החזרה לשגרה ממש מעבר לפינה, כך אומרים, גם אם חלקית ומידתית. האם זה צעד נכון לטובת בריאות הציבור? לא בטוחה. האם זה צעד נכון לכלכלת המדינה? כנראה שכן, אחרת הישראלים ימותו מרעב, דאגות, דיכאון ואלימות בתוך התא המשפחתי ובניין המגורים המשותף.
בימים בהם אחוזי האבטלה חצו את ה-25 אחוזים, שזה למעלה ממיליון אשה ואיש, צ'קים מחוללים על ימין ועל שמאל, הלוואות לא נפרעות וחובות נערמים בריבית דה ריבית, שמקבלת לגיטימציה מבנק ישראל והמפקחת על הבנקים, יש גוף אחד במדינת ישראל שבו כבר נערכים לעבוד שעות נוספות – רשות האכיפה והגבייה, ההוצאה לפועל.
כשסיימתי ללמוד בפקולטה למשפטים התמחיתי כעוזרת של רשמת בהוצאה לפועל, אשת מקצוע מדהימה, ידענית, פרקטית ואנושית. עסקנו בעיקר בתיקים במסלול מזונות. אני חושבת שזו היתה השנה בה למדתי הכי הרבה על בני אדם השקועים בחובות, על עוני ומניפולציות, למדתי על זוכות מניפולטיביות ועל חייבים נאלחים, ולהיפך.
כשסיימתי את ההתמחות הקמתי מיד משרד ונצמדתי לטובי עורכי הדין מתחום דיני משפחה. למדתי מהם את העבודה בתחום, אבל הייתי מלאת גאווה בניסיון שלי מההוצאה לפועל. עפתי על עצמי כאילו יצאתי מיחידת עילית בסיווג גבוה, אלא שלדאבוני הרב מהר מאוד התבדיתי. מהצד השני של הדלפק הבנתי עד כמה אני שונאת את המערכת הזו של ההוצאה לפועל, שהרגישה לי כמו שוק אפור עם אוזניים קשוחות וערלות שלא ניתן לנהל עימה שיח משפטי הוגן (לתגובה, לתשובה, לתגובה, לתשובה, לתגובה, לתשובה).
כמובן שאינני מכלילה, אך בניגוד לחוויה שלי בהתמחות לצידה של הרשמת (אשת מקצוע מדהימה, ידענית, פרקטית ואנושית), לצערי הרב נתקלתי ברשמים ופקידים מסוג אחר לגמרי. ההתנהלות שלי היום מול הגוף הזה שנקרא הוצאה לפועל מעוררת בי סלידה, שאותה הבעתי בדרך מקצועית באינספור ערעורים על החלטות בהם כתבתי ביקורת נוקבת ומנומקת על התנהלותם.
לא נדון היום בריביות ההוצאה לפועל, שהן שוות ערך לריביות בשוק האפור, אפרופו. גם לא נדון על חובות בתיקים אזרחיים, וגם לא על התנהלות ההוצאה לפועל מול עורכי דין, אלא נמחיש את הקושי באמצעות מסלול המזונות והאופן הקל שבו אמא לקטין יכולה למרר את חייו של אבי בנה תוך נקיטת אמצעים ללא כל אגרה או הפעלת שיקול דעת.
שלא תהיינה אי הבנות, יש לא מעט מקרים בהם אכן מדובר באבות שלא משלמים מזונות עבור ילדיהם החייבים לאכול, להתלבש וללמוד, אבות שמאלצים אימהות לכתת רגליהן כדי לדאוג לתשלום הבסיסי הזה. מנגד יש על שולחני גם לא מעט מקרים מזעזעים של נשים הנוקמות בבעליהן בחסות המסלול המהיר של ההוצאה לפועל, במעמד צד אחד. עיקולים על משכורת וחשבון בנק, בקשות הזויות להגדלת סכומי מזונות, עיכובי יציאה מהארץ בשדה התעופה.
איך זה עובד? כל אמא לקטין בישראל האוחזת בידה הסכם דמי מזונות יכולה להגיע ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה לביתה, לצרף את ההסכם, למלא טופס ולטעון בו כי האבא חייב לה כסף על אקמולי, מחצית התשלום לחוג באלט, ועוד כהנה, ככל העולה על רוחה.
האבא שצריך להגיב אינו יודע להתמודד לבד עם המערכת המסורבלת והחלטות הרשמים במעמד צד אחד, לא פעם ללא התרגום מעברית לשפה הרלוונטית. הוא יאלץ להתגונן באמצעות עורך דין, לשלם על השירות כסף, לטעון טענת "פרעתי", כי אותה אמא יקרה "שכחה" שאת דמי המזונות הוא כבר שילם לה במזומן.
לעיתים טענות האשה נכונות, אכן האבא חייב כסף, אבל כאשר הן מונעות מרוע צרוף ורגשי נקם (כי היא בדיוק גילתה שהגרוש רוצה לטוס לתאילנד עם בת הזוג החדשה), האשה הנוקמת תתחיל לפעול במסלול המזונות החינמי של ההוצאה לפועל. אגב, במסלול המזונות יש גם נשים החייבות כספים עבור חלקן בהוצאות על משמורת משותפת, או כלפי אב שמגדל קטין במשמורת בלעדית.
ברוח השעה, רשות האכיפה והגבייה הודיעה כי צווי התשלומים בתיקי חייבים מוקפאים, עד יעבור זעם. ועדיין, אני צופה תוהו ובוהו גם באסטרטגיית היציאה של משרדי הוצל"פ. מעבר להקפאה, זה הזמן להודיע על הפחתת ריביות, להקל בהליכים נגד חייבים ולהגמיש מועדים, להקשיח את הקלות בה נפתחים תיקים במסלול המזונות המהיר הנ"ל. חמלה ושיקול דעת לא יזיקו, כי אחרת בימים של צער לאומי ההוצאה לפועל עוד עשויה להפוך להוצאה להורג.
עוד כמה חודשים יבינו שחובה לסגור את ההוצלפ. ככל הניראה ישאירו משהו מינורי של אפשרות עיקול על חשבון בנק וכדומה.
אחרת ככל הניראה יהיו יותר הרוגים מהוצלפ מאשר מהקורונה