הפוסט נכתב ביום שלישי, 25 בינואר, 2011 בשעה 22:30
השופט יורם דנציגר ייצג כעורך דין את שלמה לחיאני, אבל גם את מנכ"ל בנק איגוד לשעבר, דב קוטלר. באותה תקופה בנק איגוד רכש מבנק המזרחי את החובות של לחיאני, עניין של כ-30 מיליון שקל, וזמן קצר אחרי שלחיאני ודנציגר נכנסו לתפקידיהם בעיריית בת ים הרחיבה העירייה את נפח הפעילות שלה עם הבנק. אותו בנק איגוד גם "חילק" לבכירי העירייה הלוואות בהיקפים של מאות אלפי שקלים, כספים שנמסרו ללחיאני ונפרעו על ידו ועל ידי בני משפחתו (פרשת השוחד). קוטלר תושאל במשטרה כבר בנובמבר 2009. תנועת אומ"ץ דורשת מהמשטרה למצות את החקירה
את דבר חקירתו המתחייבת של שופט בית משפט העליון, יורם דנציגר, במסגרת חקירת ראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, הייתי ראשון לפרסם כאשר עבדתי ב"ידיעות אחרונות". באותו פירסום פירטתי את הקשרים העסקיים העמוקים בין עורך דין דנציגר, טרם מינויו לשופט, לבין לקוחו הקבוע, וחברו האישי, לחיאני.
דבר נוסף כתבתי אז, וברגע האחרון הוא הושמט מהכתבה בשל שיקולי עריכה כאלה ואחרים, חלקם היו מוצדקים בשעתו שכן המשטרה אשר ביקשה להימנע מחקירתו המביכה של השופט סירבה לאשר אז את כל הפרטים.
ועדיין, בחודש נובמבר 2009, כאשר לחיאני היה עצור, נחקרו ותושאלו במשרדי היחידה למאבק בפשיעה כלכלית כמה פקידים בכירים של בנק איגוד לשעבר, ובינהם מנכ"ל הבנק לשעבר, דב קוטלר, מי שמכהן כיום כמנכ"ל תשלובת ישרכרט.
והסיפור הולך ככה: ערב בחירתו של לחיאני לעיריית בת ים היו לו חובות עתק לבנקים שונים מעסקי הבנייה שלו, כאשר הנושה העיקרי היה בנק המזרחי לו היה חייב לחיאני כ-30 מיליון שקל.
את המגעים עם הבנקים הנושים ניהל למענו בין היתר, פרקליטו האישי, דנציגר. בשלב מסוים רכש בנק איגוד את החובות של לחיאני מבנק המזרחי, למורת רוחם של פקידים בכירים בבנק, אבל זמן קצר לאחר מכן עברו רוב חשבונות הבנק של העירייה להתנהל בבנק איגוד.
מי שעמד מאחרי אישור העסקה מטעם בנק איגוד הוא מנכ"ל הבנק דאז, דב קוטלר, שהיה אף הוא באותה העת לקוח אישי של עו"ד דנציגר, בטרם מונה האחרון לשופט.
המגעים בין השלושה (דנציגר, קוטלר לחיאני) החלו בטרם נבחר לחיאני לראש עירייה, אבל העסקה הושלמה לאחר שלחיאני נבחר, ודנציגר מונה ליועץ המשפטי של העירייה. אז גם "נבחר" בנק איגוד להיות הבנק המרכזי עימו עבדה העירייה.
כמו כן, בנק איגוד נתן הלוואות בסכומים גדולים ל-9 עובדי עירייה בכירים, כספים שלפי המשטרה יועדו לשימושו של לחיאני וההלוואות גם נפרעו על ידו באמצעות בני משפחתו, אחותו ועוד אנשים המזוהים איתו.
במשטרה רואים בכל אחת מההלוואות הללו עבירה של שוחד, שבה עובד במשרה ציבורית בכירה מסר לידי לחיאני את כספי ההלוואה הפיקטיבית שלקח, בתמורה להמשך העסקתו במשרה הבכירה.
תגובת השופט דנציגר באמצעות דוברת מערכת בתי המשפט, עו"ד איילת פילו: "כבוד השופט יורם דנציגר מכיר את מר שלומי לחיאני למעלה מ-20 שנים ואף טיפל בעניינים משפטיים שונים שלו. השופט דנציגר אינו, ולא היה מעולם, שותפו של מר שלומי לחיאני. משרד דנציגר קלגסבלד ושות' טיפל בין השנים 2005 ל-2007 (קודם למינויו של השופט דנציגר לבית המשפט העליון) במספר עניינים משפטיים של עירית בת-ים. לא ידוע לשופט דנציגר על פגם כלשהו שנפל (ככל שנפל) בכל הנוגע לשכירת שירותי משרדו על ידי עיריית בת-ים, כדי שיספק לעירייה שירותים משפטיים מסוימים. השופט דנציגר אינו מעוניין להגיב על הפרסומים האחרונים בעניין החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הואיל ועולה מההודעה שהנושא נתון בבדיקה".
