תרשים עם "עץ הארגון" נתפס אצל אחד הנאשמים הבכירים
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתבי אישום נגד 27 נאשמים בפרשת טלגראס (פרשה 420).
כתבי האישום כוללים את העבירות הבאות, כל נאשם על פי המיוחס לו בכתב האישום: עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, עברות של תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, העלמת מס ועבירות נוספות.
מי שנעדר לעת עתה מרשימת הנאשמים הוא עמוס דב סילבר, שהוגדר כמייסד הטלגראס ועדיין עצור באוקראינה לקראת הסגרתו.
הנאשמים הם:
1. יפה דואר (26) מראשון לציון, המכונה "שילה".
2. נאשם (32) מאזור המרכז ששמו נאסר לפרסום, המכונה "דירקטור Y".
3. אבישי רוזנבלום (37) מאזור, המכונה "האן סולו".
4. עפר רחימה (47) מקרית גת, המכונה "שליח 5".
5. השאם אבו עוביד (30) מכפר מייסר, המכונה "טריפ".
6. יהב ביטון (25) מנתניה, המכונה "מיסטר טי" / "מוש" / "מושוני".
7. יהונתן גושן גולדשטיין (46) מכפר סבא, המכונה "Nio".
8. אביתר חדד (32) מתל אביב, המכונה "פאפא גאנג'ה" / "פאפרואש".
9. יבגני ביחלו (23) מבאר שבע, המכונה "ג'ראס" / "אינדיקה" / "קרוב אנג'ל".
10. תמיר לשם (42) מכפר סבא, המכונה "פאפוש".
11. ניר הראל (26) ממשמר העמק, המכונה "אלפא אומגה" / "tgrs31".
12. מאיר ניסן (33) מרמת ישי, המכונה "לוש".
13. רז אנדרה קרוננברג (34) מתל אביב, המכונה "אבי ברווז".
14. שמעון יצחקי – אוליאל (32) מירושלים, המכונה "פנחס".
15. אלמוג אזולאי (38) מעכו, המכונה "שליח צפון1 / "שליח 10".
16. דוד אשיר (23) מתל אביב, המכונה "שליח מרכז 3" / "קניג דיויד".
17. סטיבן אהרונוב (22) מראש העין, המכונה "חושנפוס".
18. אלעד סעדון (25) מבני יהודה, המכונה "ג'ון דיר".
19. חיים שיף (33) מערד, המכונה "פישי פיש".
20. דוד סילבר (32) מחיפה, המכונה "ideal sheaf".
21. בר אל לוי (28) מראש פינה, המכונה "יוסי סניור"/ "גיורא"/ "יוסי ראבק"/ "יוחאי"/ "son of god"/ "ahvack".
22. אופיר מישל (36) מיקנעם, המכונה "אופטמוס פריים" / "steve urkel".
23. רועי אשכנזי (39) מראשון לציון, המכונה "AK47".
24. רן בוגנים (34) מראשון לציון , המכונה "בריין" / "שירה".
25. שמעון תוהמי (28) מגבעת אבני, המכונה "נענע" / "dove420".
26. עמרי מאירסון (27) מגבעתיים, המכונה "אפריקנוס" / "קלימרו".
27. עידן בורלא (20) ממושב גאליה ליד רחובות, המכונה "דייזי לאבס".
כתבי האישום שהוגשו על ידי עורכי הדין שירי רום, יוני חדד, יעלה הראל ואיתי גוהר מתארים את תהליך הייזום וההתפתחות של רשת "טלגראס" על גבי פלטפורמת "טלגרם", תוך ניצול מאפייניה של הפלטפורמה, שאפשרו תיווך בין סוחרי סמים לבין רוכשיהם, הכל בניצוחה של הנהלת "טלגראס".
לפי התביעה, בטלגראס הושקעו מאמצים ייחודיים לאמת את זהותם של סוחרי הסמים שביקשו לפעול באמצעות הפלטפורמה, כאשר מטרת האימות היתה לוודא שלא מדובר בשוטר סמוי המתחזה לסוחר או בסוחר סמים העתיד להונות את רוכשי הסם. כמו כן, מנהלי הרשת ערכו תוכנות אוטומטיות ("בוטים") שנועדו לייעל את השימוש בטלגראס, ויצרו מנגנון לאיסוף שכר טרחתם מהסוחרים שפעלו בפלטפורמה. חלק מההכנסות של מנהלי הרשת שולמו במזומן, וחלק אחר בסמים שווי כסף. בנוסף, מנהלי הרשת פעלו להלבין את הכנסותיהם בדרכים שונות, בין היתר באמצעות רכישת ביטקוין.
כתבי האישום, שהוגשו בתום פעילות סמויה של סוכן סמוי, מפרטים את ההיררכיה הארגונית של הרשת: ראש הארגון הוא עמוס דב סילבר, הנתון בימים אלה במעצר לצורך הסגרה מאוקראינה לישראל; לצדו פעל אחראי הכספים יוסי משי (המכונה "גל") המצוי מחוץ לישראל. עוד נמנים על דרג הניהול הבכיר ביותר הנאשמים בראל לוי, שתפקד כסמנכ"ל תפעול של הארגון, וכן אופיר מישל, שתפקד כסמנכ"ל משאבי אנוש של הארגון.
לאחר מכן מפרטים כתבי האישום את תפקידיהם של ראשי הענפים השונים ב"טלגראס". למשל: ענף פיתוח, ענף חו"ל לרכישת סמים בחו"ל, ענף אימותים לזיהוי סוחרי הסמים שביקשו לפעול במסגרת הפלטפורמה, ענף פסיכדליה למכירת סמי הזיה, ענף אבטחה למניעת הונאות, ענף בקרת סחר לניהול ערוצי הפרסום של סוחרי הסמים, ועוד. בהמשך מפרטים כתבי האישום את תפקידי המתכנתים שיצרו את הפלטפורמה הנוחה ותחזקו אותה מבחינה טכנית, והשליחים שעסקו באיסוף כספים וסמים מסוחרים שפעלו על גבי הפלטפורמה, וחילקו אותם למנהלי ועובדי הארגון בשכר.
לפי כתבי האישום, מרבית הסמים שנמכרו ב"טלגראס" היו קנאביס בתצורות שונות, אולם בפלטפורמה נמכרו גם סמים מסוגים נוספים, כגון LSD ו-MDMA. כמו כן נטען, כי מנהלי ועובדי ארגון טלגראס אפשרו ביודעין מכירת סמים לקטינים וחלקם אף עודדו את המכירה לקטינים.
הפרקליטות טוענת כי מנהלי ועובדי הפלטפורמה אפשרו סחר בסמים בכמויות עצומות, המוערכות במחזור כולל של מאות מיליוני שקלים במשך תקופה של כשנתיים בה פעלה הפלטפורמה. מנהלי ועובדי הפלטפורמה תיווכו למעשה, כך נטען, בין למעלה מ-3,000 סוחרים (מתוכם לפחות 250 קטינים) מכל רחבי הארץ, לבין כ-200 אלף רוכשי סמים, בהם קטינים שמספרם אינו ידוע.
במהלך תקופת פעילות ארגון טלגראס, טוענת הפרקליטות, העסקאות שבוצעו במסגרת הפלטפורמה תפסו חלק ניכר מכלל הסחר בסמים בישראל. הכנסות הארגון מפעולות התיווך, נטען, היו לא פחות מ-30 מיליון שקל.
עם הגשת כתבי האישום, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ביקשה לעצור 22 מתוך 27 הנאשמים עד תום ההליכים. כמו כן הוגשו בקשות לסעדים זמניים לצורך חילוט רכוש שנתפס ברשות הנאשמים בעת מעצרם.
יש לציין כי כתבי האישום הם פרי חקירה סמויה ממושכת בהובלת יחידת הסייבר בלהב 433 וימ"ר צפון. סמוך למעבר לחקירה הגלויה נטלו בה חלק כוחות רבים נוספים – שכללו מאות שוטרים מלהב 433 ומיחידות נוספות, כמו גם יחידת יהלום ברשות המסים ומחלקת החקירות של הכונס הרשמי במשרד המשפטים, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון.
החקירה לוותה בידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה משך תקופה ארוכה, כאשר בציר הבין-לאומי של החקירה פעלה המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות. בתיק נאספו מאות עדויות, נתפסו מאות מחשבים וטלפונים סלולריים, ונאספו ראיות נוספות מסוגים שונים.
הראיות בתיק
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת בין היתר על הודעות מפורטות שמסר הסוכן שהופעל על ידי המשטרה מאז 7 בינואר 2018. הוא תיעד את פעילות הארגון, פעילות הנאשמים, נפגש פיזית עם חלק מהנאשמים ותיעד מפגשים אלה בווידאו. בתיק גם הקלטות של האזנות סתר, בהן נשמעים חלק מהנאשמים ששוחחו ביניהם בנוגע לפעילותם בטלגראס והפלילו את עצמם.
בידי החוקרים גם התכתבויות בקבוצות הניהול, במסגרתן שוחחו ביניהם הנאשמים בנוגע לניהול הארגון ותפקודו. ההתכתבויות הושגו אף הן באמצעות הסוכן, שהיה חבר בקבוצות ומסר את תכולתן למפעיליו במשטרה. הושגו התכתבויות גם מתוך חומרי המחשב של הנאשמים.
רוב הנאשמים היו חברים בקבוצה בשם "ניהול גבוה" – בה דנו בין היתר בנושאים הקשורים לתפעול המערכת, הבוטים, ביקורות על סוחרים, ואימותי סוחרים לרבות קטינים שמשתמשים בפלטפורמה. כן מתפרסמות בקבוצה ידיעות על סוחרי סמים או עובדים שנעצרו לחקירה והנחיות למחוק את חשבונם בטלגרם.
התכתבויות נוספות שהשיגו החוקרים הן מקבוצה בשם "חמ"ל מנהלים" שבה היו חברים עובדי הארגון ומנהלי הענפים ומופיעה בה רשימה של ראשי הענפים ב"טלגראס" הכוללת את שמות הענפים וראשיהם.
ראיות דיגיטליות נוספות נמצאו בחומרי המחשב של חלק מהנאשמים, בקשר לפעילותם בארגון טלגראס. כך למשל, במחשבו של אחד מהם נמצא עץ מבנה של הארגון וכן טבלאות אקסל המציגות הכנסות של הארגון מכספים שנגבו מסוחרי הסמים בפלטפורמה. על פי הטבלה, ההכנסות הגיעו עד ל-2.8 מיליון שקל בחודש. כן אותרו התכתבויות מתוך מחשב של אחד הנאשמים, הכוללות הוראות להעברת כספים לעובדים בארגון, וכן הנחיות של הנאשם לרכישת "ביטקוין" במאות אלפי שקלים.
חלק מהנאשמים סיפקו לחוקרים הודאות מפורטות בהן סיפרו על פעילות הארגון והפלילו הן את עצמם והן אחרים. בין היתר, בידי החוקרים הודאה שמסר עמוס סילבר בכבודו ובעצמו לחוקרי המשטרה באוקראינה. הוא תיאר את פעילות הארגון, אם כי ניסה למזער את רווחיו ואת מניעיו הכלכליים, והתייחס לחלקו במסגרת הארגון. עוד מסר כי הארגון מאפשר מכירת סמים לקטינים, וגם כי חלק מהסוחרים הם קטינים.
חוקרי הפרשה השתמשו לצורך ביסוס התשתית הראייתית בראיונות שמסר סילבר בכלי התקשורת, ופוסטים וסרטונים שצילם והעלה לחשבון הפייסבוק של טלגראס, המספקים מידע על הארגון, לרבות היקף הפעילות בו לאורך התקופה.
לא פשוט חבל מאוד סוד להצלחה זה “היושר”