"14 שנים הייתי נקי מאלכוהול ומסמים וכיכבתי בתיאטרון הקאמרי ועברתי להבימה", פתח השחקן שרגא הרפז את המונולוג שלו, "כאשר השתחררתי מהכלא הצטרפתי לתיאטרון הספרייה של בוגרי בית צבי. כשבתי קיבלה את הסרטן המשפחה לא יידעה אותי, אלא רק אחרי שנתיים, ומה יכולתי לעשות? כלום. ובום. יש לי נטייה להרס עצמי והנטייה הזו התעוררה מחדש, ומצאתי את המזור ביין. זה רכבת לכיוון אחד. ניסיתי לעשות גמילה באשפוזית באברבאנל. אני כבר שלושה חודשים רסמי לא שותה במעצר ואני גם לא מתכוון לחזור לשתות. בינתי חזרה אליי".
 |
| סדרתיות יתר |
להבדיל מאין ספור מונולוגים אחרים שנשא בחייו המקצועיים כשחקן, הפעם המונולוג של הרפז נלקח ממש מהחיים ונאמר בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב, בני שגיא, דקות לאחר שהודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הטרדה מינית ותקיפה.
"קצין המבחן הגיע למסקנה כנראה נכונה, שאני לא בר גמילה. לא הייתה לי מוטיבציה", המשיך הרפז את המונולוג, "תוך כדי, מתוך בחירה, כתבתי תסריט, הראיתי את זה לבוזגלו וזה עזר כמו כוסות רוח למת. אולי משמיים בא העניין הזה של ההטרדה המינית. כל השנים הטרידו אותי מינית ובחיים לא התלוננתי, וגם בחיים לא שכבתי עם שחקנית ששיחקתי איתה – לא בתיאטרון, לא בטלוויזיה ולא בקולנוע. בחיים לא עליתי שיכור או מסטול לבמה. מה שקרה זה כמו רכבת לכיוון אחד. איזו רוח מטומטמת לקחה אותי מגן מאיר לגן רות, שזה מרחק… בפעם האחרונה ששתיתי נזכרתי ששכחתי שני שקלים עודף, ואז התעוררתי אצל החוקר והוא אמר לי שאני אשם באונס ותקיפה. עד היום אני מנסה להיזכר אך אני לא זוכר כלום.
"אני שלושה חודשים ברוך השם בסדר, יציב, מתכונן ללכת לשיקום באיכילוב, לקחת טיפול פסיכולוגי שיעזור לי, אני כבר בן 65. היו לי היסוסים והתנגדות שברזומה שלי תהיה הטרדה מינית. אני לא הטרדתי מינית משום כוונת זדון או כוונה מכוונת. אני גם רוצה לגמור עם זה כבר, כלומר לחסוך מזמנו של בית המשפט ואני גם מצטער על מה שהיה. אני מדבר עם הנכדים שלי בטלפון והם שואלים אותי: 'סבא, אתה תהיה בליל הסדר?". כל שנה אני עושה את ליל הסדר אצל הבנות. אני מבקש… אני מסכים שהתביעה תיתן לי תנאי מאוד גדול אך שייגזר עלי עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. על חצי שנה אין שליש למרות שההתנהגות שלי טובה ואני עוזר חונך.
"המצב הבריאותי שלי לא טוב", סיכם הרפז, "יש לי גם אולקוס, גם אסטמה וכל מיני דברים. אני לא אומר שימיי ספורים או משהו כזה, מקווים לטוב. אבקש להתחשב בי. חג הפסח בפתח, חג החירות. אני לא עבריין כבד. אני ישבתי בבתי סוהר ושילמתי, אבל זה גם סיפור ארוך ואני יכול לספר למה קרה לי מה שקרה לי. זה כבר היסטוריה. אני בן אדם שראה עולם. 40 שנה הייתי שחקן. אבקש להתחשב בי".
עם או בלי קשר למונולוג, השופט שגיא החליט לקבל את הסדר הטיעון בין הצדדים וגזר על הרפז שישה חודשי מאסר, כמו גם שישה חודשי מאסר על תנאי. להרפז, יש לציין, אין זו ההסתבכות הראשונה עם החוק, וגם לא עם אלכוהול. הוא נושא באמתחתו עבר פלילי מכביד מאוד משנת 1976, במגוון רחב של עבירות, כולל עבירות אלימות, איומים ורכוש, אולם ההסתבכות האחרונה שלו נרשמה בשנת 1996. מאז לא הורשע בעבירה כלשהי.
הרפז נולד בשם שרגא זילברשטיין ב-20 באפריל 1947 באיטליה, להורים ניצולי שואה יוצאי פולין שעלו לישראל דרך איטליה. למרות ילדות קשה יחסית, הוא התגלה כבעל כישורי משחק בגיל צעיר וב-1974 כבר היה בוגר בית הספר למשחק בית צבי. לאחר מכן הפך הרפז לאחד השחקנים המוכשרים בישראל. בין היתר שיחק בתיאטרון הבימה, בתיאטרון חיפה ובתיאטרון באר שבע. כיכב כאוברון ותזאוס ב"חלום ליל קיץ" על פי שייקספיר, כרופא ב"מקבת'" וכפראפונט ב"שלוש אחיות", ב"קומדיה של טעויות", ב"שרגא הקטן" ועוד.
מעבר לתיאטרון הופיע הרפז בסרטים ובדרמות טלוויזיה. ב-1978 שיחק בדרמת הטלוויזיה ששודרה בערוץ הראשון – "חרבת חזעה" וב-1981 שיחק בסרטו של יקי יושע – "העייט". בשנת 2004 הופיע בסדרת הטלוויזיה "שלווה" שעלילתה התרחשה בבית חולים לחולי נפש. לצורך כך נפגש עם פסיכיאטרים ועם אנשים הסובלים מבעיות נפשיות.
אבל כפי שקורה פעמים רבות עם שחקנים, הרפז התמכר לטיפה המרה, ומותה של בתו הבכורה – אף היא שחקנית – בגיל 38 ממחלת הסרטן, האיץ את קצה ההתמכרות. "הוא ניסה לשתות את עצמו למוות", הגדיר זאת בבית המשפט סנגורו, עו"ד דן באומן והוסיף בשלב אחר בדבריו: "יש ערך על שמו בוויקיפדיה".
ה-3 לינואר 2012 היה עוד יום בו הרפז שתה לשוכרה, ועוד יותר מהרגיל. בעודו שיכור, הוא נעמד מאחורי אישה בגן ציבורי, אחז בה בעוצמה, עד שהצליחה בעזרת אישה נוספת להיחלץ מאחיזתו. את אותה אחיזה ליוותה גם הטרדה מינית, שכן הרפז אחז בחזה של המתלוננת בידו האחת ובאזור איבר מינה בידו השנייה. לאחר שהצליחה להיחלץ מן האחיזה, הוא החל לדבר בגסות כלפיה וכלפי נשים אחרות שהיו במקום. "כולכן זונות", צעק, "אתן מזדיינות", אמר והוסיף כי "נשים נועדו לשם קיום יחסי מין". למרבה האירוניה, הרשעתו בכתב האישום והעונש שנגזרו עליו כבר מופיעים בערך שלו בוויקיפדיה.
