התפתחותן של טכנולוגיות מידע מתקדמות בשני העשורים האחרונים חוללה שינוי עמוק במבנה הכלכלה הגלובלית ובאופן ביצועם של תהליכים פיננסיים.
שלושה רכיבים מרכזיים בולטים במיוחד: טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המטבעות הקריפטוגרפיים המתבססים עליה, והבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI). שלושתם יחד יוצרים מערך טכנולוגי רב־עוצמה, המאפשר חדשנות פיננסית ושיפור תהליכים עסקיים, אך במקביל גם פותח פתח לשיטות מתוחכמות של הסוואת רכוש, העברת כספים בין מדינות, והלבנת הון.
הדיון בסוגיה זו מחייב בחינת מהותם של רכיבים אלה ותפקידם במנגנוני הלבנת ההון המודרניים.
1. טכנולוגיית הבלוקצ'יין: תשתית מבוזרת ושקופה
בלוקצ'יין היא מערכת רישום מבוזרת, שבה העסקאות מאומתות ונרשמות ברשת מחשבים גלובלית ללא צורך בגוף מרכזי מתווך. כל "בלוק" מכיל רישום עסקאות ומקושר קריפטוגרפית לבלוק שקדם לו, באופן המבטיח כי לאחר שנוצר קשה ואף בלתי אפשרי לשנותו.
מאפיינים מרכזיים של הבלוקצ'יין:
מבוזר- אין שליטה ריכוזית אחת.
בלתי־ניתן לשינוי בקלות, הרישום קבוע ומתועד לצמיתות.
שקיפות תפעולית – כל משתמש יכול לצפות בעסקאות (ברשתות ציבוריות). אף ששקיפות זו נתפסת כחסם בפני פעילות פלילית, בפועל כתובות הארנקים ברשת הן פסאודונימיות, ולכן לא בהכרח מאפשרות זיהוי ישיר של בעליהן. מרחב זה מאפשר לעבריינים להעביר ערכים תוך הסתרת זהותם הממשית, גם אם נתוני ההעברה עצמם גלויים.
2. מטבעות קריפטוגרפיים: יישום פיננסי בעל פוטנציאל דו־צדדי
מטבעות קריפטוגרפיים, כגון Bitcoin או Ethereum, מהווים נכסים דיגיטליים הנסמכים על הבלוקצ'יין כאמצעי להעברת ערך. לצד מטבעות אלו קיימים גם מטבעות פרטיים (Privacy Coins), כגון Monero ו-Zcash, המיועדים מטבעם להקשות על מעקב אחר העסקאות.
במערך זה קיימת דואליות מובהקת:
מצד אחד – חדשנות כלכלית, ייעול עסקאות, קיצור זמני העברות וחיסכון בעלויות.
מצד שני – אפשרות להסוואה וטיוח מקורות ההון.
במסגרת הלבנת הון, נעשה שימוש שיטתי בכלים כגון:
בורסות קריפטו לא מפוקחות במדינות חסרות רגולציה.
Mixers/Tumblers לערבוב מטבעות בין ארנקים, כדי לנתק קשר ישיר בין המפקיד לבין המקבל.
מערכות DeFi (פיננסים מבוזרים) המאפשרות ביצוע עסקאות ללא פיקוח בנקאי או רגולטורי.
כך נוצרת אפשרות להעברת ערכים בין מדינות ותחומי שיפוט, ללא צורך במתווכים פיננסיים הנתונים לחובות זיהוי ודיווח.
3. בינה מלאכותית: כוח טכנולוגי דו־שימושי
הבינה המלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד ממערכות פיננסיות ועסקיות, והיא משמשת כיום שני צדדים מנוגדים: רשויות האכיפה מצד אחד, וגורמי פשיעה מצד שני.
שימושי AI לצורך הסוואה והלבנה
יצירת זהויות מזויפות ודיפ-פייק לתמיכה בפתיחת חשבונות.
ניתוח מסלולי ארביטראז' בין בורסות קריפטו לצורך פיצול כספים.
בניית תנועות פיננסיות מדומות המדמות פעילות עסקית לגיטימית.
הפעלה אוטומטית של ארנקים ורשתות ארנקי קש.
שימושי AI לרשויות
זיהוי תבניות חריגות בתנועות פיננסיות (Anomaly Detection).
מיפוי רשתות ארנקים לאיתור קשרים בין גורמים עברייניים.
ניתוח עסקאות על הבלוקצ'יין תוך שילוב נתוני מודיעין פיננסי מבנקים, FIUs, וגורמי אכיפה בינלאומיים.
הפער בין שני הצדדים נמדד, לעיתים, ביכולת ומהירות הפיתוח.
4. נקודת המפגש: הלבנת הון בעולם טכנולוגי מתפתח
הליכי הלבנת הון בעולם הבלוקצ'יין אינם מבטלים את שלושת שלבי המודל המסורתי – הכנסה (Placement), הסוואה (Layering), שילוב (Integration) – אלא מתאימים אותם:
1. Placement – רכישת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות כספים שמקורם בפשיעה.
2. Layering – שימוש בבורסות, מיקסרים, DeFi, NFT ומשחקי בלוקצ'יין לפיזור ההון.
3. Integration – המרת המטבע לכסף "לגיטימי" או השקעתו במיזמים עסקיים.
החידוש אינו בעיקרון, אלא בכלים.
סיכום
השילוב בין בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפיים ובינה מלאכותית יוצר מציאות פיננסית מורכבת, שבה הגבול בין חדשנות לגיטימית לבין פעילות עבריינית נעשה דק. טכנולוגיות אלו אינן "רעות" או "טובות" מטבען; השאלה היא מי מפעיל אותן, כיצד, ובאיזה הקשר.
לצד הפוטנציאל העצום לייעול מערכות פיננסיות ולחיזוק מנגנוני בקרה, קיימת גם חובה רגולטורית ומשפטית לפיתוח מודלים מתקדמים של פיקוח, שיתוף מידע ומעקב מודיעיני, כדי להבטיח שמערכות אלו לא ישמשו ככלי להסוואת רכוש אסור ולפגיעה בטוהר המידות הציבורי.
הכותב ד"ר עו"ד אבי שקד הוא מומחה לעבירות כלכליות ומנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה
