תושב אזור השרון הודיע לאשתו ב-16 בינואר 2020 כי בכוונתו להתגרש ממנה. זמן קצר לאחר מכן, בעת שהוא ישן, אשתו העירה אותו ואיימה עליו: "אתה תראה מה יהיה לך עכשיו, תהיה מלחמה, לא אתן לך גט, שיעצרו אותי, שיחתכו לי את היד, אתה לא מכיר אותי אני משוגעת. שיעצרו אותי המשטרה אני אשרוף לך את הבית, אסע לעורך דין שלך ואהפוך לו את המשרד, אני אוציא כסף מהחשבון".
חלפו מספר ימים, והאישה אמרה לבעלה שוב ש"תהיה מלחמה". בתגובה, בעלה הגביל את החשבון המשותף שלהם. האישה התקשרה אליו, אמרה שהיא זורקת את כל בגדיו מהבית, ואיימה לשרוף את הבגדים ואת הבית. "אני אראה לך מה זה, מלחמה עד הסוף, אני אגיש עליך תלונה שהיום בבוקר הרבצת לי ואני אראה לך מה זה, תבוא לפה הביתה מיד", כך אמרה לו.
הבעל התקשר מיד למשטרה ונסע הביתה. כאשר הגיע יחד עם שני שוטרים, השלושה הבחינו בבגדיו שרופים בפח אשפה. הוא ואשתו נלקחו לתחנת המשטרה.
תם אך לא נשלם. בזמן שהגבר הגיש תלונה רשמית נגד אשתו, היא פרצה לחדר החקירות, ניסתה לדבר איתו וסירבה לצאת למרות שהחוקר אמר לה כי עברה על החוק. היא יצאה מהחדר רק לאחר שבעלה סירב לענות לה כפי שהורה לו החוקר.
בעקבות השתלשלות העניינים הוגש נגד האישה כתב אישום שייחס לה עבירות של היזק לרכוש במזיד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
סנגורה, עו"ד משה אורן, הגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית, במסגרתו סוכם בין הצדדים כי הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב אישום מתוקן ותישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר שיבחן את האפשרות לבטל את הרשעתה.
בדיון שנערך בפני השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק טען עו"ד אורן כי מהמידע העדכני שהתקבל מהמרכז הטיפולי עלה כי הנאשמת מתמידה בהליך בדייקנות וקפדנות, משתפת בקשיים עמם היא מתמודדת מול בעלה לשעבר והילדים, ורוכשת כלים להתמודדות עם האתגרים. עוד ציין שירות המבחן כי בתקופה האחרונה לא נפתחו נגד הנאשמת תיקים נוספים, למרות שעדיין מתנהל בין בני הזוג הליך בעניין חלוקת רכוש.
השופטת אימצה את ההסדר: "התרשמות שירות המבחן כי אין אינדיקציה להתנהלות אלימה מצד הנאשמת ולנוכח מחויבותה ואחריותה בהליך הטיפול, המלצת שירות המבחן כוללת העמדת הנאשמת בצו מבחן לתקופה בת 12 חודשים במהלכה תשלים את ההליך את הליך הטיפולי אותו החלה…".
"לשאלת ההרשעה, ציין שירות המבחן כי הנאשמת הציגה מסמכים מטעם בעלי החברה בה היא עובדת המעידים על כך שבמידה ותורשע לא תוכל להמשיך במקום העבודה בו היא מועסקת מזה 15 שנים", הוסיפה השופטת, "בנסיבות אלה מצא שירות המבחן כי הוכח פוטנציאל פגיעה קונקרטי במישור חייה התעסוקתיים של הנאשמת.. לאור הסכמת הצדדים, ובהתחשב בהמלצת שירות המבחן, אני מוצאת לסיים את ההליך בעניינה של הנאשמת ללא הרשעה".
סוף דבר, השופטת אימצה את המלצות שירות המבחן, החליטה שלא להרשיע את הנאשמת והטילה עליה צו מבחן ל-12 חודשים. כמו כן הטילה השופטת על הנאשמת התחייבות כספית בסך 3,000 שקל.
