
בית המשפט העליון הגדיל לאחרונה את גובה הקנסות, שהוטלו על שני נאשמים שהורשעו בניהול רשת של שלוש מעבדות גדולות לייצור קנאביס, בהן נתפס סם בשווי של מיליוני שקלים. בכך, קיבל העליון את ערעור הפרקליטות בתיק.
הנאשמים; טל דרור ומאורו דל מונטה, הורשעו במסגרת הסדר טיעון בהקמת שלוש מעבדות לייצור קנאביס בדירות ששכרו בפתח תקווה, ראשון לציון וטירה, למטרה זאת. השניים ציידו את המעבדות בציוד רב, לרבות במערכת השקיה, תאורה ומזגנים וכאמור, גידלו בהן קנאביס בכמויות מסחריות.
בשלוש המעבדות נתפס סם במשקל כולל של 584.5 ק"ג, ובשווי כולל של 17,535,000 שקלים. כמו כן, גנבו הנאשמים חשמל בשווי של מאות אלפי שקלים, באמצעות חיבורים פיראטיים מסוכנים. בסיום ההליך המשפטי בעניינם, במהלכו ייצג את התביעה עו"ד רועי לוס מפרקליטות מחוז מרכז, גזר בית המשפט המחוזי על כל אחד מהנאשמים 45 חודשי מאסר בפועל ותשלום קנס, בסך של 125,000 שקלים.
עו"ד נורית הרצמן, מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה ביוני אשתקד ערעור על גובה הקנס שהוטל על דרור ודל מונטה. "גובה הקנס רחוק מלשקף את חומרת המעשים שביצעו השניים ואת מעמדם ההיררכי הגבוה במיזם כלכלי-עברייני, בהיקף עצום", נטען בפרקליטות. "גובה הקנס לא מייצר את ההרתעה הנדרשת, על מנת להעביר מסר ברור שאין זה משתלם לבצע עבירות סמים".
בהודעת הערעור צוין, כי פקודת הסמים המסוכנים מאפשרת להטיל קנס בגובה של עד פי חמישה משווי הסם שבו נעברה העבירה. על כן, גובה הקנס שהושת על הנאשמים, המהווה רק 0.71 אחוז משווי הסמים שנתפסו, רחוק מלהלום את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעה מפני ביצוע עבירות אלה. עוד נטען בערעור, כי פרשה זו היא מן מהחמורות שהגיעו לפתחם של בתי המשפט בישראל בתיקי מעבדות סמים, הן מבחינת היקף המעבדות, ההשקעה והציוד שנתפס, והן מבחינת כמות הסם העצומה שנתפסה ושוויו של הסם שנתפס.
כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והגדיל את הקנסות שהוטלו על הנאשמים, מ-125,000 שקלים ל-175,000 כל אחד (העלאה של 40 אחוזים). זאת בהתחשב בכך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, וחרף טענותיהם של הנאשמים למצב כלכלי קשה.
"יש צורך בהטלת ענישה ממשית, אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען", כתבו בפסיקתם השופטים; יצחק עמית, ענת ברון ויוסף אלרון. "זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים. רמת ענישה זו, כפי שמשתקפת במדיניות הענישה הנוהגת, אף יש בה כדי להביע מסר חד וברור כי ניסיונות להקמת מיזמים מן הסוג כבמקרה דנן, אינן בעלות תוחלת כלכלית".












