החלטת הפצ"ר אלוף איתי אופיר על סגירת התיק נגד הנאשמים בפרשת שדה תימן היא ההחלטה היחידה שהיתה אפשרית בנסיבות העניין, במיוחד לאחר שהמתלונן גורש לעזה ולא ניתן להביא אותו לעדות במשפט.
בנוסף היא נשענת על עיקרון ההגנה מן הצדק, לנוכח התנהלותה השערורייתית של מערכת התביעה בראשות הפצ"רית – הדלפה, טיוח ושיבוש שעשו עוול גדול לנאשמים.
כמי שמייצג נאשמים רבים בתחום הצבא והביטחון ברור לי שהיה ניתן לטפל בהפרות המשמעת, שלכאורה בוצעו כאן, ברמה המשמעתית ללא כל הסאגה הפלילית והתקשורתית. מדובר באחת הפרשות האומללות בתולדות מערכת המשפט הצבאית, שעשתה נזק רב לאמון הציבור – ראשת המערכת דרשה מעצר חשודים בשיבוש ובמקביל בחרה היא עצמה לשבש את הראיות בניסיון להצדיק את השקפתה הפוליטית המעוותת.
לא רק ריקבון פנימי עמוק נחשף כאן, הפרשה פגעה גם במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל – מערכת המשפט וחיילי צה"ל. בדומה לפרשת אלאור אזריה, תיק שבו עמדתי בראש צוות ההגנה ומאז כל חייל חושש לירות שמה יזדקק לעורך דין צמוד, כאן כל ממונה על מחבלי נוח'בה בעתיד יחשוש לפעול נגד המתועבים שבאויבנו, רוצחים ואנסים, מחשש שמה גם הוא יזדקק לעורך דין.
כאשר הפרקליטות הצבאית בראשות הפצ"רית בקשה את מעצר הלוחמים הוטחה בה ביקורת חריפה. משכך היא הורתה להדליף לעיתונאי גיא פלג מחדשות 12 את הסרטון הזכור לשמצה, כולל תדרוך אוף רקורד מעוות לפיו מדובר בתיעוד של מעשה סדום בעצור בנסיבות של אינוס.
פרסום הסרטון נעשה באישור הצנזורה הצבאית, שראתה בו ביטוי למחויבותה של ישראל למוסר ולביקורת עצמית, גם אם מדובר בעבירה לכאורה שמיוחסת לחיילים בזמן מלחמה. אלא שחרף המוסר הצבוע התברר שהפצ"רית, זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה, הורתה לפקודיה לבצע עבירות פליליות חמורות – ההדלפה והשיבוש באמצעות "קבוצת שיבוש" (!) שחבריה היו גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית.
בעקבות הביקורת הציבורית הנוקבת על ההדלפה "נאלצה" הפצ"רית להקים צוות חקירה בראשות הסגן שלה, אל"מ גל עשהאל, וזה הבהיר מהר מאוד כי הוא אינו יכול לאתר את מקור ההדלפה. ראשי מערכת אכיפת החוק, אלה שמלווים חקירות מדי יום, הלכו שבי אחרי הטיעון השקרי הזה ובישיבה שבה נכחו כולם הוחלט שלא ניתן למצוא את המדליף.
כך מצאנו את עצמנו עם מגה פיגוע הסברתי, שבו אויבנו טענו כי חיילי צה"ל הינם אנסים, ובמקביל פוליטיקאים מהאגף השמאלי טענו כי חיילי צה"ל בעזה הם גם רוצחי תינוקות – כל זאת לאחר טבח 7/10, וכאשר ישראל מצויה במשבר בינלאומי חריף ביותר.
מי ישמור על השומרים?
מהר מאוד התברר, כי לא רק שהסרטון שהודלף ערוך ומבויים, במקביל הוגש לבג"צ גם תצהיר כוזב.
בדיעבד, פרקליט המדינה והיועמ"שית הם אלה שהיו אמורים לטעון מיוזמתם בפני גורם חקירתי, שרימו אותם. אבל זה לא מה שנעשה, להיפך, הפרשה הזאת חושפת את הצד הלא נכון של שומרי הסף, אלה שהגדרת הסף מבחינתם היא סף מפתן דלתות לשכותיהם ותפקידיהם, שמירה על הדעה הפוליטית שלהם ולא שמירה על שלטון החוק.
היועמ"שית בהרב מיארה בחרה לעסוק בתיק הפצ"רית למרות ניגוד הענייניים המובנה שלה, ותוך שהיא בוחרת את זהות החוקר בתיק – ראש אגף חקירות ומודיעין ניצב בועז בלט. כאשר היועמ"שית נזכרה שהיא נמצאת בחשש לניגוד עניינים היא פנתה ליועמ"שית משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק, שתבדוק את הסוגייה, וכך נהג גם מפכ"ל המשטרה דני לוי בסיום החקירה. אלא שקוטיק הכריזה על עצמאות מחשבתית כאשר הודיעה כי למיטב שיקול דעתה המקצועי, היועמ"שית מנועה מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט הזה.
גם שר המשפטים יריב לוין שם לב לאירוע החריג, ופעל לקחת מהיועמ"שית את סמכותה בחקירת הפצ"רית, אלא שבדרכו למנות שופט חוקר אחר הוא עשה כל טעות אפשרית, גם אחרי שבג"ץ הסכים איתו עקרונית על המניעות של כלל אנשי הפרקליטות.
עכשיו התערב עוד שומר סף, לכאורה, נשיא בית משפט העליון יצחק עמית. הוא פסק נגד מינוי השופט בדימוס אשר קולה לגורם המלווה, ובהמשך גם נגד מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו. כך סוכלה כל ביקורת משפטית חיצונית על הפרקליטות.
בינתיים בכלי התקשורת המקורבים ליועמ"שית, בפרט חדשות 12 שם פורסם מלכתחילה הסרטון המבושל עם קריינות "אותנטית" שאינה קשורה לראיות או למה שנראה בסרטון, החל לחץ כבד לסיים את החקירה ולמנוע הכרזה על חשש לניגוד עניינים מצד היועמ"שית, בניגוד לעמדת המשטרה. במקביל תקפו את קוטיק על התעקשותה לקבל את כל חומרי החקירה טרם קבלת החלטה על הרחקת היועמ"שית מהחקירה, והעברת התיק לפרקליט המדינה בלבד.
כתבי החצר איימו על קוטיק וחשפו פרטים על עדות "בעייתית" שנתנה לפני 30 שנה בבית משפט, הם אף הגדילו לעשות כאשר הקציבו לה שבוע להחזיר את התיק ל… יועמ"שית. כתב משפטי בערוץ 13 אף כינה אותה "גועל נפש", כינוי שבמשטר מתוקן מספיק להעמדה לדין על העלבת עובד ציבור.
גם במשטרה לא נמצאו בתיק הזה שומרי סף ראויים. ראש אח"מ ניצב בועז בלט שקיבל את התיק מעל בתפקידו שעה שלא זימן לחקירה את פרקליט המדינה והיועמ"שית, שחתומים על התצהיר הכוזב של הפצ"רית לבג"ץ.
בתחילת החקירה של בלט הפצ"רית לא נעצרה כלל, ובהמשך נעצרה ושוחררה למשך חודש. כך הגיע הנייד שלה לקרקעית הים בחוף הרצליה, ובמכתב ההתפטרות היא הבהירה כי עשתה את המעשים הנוראיים כחלק מהיותה שומרת סף לנוכח ההתנהגות העבריינית של הלוחמים. קרי, לפי מחשבתה המעוותת, בחסות תפקידה כשומרת סף היא רשאית להתנהג כאחרון העבריינים.
לעניות דעתי, לאור מעורבות פרקליט המדינה בתצהיר הכוזב לבג"ץ, ומעצם נוכחותו בפגישה שבה דובר בחקירה שלא התקיימה ותוארו האמצעים הטכנולוגיים, שלא התקיימו, גם הוא אינו יכול ללוות את החקירה.
ומילה על גיא פלג שזכה מהתנועה לאיכות השלטון בתואר "אביר שלטון החוק". לעניות דעתי, כתב שמתאר לוחמים כאנסים בזמן מלחמה לפני שהוגש נגדם כתב אישום המתאר מעשה אינוס, כתב שמגן על מקורותיו בפצ"ריה הגנה אינסופית, ואף מטה את דעת הקהל לטובתם, חרף כל מה שנחשף (הסרטון המבושל, התצהיר הכוזב) לא יכול להיות מוגדר שומר סף.
בולטת בהקשר של קריסת שומרי הסף עדותו של סגן הפצ"ר גל עשהאל אשר טען בחקירתו כי "כל הפעולות שלי היו מלוות ומונחות על ידי לשכת היועמ"שית… אין פעולה שעשיתי שלא קיבלתי עליה תשבחות מלשכת היועמ"שית… המשנה לפרקליט המדינה אמר שהבדיקה מעמיקה ורצינית".
הנה רואות עינינו כיצד כל שרשרת שומרי הסף – מצ"ח והפצ"ריה, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, כולם בליווי המשטרה וערוץ החדשות החשוב במדינה, עסקו בשיבוש וטשטוש ההדלפה יותר מאשר בחקירת הפרשה.
ומה נותר כעת? האם פרקליט המדינה יורה על חקירתו שלו ושל היועמ"שית כדי לתקן את החרפה ואת העובדה שהוא והיא לא מסרו עדות ולא הגישו תלונה נגד הפצ"רית?
כולם יודעים את התשובה.
הכותב הוא בעלים של חברת עורכי הדין "אייל בסרגליק משרד עורכי דין", מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן צבאי וחוקתי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, ומנוי באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"
