 |
| בלהט אזר והשופטת נאור לצד פינת ההנצחה החדשה בהיכל בית המשפט בתל אביב |
קצת יותר מ-11 שנים אחרי הירצחו של השופט עדי אזר ז"ל, נחנכה הערב (26.11) בהיכל בית המשפט בתל אביב פינת הנצחה חדשה לזכרו, עם דיוקנו של השופט שצייר האמן הישראלי אנדריאן ז'ודרו, בוגר האקדמיה הלאומית לאמנות בבלארוס. טקס הסרת הלוט התקיים במעמד שרת המשפטים איילת שקד; נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר; נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר ואלמנתו של השופט, עו"ד בלהט אזר.
השופט ד"ר עדי אזר, בן 49 במותו, רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כיהן כשופט משנת 1992. הוא נרצח בכניסה לביתו ברמת השרון ונבחר כיעד אקראי על ידי אסיר העולם יצחק זוזיאשווילי, ששלח את רפי נחמני, אסיר עולם אחר, נמלט, לרצוח שופט במטרה להציג לאחר מכן את האקדח ששימש לרצח ולבקש קיצור מאסר תמורת המידע.
"חייו של השופט עדי אזר נגדעו ביד זדונית ב-19 ביולי 2004. הוא נרצח בפתח ביתו רק מפני שהיה שופט. מותו הוא, כמובן, אבידה קשה לבני משפחתו שאיבדו את היקר להם מכל. מותו הוא גם אבידה למערכת המשפט שאיבדה שופט צעיר, מוכשר ומצליח שעמד על סף קידום. רצח השופט עדי אזר הכה את מערכת המשפט בהלם, זעזוע ותדהמה. המחשבה שניתן בארץ לרצוח שופט היתה בלתי נתפסת. זו היתה בפירוש חציית קווים אדומים", אמרה הנשיאה נאור.
השרה שקד ציינה כי "במערכת המשפט חלה עלייה של ממש בשנים האחרונות בניסיון להלך אימה על שופטים". היא הזכירה "מספר ניסיונות חיסול של פרקליטים וגרפיטי שחור על כותלי בית המשפט העליון אשר די בו כדי להבין כי המטרה סומנה והקווים נחצו. באופן אירוני ניתן לומר כי הכתובת על הקיר". מעניין, שהשרה שקד לא הזכירה באותה נשימה את דבריו של חבר סיעתה ח"כ מוטי יוגב, שרק כמה שבועות לפני ריסוס הכתובת על ההיכל, קרא "לעלות עם D-9 על בית המשפט העליון". אחר כך הסביר שדבריו הם "מטאפורה".
אותו ח"כ יוגב, אגב, היה גם זה שקרא לשופט עליון שעיכב הריסת בית בכמה ימים, להתפטר ולהצטרף לרשימה הערבית המאוחדת.
 |
| השרה שקד והשופטת נאור עם משפחת אזר (צילום: יוסי זמיר) |
"ההבנה שלא ניתן להיכנע לאיומים"
השופטת נאור, בניגוד לשקד, לא "שכחה" את הדברים האלה, אבל כיאה למעמד רק רמזה עליהם: "חלפו 11 שנים, ולצערי השיח הציבורי הפך שיח שהוא לעתים אלים. בשיח הציבורי היום מדובר, לא אחת, על איום והסתה – ולא על ביקורת עניינית", אמרה נאור. "אפילו נשיא המדינה – נשיא המדינה של כולנו שהוא סמל לאחדות אזרחי המדינה ותושביה – ספג ברשתות החברתיות איומים והסתה. כך, גם היו מקרים של הסתה ואיומים כנגד שרים וחברי כנסת. וגם כנגד שופטים, על רקע פסיקותיהם. במערכת המשפט אנו עושים כמיטב יכולתנו לא לקחת סיכונים. אנשי משמר בתי המשפט מוצבים לאבטחת שופטים מאוימים, בהנחייתם של מנהל בתי המשפט וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים, אייל רחלי. לא תמיד הציבור יודע על כך. במידת הצורך אנו מערבים את המשטרה".
"בצד ההגנה החשובה שמערכת המשפט מנסה לפרוש על שופטים, אני מבקשת להבהיר: לשופטים אין אופציה לפסוק לפי איומים שהם מקבלים", אמרה נאור וסיפרה על נסיונה האישי בעניין: "ההבנה שלא ניתן להיכנע לאיומים חדרה לתודעתי לפני עשרות שנים, שעה שבניי היו ילדים בגן, ילדים שלא ידעו שהם מאוימים, ושוב מאוחר יותר, כאשר הם היו בבית ספר יסודי וענו לטלפונים מאיימים".
ביחס לסערת ההתבטאויות מהזמן האחרון אמרה נאור: "אינני מבקשת לנהל חשבונות עבר ביחס לדברים שנשמעו או לא נשמעו לאחרונה בשיח הציבורי על בית המשפט העליון והכרעותיו. אני מודעת היטב לכך שחלק מאנשי הציבור גינו באופן מיידי דברים שנאמרו. אחרים התעשתו והסתייגו, מי במוקדם ומי במאוחר, מדיבורים מסיתים. דבריי נאמרים במבט צופה פני עתיד. אני קוראת לכל אנשי הציבור, לעורכי הדין, לעיתונות ולאזרחים שאכפת להם לא להשלים עם הדיבור האלים ולא לשתוק למשמע דברי הסתה. הסתייגו מדברים בלתי ראויים מיד, ובאופן ברור וחד משמעי. אל תתנו לשיח האלים והמסית להפוך לדבר מקובל ומובן מאליו. הדיבור המסית חייב להעלם מחיינו. אנו עוברים ימים קשים של טרור. לצערנו אין יום שאינו מביא עמו קורבנות. אל נוסיף על כך הסתה לאלימות מבית".
