כאשר משה מרקוביץ מבת ים נקלע למצוקה כספית והיה זקוק בדחיפות לתזרים מזומנים, הוא מצא דרך מקורית להשיג אותם: מרקוביץ שכר שבע דירות בתל אביב והשכיר אותן בשכירות משנה ל-13 שוכרים שונים. לשמונה מבין השוכרים השכיר את אותן שתי דירות, תמורת צ'קים סחירים שקיבל מראש. את הצ'קים שקיבל הוא פדה כמובן.
מטבע הדברים, מרבית השוכרים כלל לא זכו לגור בדירות המובטחות, מה שהוליד לבסוף כתב אישום בן 13 אישומים ואף תחקיר מעמיק בתוכנית "כלבוטק". השבוע (17.3) הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, הרשיעה את מרקוביץ ב-12 אישומים וזיכתה אותו מאישום אחד מחמת הספק.
ההסתבכות של מרקוביץ' התחילה עוד כשהיה הבעלים של חנות למכירה ותיקון של מכונות תפירה. בשלב מסוים הוגבל חשבונו, אולם הוא עקף את המגבלות באמצעות חשבון שפתח בבנק לאומי על שם עובדת שלו. הוא ניכה צ'קים של לקוחותיו מחנות התפירה, וכמו כן מאות צ'קים שנמשכו מהחשבון שלו, בעסק למתן שירותי מטבע שנקרא "קומפיודיל". במשך הזמן צבר חובות והתחייבויות כלפי "קומפיודיל", ובסך הכל היה חייב למעלה ממיליון שקל, עד שבעל העסק סירב לנכות צ'קים שקיבל מחשבונו של מרקוביץ, בעיקר מאחר שחלק גדול מהצ'קים חזרו.
כך הגיע מרקוביץ הנואש לפתרון המקורי שלו כאשר שכר תוך חודש שבע דירות והשכיר אותן ל-13 אנשים שונים. בסך הכל קיבל לידיו מכל השוכרים למעלה מ-456 אלף שקל בצ'קים, שהועברו למחרת קבלתם לקומפיודיל. אף אחד מהמתלוננים לא קיבל את הדירה ששכר למשך התקופה הקבועה בחוזה, ובדירות בהן סוכם על שיפוץ טרם הכניסה לדירה, לא בוצע כל שיפוץ. למעשה, כאמור, מרבית המתלוננים לא התגוררו כלל בדירה ששכרו.
בכתב האישום טענה הפרקליטות כי מרקוביץ' ביצע את השכרת הדירות במרמה ומתוך כוונה ליצור תזרים כספי מהצ'קים שקיבל, ובקיצור – קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. מרקוביץ' עצמו טען כי כשל במילוי התחייבויותיו לשוכרים בשל טעמים שאינם תלויים בו, ובעיקר שידור תוכנית כלבוטק בעניינו. עשרה משוכרי הדירות העידו נגד מרקוביץ', שכאמור הורשע לבסוף.
