החטא ועונשו: הסדר טיעון לנאשמים שהיכו וחנקו למוות את חברם

בדיוק כאשר נראה היה כי התיק נגד אבטם טורה (29) מקריית מוצקין ומור קריספי (21) מקריית ים הולך להוכחות, הצדדים הגיעו להסדר טיעון, והשניים שהואשמו ברצח מאיר סלומון (19) – הורשעו בחטיפה ובהריגה בלבד. לאחר הרשעתם של השניים עלתה לדוכן העדים אמו של סלומון, וגוללה בבכי קורע לב את האובדן הגדול ש"פירק את המשפחה".
"גנבו לי את הנשמה שלי", אמרה, "לקחו אותו וזרקו אותו בכביש ערום. אנחנו הרוסים". האם הנסערת פנתה במהלך דבריה לקריספי, שהיה חברו הטוב של סלומון: "איך יכול להיות? מאיר היה קורא לך אח שלי. באת לחפש אותו בבית, בסוף הרגת וזרקת אותו".

כתב האישום המקורי ייחס לטורה ולקריספי עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם רצח או סחיטה, רצח במזיד וסחיטה בכוח. השניים הסתכסכו עם סלומון על רקע חוב כספי של כמה אלפי שקלים, ולכן תכננו לחטוף ולסחוט אותו. ב-26 באוגוסט 2018, בסביבות 13:30, הם הגיעו לביתו ברחוב ההסתדרות בקריית ים, דפקו בדלת ובעטו בה תוך שדרשו מסלומון לפתוח. לאחר שפתח את הדלת, הם נכנסו פנימה, היכו וחנקו אותו אותו תוך ששאלו היכן הכסף שהוא חייב להם.
בהמשך חטפו השניים את סלומון מביתו בכוח, תוך שגררו אותו במדרגות הבניין, חנקו אותו ואילצו אותו לעלות למונית שהזמינו מבעוד מועד. במהלך הנסיעה המשיכו להכותו בידיהם, תוך שקיללו ואיימו כי במידה ולא יחזיר את החוב – הם "יעשו לזה סוף".

סלומון בכה, ביקש שיעזבו אותו ואמר שיחזיר את הכסף, אך הם הורו לנהג לנסוע לרחוב צאלון 16, שם ירדו עם סלומון, משכו וגררו אותו לתוך הבניין. בהמשך היכו אותו בכל חלקי גופו, עד שנחנק ומת. גופתו נמצאה למחרת בבוקר, 10 דקות לאחר השעה שש, ערומה בחניית עפר בקרית חיים, סמוך לרחוב כברי. הנאשמים נעצרו רק ב-5 בספמבר באשקלון וביבניאל.

באתר "פוסטה" פורסם כי השניים שמרו על זכות השתיקה בחקירותיהם, גם כאשר הוטחו בהם העדויות – ביניהן זו של נהג המונית, וגם כאשר הוטח בהם כי קצין בילוש שמע שיחה שבה אמר טורה: "יש לי משהו חשוב ששכחתי להגיד לך, הבעיה הכי גדולה בתיק זה שהטלפון שלו היה אצלי עד 14:30 בערך, אחרי שהוא היה מת כבר… זרקתי את הטלפון, גם את שלי וגם את שלו… בחטיפה אני אוכל אותה, אבל על הרצח אין להם כלום".

קריספי, בנו של אסיר עולם, וחברו טורה נותרו מאחורי סורג ובריח מאז מעצרם. הפרקליטות הצהירה בתחילה כי בכוונתה לעתור לעונש של 45 שנות מאסר לכל אחד מהם.
בדיוק כאשר נראה היה כי התיק הולך למשפט הוכחות, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שנבע מקושי ראייתי: היה ספק האם הפרקליטות תצליח להוכיח שהשניים התכוונו לרצוח את סלומון, או שמותו נגרם בטעות בלהט האירוע האלים. במסגרת ההסדר הוגש כתב אישום שייחס לשניים הריגה וחטיפה, וסוכם בין הצדדים כי העונש יהיה בין 12 ל-15 חודשי מאסר.
משפחת המנוח התנגדה להסדר ועם רוח גבית של ייעוץ משפטי "עמדה על רגליה האחוריות" נגד ההסדר, אך לשווא.

בטיעוניה לעונש דרשה התביעה לגזור על השניים את העונש המקסימלי במסגרת ההסדר, והדגישה את עברם הפלילי המכביד של הנאשמים, הכולל גם הרשעות בעבירות אלימות. כמו כן הזכירו נציגי הפרקליטות כי קריספי איים על סוהר במהלך מעצרו הנוכחי ונשפט לחודש מאסר.

את טורה מייצג עו"ד יהלי שפרלינג ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, בעוד שקריספי מיוצג על ידי עו"ד אילן אלימלך. הסנגורים תיארו נסיבות חיים קשות של הנאשמים והוסיפו כי מלכתחילה הנאשמים לא ציפו ולא תכננו כי מעשיהם יביאו למותו של סלומון. לטענתם, מאחר שנבהלו ולא ידעו כיצד להתמודד עם מותו, הם הותירו את סלומון בזירת הפשע וברחו.
טורה וקריספי קיבלו אף הם את זכות הדיבור במהלך הטיעונים לעונש. "אין יום שאני לא חושב על מה שעשיתי ועל מה שקרה", אמר טורה, "לא היתה לי כוונה. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור הייתי מתחלף איתו".

השופטת תמר נאות פרי הציעה לחבריה להרכב – השופטים אברהם אליקים ורונית בש, לגזור על הנאשמים 14 שנות מאסר (בקיזוז ימי מעצרם) ולחייב אותם בתשלום פיצוי של 125 אלף שקל כל אחד למשפחתו של סלומון. השופטת נאות פרי הזכירה את כאבה הגדול של האם: "עדותה היתה מרגשת וכאבה הדהד בעוצמה באולם".
השופט אליקים הסכים עם גזר הדין, וכך גם השופטת בש שהוסיפה: "התנהלותם הרעה והאכזרית של הנאשמים הביאה לקיפוד חייו של המנוח בדמי ימיו ולפגיעה קשה וכואבת בבני משפחתו. בנוסף לחטיפתו האכזרית מביתו-מבצרו ולאלימות הקשה שהפגינו כלפיו עד שהשיב נשמתו לבורא, יש לציין לחובת הנאשמים כי פגעו גם בכבוד המת בהותרת גופתו של המנוח באופן שחילל את כבודו, וכן כי נמלטו מהמקום עד למעצרם כעבור כ-10 ימים".