחה של התביעה לא נכח בניסויים היתה השפעה מסוימת על פסק הדין של השופט בכר. "המומחה, אשר על חוות דעתו ועדותו נשענה המאשימה, חזר בו מגרסתו והתוודה כי כלל לא נכח בניסויים שלכאורה בוצעו, אותם ניסויים קריטיים ונחוצים שבגינם ניתן בסופו של יום תו התקן", ציין השופט בכר בפסק הדין ההוא, והוסיף כי לא הוגש אף מסמך מטעם התביעה המעיד על הניסויים שבוצעו. "במצב בו מתערערת אמינות המערכת עד היסוד, קיים חשש ממשי להסתמך על מדידות המערכת", קבע אז השופט.
בהקשר הזה אפשר לציין, כי רונן כהן שימש באותו תיק כיועץ מיוחד לתביעה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בהליך משפטי שמנוהל בימים אלו בבתי המשפט ומשכך לא נגיב לגופו של עניין אולם נציין כי אין קשר בין נציג הזכיין לניסויים שנערכו, בעניינם יעיד העד הרלוונטי וצר לנו שהפונה טועה ומטעה".
תזכורת
מאז פסק הדין הזה של השופט בכר, באתר "פוסטה" פורסם כי פרקליטות מחוז חיפה הודיעה לכרמית על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעבירות של עדות שקר ושיבוש הליכי משפט.
גם נגד המפקדת על מחלקת התביעות באגף התנועה של המשטרה, נצ"מ שרית פיליפסון ננקטו צעדים: השופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, קבע בדוח חסר תקדים בחריפותו, כי יש להדיח אותה מתפקידה ולפתוח נגדה בחקירה פלילית, עקב סדרת פעולות שקר לכאורה, והסתרת ראיות מבית המשפט במשך שנה וחצי. בעקבות הדוח היא הועברה מתפקידה.
באוגוסט 2020 דווח באתר "פוסטה" כי המשנה לפרקליט המדינה אימצה את המלצת המחלקה לחקירות שוטרים והחליטה להורות על חקירה פלילית נגד פיליפסון, כמו גם נגד התובע המשטרתי לשעבר, רפ"ק עו"ד דוד כתר, בחשד לשיבוש הליכי משפט ואי-מילוי חובה רשמית.
