 |
| כפר נחום ממעוף הציפור |
"התביעה שבנדון תחשוף בפני בית המשפט הנכבד את התנהלותם העבריינית של הנתבעים, במשך שנים רבות, אשר משתרעת על תחומים רבים, כל זאת תוך פגיעה באינטרסים ציבוריים מגוונים, ותוך יצירת מפגעים רבים" (מתוך כתב התביעה נגד יוסף ג'ינו ואחרים).
המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז צפון והיחידה לתביעות בפרקליטות המדינה הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה על סך למעלה מ-1.7 מיליון שקל נגד יוסף ג'ינו, בכיר לשעבר בשב"כ. לפי התביעה, ג'ינו ונתבעים נוספים (עודה עלי עבדאללה, רוני סאמי טאנוס, חברת כפר נחום מסעדה וחוף פרטי 2003) מחזיקים זה שנים שלא כדין רצועת חוף בשטחי הגן הלאומי כפר נחום שבצפון הכנרת, ומפעילים עליה עסקים שונים. התביעה הוגשה בשם מינהל מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים הלאומיים.
מהפרקליטות נמסר כי "התביעה הוגשה כחלק ממדיניות אכיפה משולבת של רשויות המדינה, במסגרתה ניתן דגש על אכיפה כלכלית, בין היתר, באמצעות הגשת תביעות אזרחיות להשבת רווחים שהופקו על חשבון הציבור תוך הפרת החוק".
לפי התביעה, רצועת החוף נהנית משילוב של שני מאפיינים תיירותיים יקרים: מיקומה על גדת הכנרת, לצד היותה בלב הגן הלאומי "כפר נחום" האוצר בתוכו נכסי תרבות, היסטוריה, ארכיאולוגיה וטבע, ומקודש לנצרות וליהדות. רצועת החוף מוכרת לרבים כ"חוף ג'ינו", שהכניסה אליו כרוכה בתשלום עבור החניה בעונת הרחצה. ממוקמת בו מסעדת דגים בשטח של כמה מאות מטרים, בשם "מסעדת כפר נחום", שצליינים מכל העולם מרבים לבקר בה.
בפרקליטות מבהירים כי המבקרים הרבים אינם יודעים כי לגי'נו אין כלל זכויות ברצועת החוף היוקרתית, "הוא מעולם לא קיבל אישור להפעיל את עסקיו בחוף ולא שילם פרוטה לקופת הציבור תמורת משאב זה בו הוא מחזיק. עסקיו של ג'ינו הוקמו במקום ללא קבלת אישור מינהל מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים, המנהלים את המקרקעין, והם מנוגדים לתוכניות המתאר החלות במקום, שנועדו להגן על הסביבה החופית ועל הגן הלאומי".
עוד לפני התביעה האזרחית, לאורך השנים הוגשו נגד ג'ינו ומפעילי המסעדה מספר כתבי אישום על ידי רשויות האכיפה השונות, בהם מיוחסות להם עבירות פליליות. חלק מהאישומים נוגעים לזיהום מי הכנרת והסביבה החופית באמצעות הזרמת שפכים גולמיים אל הכנרת היישר מן המסעדה באמצעות צינור נסתר שהוצב תחת הקרקע והצבת בורות רקב בלתי חוקיים.
אישומים אחרים נוגעים לעבירות על חוק התכנון והבנייה, בשל הבנייה הבלתי חוקית והפעלת המסעדה ללא רישיון עסק. "הפעלת המסעדה נעשית תוך הפרה של צו שיפוטי שניתן עוד בשנת 2006 לבקשת המדינה להפסקת בנייה ושימוש", אומרים בפרקליטות. "לאחרונה, הגישה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, בשל הפרת צו איסור השימוש האמור". למרות ההליכים נגדם, וחרף צו הפסקת הבנייה השיפוטי, התברר כי הנתבעים ביצעו בשטח עבודות בנייה והכנה להרחבה.
עוד נטען, "התמריץ לפגיעה בקרקעות המדינה הוא כלכלי. כל עוד כדאיותה הכלכלית של הפלישה למקרקעי הציבור אינה נפגמת, וניתן להמשיך להפיק ממנה עושר, נמצאים הליכי אכיפת החוק חסרים ובלתי אפקטיביים. כך מוכיחה המציאות במקרים רבים, וכך הוא גם במקרה שבפנינו. תכליתה של התביעה דנן, בין היתר, הינו אפוא להביא אל קיצו מצב דברים זה".
| סוף חוף הכל טוב
חוף כפר נחום יחזור לציבור לאחר שנים של השתלטות בלתי חוקית בזכות מהלך משותף של כל רשויות האכיפה בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה לאחר שנים של ניהול הליכים משפטיים, החל פירוק מבנה מסעדת "כפר נחום" שהוקמה בניגוד לחוק על שפת הכנרת, תוך השתלטות על רצועת חוף בתחום הגן הלאומי כפר נחום. במשך שנים ארוכות נאבקו הרשויות השונות בפלישה ובהפעלת העסק בניגוד לחוק ובעבירות נוספות במתחם. לאחרונה הכריע בית המשפט העליון כי יש לבצע לאלתר את צווי ההריסה והפינוי של המסעדה. במקביל הכריע בית המשפט המחוזי בנצרת כי יש לסגור לאלתר את המסעדה הפועלת מזה שנים בלא רישיון עסק. בעקבות החלטות אלה החלו המחזיקים בפירוקו של מבנה המסעדה. רקע: רצועת החוף שאליה פלש יוסף גי'נו ומנהל העסק מטעמו, עלי עודה עבדאללה, נהנית משילוב של שני מאפיינים תיירותיים יקרי המציאות: מיקומה על גדת הכנרת, בצד היותה בלב הגן לאומי "כפר נחום", האוצר בחובו נכסי תרבות והיסטוריה והמקודש לנצרות. רצועת החוף מוכרת לרבים כ"חוף ג'ינו" – חוף שהכניסה אליו כרוכה בתשלום עבור החנייה בעונת הרחצה ובו ממוקמת מסעדת דגים בשטח של מאות מטרים בשם "מסעדת כפר נחום", העמוסה בצליינים ובתיירים מקומיים וזרים. אלא שהמחזיקים מעולם לא קנו זכויות להחזיק ברצועה זו, לא קיבלו אישור להפעיל את עסקיהם בחוף וכל עסקיהם נוהלו בניגוד לחוק ולתוכניות החלות במקום, שאינן מאפשרות הפעלת עסקים במיקום זה. לאורך השנים הוגשו נגד ג'ינו ועבדאללה מספר כתבי אישום על ידי רשויות האכיפה השונות שבהם יוחסו להם שורת עבירות פליליות: זיהום מימי הכנרת והסביבה החופית באמצעות הזרמת שפכים גולמיים אל הכנרת; בניה בלתי חוקית; הפעלת המסעדה ללא רישיון עסק; והפרה של צו שיפוטי שניתן עוד בשנת 2006 להפסקת בנייה ושימוש. במקביל התנהל הליך אזרחי בו עתרה רשות הטבע והגנים לסילוקם מהמתחם ובמסגרתו התחייב ג'ינו בפני בית המשפט, עוד בשנת 2000, לפנות את המתחם, אולם חזר בו. במשך הזמן, הצליחו הפולשים לקנות שנים של ישיבה במקום למרות ניהול ההליכים המשפטיים שונים. לפני כשנה וחצי החליט היועץ המשפטי לממשלה על שילוב ידיים של כל רשויות אכיפת החוק בכל התחומים והובלת המהלך בידי הפרקליטות. בעקבות זאת רוכזו ההליכים המשפטיים בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ויחידת התביעות האזרחיות בפרקליטות המדינה ונוהלו באמצעות פרקליטות מחוז צפון, רשות הטבע והגנים ותובעים פליליים בפיקוח פרקליטות המדינה. בהליכים אלה עמדה הפרקליטות על יישום צו ההריסה והפינוי, ועל מתן צו לסגירת המסעדה לאלתר, ובמסגרת זאת אף הוגשה בבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה כספית בסך כ-1.7 מיליון שקל נגד המחזיקים, להשבת רווחים שהופקו על חשבון הציבור ולתשלום דמי שימוש במקרקעין. על תביעה זו פורסמה כתבה בפוסטה. ב-12 בינואר 2014 קבע בית המשפט העליון כי צו ההריסה, הפינוי וסילוק היד שניתן במסגרת ההליך האזרחי שהתנהל בין הפולשים לבין רשות הטבע והגנים והחטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, יבוצע לאלתר. במקביל, ב-15 בינואר קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת את ערעור המדינה בנוגע לסגירת העסק וקבע כי בשל העדר רישיון עסק יינתן צו סגירה עד לסיום ההליכים הפליליים בעניין זה. "השבוע, בזכות שילוב הידיים והפעילות המתואמת של כלל גופי האכיפה, צלח המהלך והמחזיקים החלו בפירוק מבנה המסעדה הגדול ובפינויו מהמקום", נמסר ממשרד המשפטים. |
