רחל וישראל קרויז הם בני זוג חרדים ואנשי עסקים מהפלג של "תולדות אהרן", שניהלו במשך שנים חנויות זהב, כסף תכשיטים ויודאיקה, שהחלו בשכונת מאה שערים בירושלים, והתרחבו לנכסי נדל"ן בכל הארץ.
מאז שנת 2014 מתנהלים נגדם הליכי פשיטת רגל עקב תביעות חוב בהיקף של כ-80 מיליון שקל, מתוכן אושרו תביעות של 36 מיליון. הנושה העיקרי שלהם הוא יהודה אמיתי, אשר היה שותפם בבית מלון בצפת.
הנאמן שמונה למימוש נכסיהם, עו"ד איתן ארז, תיאר בדוחות שהגיש לאורך מספר שנים את התחמקות החייבים מלשתף איתו פעולה, ואת הקושי באיתור ותפיסת נכסיהם, עקב הפעולות שהחייבים נקטו להברחת נכסיהם. בין היתר, עו"ד ארז ייחס לחייבים שימוש באנשי קש ובבני משפחה לרישום חלק ניכר מהנכסים. הנאמן טען גם כי החייבים הפרו צו כינוס כאשר פעם אחר פעם שלשלו לכיסם כסף, ובשלב מסוים הוא אף הגיש נגדם תלונה פלילית במשטרה.
בשנת 2018, עו"ד ארז שינה את עמדתו כלפי החייבים ואף תמך בהצעה שהגישו להסדר נושים.
במסגרת ההסדר, הוצע כי בני משפחת החייבים וצדדי ג' יעבירו 7 מיליון שקל לטובת הנושים בקופת הכינוס. במסגרת ההסדר הוצע גם סכום של 850 אלף שקל כשכר טרחת הנאמן.
עו"ד ארז תמך בהסדר, בטענה שהליכי הגבייה מוצו, וההסדר ימקסם את הפירעון.
הנושים של בני הזוג קרויז סירבו להצעת ההסדר, אשר לטענתם, יותיר בידי החייבים נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים, בתמורה לתשלום 7 מיליון שקל בלבד.
ואולם הנאמן ארז עמד על דעתו והמליץ לאשר מתווה הפטר לחייבים, באותם תנאים אשר החייבים הציעו כהסדר והנושים סירבו להם.
שופט בית משפט המחוזי בירושלים עבאס עאסי אישר הפטר מותנה לחייבים.
הנושים ערערו על פסק הדין לבית משפט העליון. באמצעות עורכי הדין אורי קורב, אסף בנמלך, משה אביקם ויוסף וקנין, הנושים טענו כי בני הזוג קרויז יצרו את החובות בחוסר תום לב. לטענתם, יש לבטל את ההגנות לחייבים שפעלו בטקטיקה של הערמת קשיים ובעורמה כדי לסכל את פירעון החוב.
התגובה המעניינת היתה של הכנ"ר – הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים – ששינה את עמדתו מהעמדה שהציג בבית המשפט המחוזי. אז, הוא תמך באישור הפטר לחייבים, משום שלא כל הנכסים המיוחסים להם רשומים על שמם.
ואולם בבית המשפט העליון, הכנ"ר הצטרף לעמדת הנושים, ותמך בביטול פסק הדין שפטר את החייבים ממרבית החוב.
הכנ"ר המייצג את משרד המשפטים בחן שנית את הראיות שהוצגו בהליך. הכנ"ר ציין כי החייבים פעלו באופן שיטתי ו"כמעט חסר תקדים בחומרתו" להבריח נכסים ולסכל צווים שניתנו על ידי בתי המשפט.
מנגד, עו"ד ארז שב בעליון על עמדתו התומכת במתווה הפטר, בנימוק שאין אופק ריאלי למימוש נכסים נוספים מידי החייב.
שופטי בית משפט העליון יצחק עמית, דוד מינץ ורות רונן קיבלו בסופו של דבר את ערעור הנושים ואימצו את עמדת הכנ"ר. השופט מינץ כתב את חוות הדעת העיקרית.
לדבריו, כלי ההפטר מעדיף את שיקום החייב על פני אינטרס הנושה, והבסיס לכך הוא שהחייב יתנהל בתום לב. השופט מינץ ציטט פסיקה מוכרת: "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר".
לדברי השופט מינץ, "התמונה המצטיירת בקשר להתנהלות החייבים לכל אורך שלבי ההליך, הינה עגומה וחריגה. כפי שעולה מבקשות הנאמן עצמו כפי שהגיש במשך השנים, מדובר בחייבים אשר פעלו באופן שיטתי ומתוחכם להברחת נכסים והסתרתם מנושיהם… עוד טרם החלו ההליכים בעניינם של החייבים, ניתנו שורה ארוכה של פסקי דין נגד החייב, בהם התקבלה טענת המערער כי החייב הוא הבעלים של נכסים אשר טען כי אינם בבעלותו".
השופט מינץ ציין כי "ניסיונותיו של הנאמן להביא למימוש נכסים אלה, נתקלו בקשיים משמעותיים, כאשר פעם אחר פעם הופיעו צדדים שונים, רובם קרובי משפחתו של החייב, אשר טענו כי הם בעליהם האמיתיים של הנכסים… הנאמן הלין פעם אחר פעם על התנהלותם החריגה והקיצונית של החייבים אשר נועדה להביא למשיכת זמן, לסרבול ההליכים, לעיכוב במימוש נכסיהם ולהטעיית בית המשפט.
"התנהלותם של החייבים בהליך אינה עומדת בדרישת תום הלב ולוּ המינימלית ביותר הנדרשת מחייב לצורך מתן הפטר", סיכם ההרכב. "על כן, המרת הצעת הסדר הנושים אותה דחו הנושים מכל וכל, לכדי הצעה למתן הפטר הנכפית עליהם ללא רצונם, איננה יכולה לעמוד".
ההפטר יבוטל. העליון הורה כי ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי, ולאחר שתתקבל שומה של כל הנכסים ישקול בית המשפט את האפשרויות. הנאמן יחליט אם ברצונו להמשיך לממש נכסים, ובמידה ולא, תינתן האפשרות לנושים לממשם.
בכל מקרה, הבהירו שופטי העליון כי הפטר לחייבים יינתן רק בתנאי שלא ישאיר נכסי נדל"ן בידיהם.
מצד הנאמן
מטעם הנאמן עו"ד איתן ארז נמסר כי לקופת הכינוס נכנסו 7 מיליון שקל ממימוש נכסים במאה שערים וממכירת מלאי בחנות. עוד 7 מיליון שקל הביאו החייבים באמצעות צד ג' – ביחד 14 מיליון. ערעור הנושים נסב על ה-7 מיליון מטעם החייבים, שלדבריהם הוא סכום קטן ביחס לנכסים שיוותרו בשליטתם.
הנאמן סבור כי חלוקת 14 מיליון שקל היא הישג, אך הנושה העיקרי סירב, וכעת יתקבלו שמאויות ונכסים נוספים יוצאו למכירה – "אולי הם יניבו יותר ואולי פחות".
עו"ד ארז מסר בתגובה: "תיק פשיטת הרגל של ישראל קרויז ורעייתו הוא מהתיקים המורכבים בישראל ומתנהל מאז 2012. בקופת הנאמן הצטברו בזכות מאמציי כ-7 מיליון שקלים נטו לאחר הוצאות ולאחר שמימשתי כלי כסף שנתפסו בכח בחנות בתוך שכונת מאה שערים בסיוע משטרה, ובניתי דירות במאה שערים ומכרתי אותן. לאחר שנקטתי בעוד הליכים ועקב הלחץ המשפטי שהפעלתי על החייבים הם הביאו 7 מיליון שקל נוספים מצד שלישי, וביקשו הפטר מותנה כנגד חלוקת 14 מיליון שקל לנושים. מדובר בדיבידנד של כ-40% נטו שהינו שיעור גבוה מאד ביחס לחלוקה בפשיטות רגל של יחידים.
"בית המשפט המחוזי בירושלים, מנהלת מחוז ירושלים בכנ"ר וסגנה וגם אני כנאמן, היינו בדעה שההסדר ראוי לנושים ויביא להם סכומים ניכרים לאחר עשר שנים ועדיף על פני עוד שנים ארוכות של הליכים משפטיים שתוצאותיהם לא ידועות. הנושים התנגדו להסדר המוצע ובית המשפט העליון קיבל את דעתם. אני מכבד את ההחלטה ואמשיך לפעול במסירות עבור הנושים בתקווה שבסופו של יום ניתן יהיה לחלק יותר מ-14 מיליון שקלים".
