בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת אסיר משוחרר תושב מזרח ירושלים, וקבע כי שירות בתי הסוהר יפצה את האסיר בגין שלילת חופשות במשך חודשיים שלא כדין.
האסיר, ע"ק, כבן 30, ריצה מאסר של ארבע שנים על עבירות אמל"ח והחזקת נשק. הוא ריצה מאסר ראשון, ושב"ס סיווג אותו בקטגוריה המאפשרת יציאה לחופשות (ב'1).
ב-25 בפברואר 2015, יום שבו האסיר לא היה בחופשה, נפתח תיק חקירה בעקבות תלונת נהגת שנסעה מפסגת זאב לבית חנינא. באחד הצמתים, כאשר הנהגת עצרה לפני פנייה, הגיע צעיר, פתח את דלת הרכב וחטף את התיק של הנהגת, בתוכו היו ארנק וטלפונים ניידים.
יומיים לאחר מכן הגדירה המשטרה את האסיר ע"ק כ"נילון" וחשוד אפשרי, מאחר שלמכשיר הטלפון ("ברזל") שנגנב הוכנס כרטיס סים שמספרו היה שייך לע"ק בעבר.
בשלב ראשון הוציאה משטרת ירושלים צווי מעצר וחיפוש נגדו בחשד לגניבה מרכב. ואולם, בתוך מספר ימים, כשהתברר שמדובר באסיר ששהה בכלא, תיקנה המשטרה את הבקשה לצו חיפוש בלבד בכתובת המשפחה, בגין חשד להחזקת רכוש גנוב.
בינתיים, המידע הגיע לשב"ס באיחור. ב-5 במרס, היום בו ביקשה המשטרה צו חיפוש בבית משפחת האסיר, הוא יצא לחופשה של 72 שעות שאושרה מראש. שבוע לאחר מכן, מודיעין שב"ס אף המליץ לאשר לו חופשה נוספת בחודש הבא.
ואז, ב-16 במרס, כאשר נודע לשב"ס על חקירת המשטרה בה עלה חשד למעורבותו בגניבה מרכב, שונה סיווגו של האסיר לקטגוריה א' – שמשמעותה שלילת חופשות. ככל הנראה, הדיווח לא התקבל מהמשטרה, אלא שבעת הנפקת אישור לחופשה נוספת לאסיר, עלה במערכת הממוחשבת כי קיים תיק פלילי פתוח, ולכן החופשות הוקפאו.
יום אחד בלבד לאחר מכן, ב-17 במרס, נגנז במשטרה תיק החקירה לאחר שהחיפוש בבית משפחת האסיר לא העלה דבר. חמישה ימים לאחר מכן, בעקבות פניית סנגורו של האסיר למשטרה, התברר לו שהתיק נסגר.
הסנגור, עו"ד אלי כץ, עדכן את שב"ס בסגירה וביקש להשיב את האסיר לסבב חופשות. רק כעבור יותר מחודשיים, ולאחר שבוטלה חופשתו באפריל, אישר לו שב"ס חופשה בחודש יוני וגם אז למשך 48 שעות "בלבד" כאסיר היוצא לחופשה ראשונה או שב מ"עצירת חופשות".
בתום מאסרו הגיש ע"ק תביעה נגד שב"ס ומשטרת ישראל, באמצעות עו"ד כץ, בטענה כי התרשלו ומנעו ממנו חופשות במשך חודשיים, בשל פתיחת חקירה לא מוצדקת, ובשל העיכוב בהחזרת חופשותיו אחרי שתיק החקירה נסגר.
שופטת בית משפט השלום בירושלים, חוי טוקר, קיבלה את תביעת האסיר המשוחרר נגד שב"ס, ודחתה את התביעה כנגד המשטרה. השופטת ציינה כי לפי פקודות שב"ס קיימת הבחנה, כך שעצירת חופשות לא תבוצע בכל מקרה בו נפתחת חקירה בה "מעורב" האסיר, אלא רק כאשר הוא חשוד ישיר בביצוע העבירה. "אין חולק כי בשום שלב התובע (האסיר) לא הוגדר כחשוד, אלא כנילון (חשוד אפשרי)", כתבה השופטת, "סופו של יום, התובע אף לא נחקר בחשד לביצועה של עבירה מאחר ולא היה לכך בסיס ראייתי… עצירת החופשות לתובע, שמעולם לא הוגדר כחשוד על-ידי משטרת ישראל, נעשתה בניגוד לפקודה, ודי באמור כדי להביא לקבלת התובענה כנגד שב"ס".
גם לו היה התובע מוגדר כחשוד, הבהירה השופטת, אין מקום לשינוי מיידי בקטגוריית החופשות של האסיר והעברתו לקטגוריה א' (שלילת חופשות). לפי פקודות שב"ס זה אמור להיות הליך דו-שלבי: בשלב ראשון ניתן עיכוב יציאה לחופשות, ורק בשלב שני אמורה להתקיים בחינה של "שינוי הסיווג" בוועדת הקטגוריות המשותפת למודיעין המשטרה ושב"ס.
"במקרה זה לא היה מקום לעצור את חופשותיו של התובע, ובוודאי שלא לשנות את סיווגו", כתבה השופטת. "הסיווג שונה שלא על פי הכללים. לא בוצעה בחינה, ובירור קצר מול משטרת ישראל היה מעלה כי אף האפשרות לקיומו של חשד עתידי הופרך".
לדברי השופטת, לאחר ששב"ס קיבל אסמכתא על סגירת התיק דרך סנגורו של האסיר, לא היתה כל סיבה לא לבטל את הקפאת החופשות. בפועל, שלילת הסיווג בוצעה מיידית, בדרך מהירה ופסולה ללא דיון בוועדת הקטגוריות – ולעומת זאת החזרתו לחופשות שהיתה אמורה להיות מיידית אושרה בדרך הארוכה לאחר דיון בוועדה, שהיה בלתי נדרש בנסיבות האלה, ורק אחרי חודשיים.
השופטת טוקר הוסיפה כי "בעקבות רצף הכשלים, העולים כדי פעולה שלא כדין, שהינה מעבר לרשלנות, האסיר נאלץ לשכור עורכי דין, נשללו ממנו חופשות בחודשים אפריל-מאי 2015, הוא הועבר לעבודה באגף (בכלא הדרים) במקום במרפאת הכלא, והוא הפסיד את האפשרות להתחיל תהליך שיקום".
לא זו אף זו, קבעה השופטת, לא היה מקום להחזרתו ל"סבב" כמי שיוצא לחופשה ראשונה, אלא היה זכאי לצאת באותם תנאים של חופשותיו הקודמות.
שב"ס ננזף: "מצופה היה מרשות מנהלית שאי החוקיות תתוקן עם קבלת העדכון על סגירת התיק, וזאת, אף ללא צורך בפניה אחת מצדו של התובע".
בסיכום, נקבע כי שב"ס ישלם לאסיר המשוחרר פיצויים בסך 30 אלף שקל, ועוד 8,775 שקל הוצאות.
