 |
| לורי שם טוב |
בית משפט השלום בתל אביב גזר 10 חודשי מאסר על תנאי על הבלוגרית לורי שם טוב, שהורשעה בפגיעה בפרטיות של מנכ"ל משרד הרווחה לשעבר, יוסי סילמן.
שם טוב, פעילה בקבוצה המנהלת מאבק נגד רשויות הרווחה ופקידי סעד, פרסמה בבלוג שלה מסמכי בנק אישיים של סילמן כולל דפי חשבון שלו, דו"חות חניה ומכתבים שנגנבו מתיבת הדואר שלו. הפעילות של שם טוב, ואנשים נוספים מהסביבה שלה, שמרביתם נפגעו מרשויות הרווחה, נחשבים לאחת הקבוצות הראשונות שפעלו באופן גלוי לבייש באינטרנט (שיימינג) בעלי תפקידים ציבוריים על עצם העבודה שלהם.
השופט שמאי בקר זיכה את שם טוב מעבירות של איומים והחזקת נכס חשוד כגנוב, אך הרשיע אותה בפגיעה בפרטיות. השופט בקר ציין: "מצטיירת לפנינו תמונה של מעקב והתחקות בלתי נסבלת אחר עובד ציבור, ממניעים אישיים, תוך חדירה פלילית לפרטיותו".
בחודש יולי, לאחר שהרשיע את שם טוב, הודיע השופט בקר כי הוא פוסל עצמו מהמשך עיסוק בתיק, לאחר שהבלוגרית לכאורה פרסמה דברים בגנותו על רקע ההרשעה שלה, וחופשה שאליה יצא השופט מנסיבות אישיות. בעקבות הפרסומים שיוחסו לבלוגרית, הגישה נגדה הנהלת בתי המשפט תלונה נוספת למשטרה.
 |
| השופט שמאי בקר |
התיק בגין הפגיעה בפרטיות של מנכ"ל משרד הרווחה, הועבר לשופט רועי פרי לקראת מתן גזר הדין. הפרקליטות ביקשה לגזור עבודות שירות. הסנגור עו"ד יניב מויאל ביקש את ביטול ההרשעה עקב טענות הגנה מן הצדק וזוטי דברים, וכן ביקש לקחת בחשבון את התנהלות המשטרה שזכתה לביקורת גם מן השופט בקר עצמו, בשל חיפוש שנערך בביתה של הבלוגרית אחר מסמכים שנגנבו לכאורה ואיזוקה המיותר. עו"ד מויאל הסביר כי שם טוב, בעלת תעודת עיתונאי, ניהלה מאבק אזרחי בפקידי הרווחה וחשבה שהיא פועלת בשם האינטרס הציבורי.
השופט פרי כתב בגזר הדין כי "הנאשמת פעלה בערבוביה בעניינים אישיים וכעיתונאית. כך, או כך, אסור היה לה לפרסם את אשר פרסמה באתרה, באשר למכתבים אישיים הממוענים למתלונן (סילמן) בלבד. הדברים הביאו, כנזק מובנה, לפגיעה במתלונן ובשמו הטוב. עובדי הציבור זכאים להגנה מלאה, ככל אדם, על פרטיותם ומסמכיהם האישיים וחובתו של בית המשפט להגן על עובדי הציבור, העושים עבודת נאמנה, לעתים תוך כפיות טובה מצד מקבלי השירות".
שם טוב תשלם לסילמן פיצוי של 2,000 שקל.
