בית המשפט העליון הורה לשחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני את יורם ון-הארן (56), הנאשם כי ממקום מושבו בהולנד הוא ייבא לישראל יותר מארבעה ק"ג אקסטזי (MDMA).
בתחילת ספטמבר השלימה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה את תהליכי הסגרתו של ון-הארן. בשנת 2016 הסמים נתפסו בנתב"ג יחד עם הבלדר שבא לאסוף אותם, אבל הבקשה להסגרה מישראל הוגשה להולנד רק ב-14 ליולי 2020. בין היתר נטען בה כי ון-הארן הוא פעיל בארגון פשע ישראלי, שאחד מחבריו מסר עדות על חלקו בהברחות האקסטזי לישראל. משכך, לאחר הליך משפטי הכריז עליו בית המשפט בהולנד בר הסגרה לישראל. כתב אישום שהוגש נגדו כאן בישראל יחס לו שני אירועי הברחה: האחד משלהי 2015 והשני מיולי 2016.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שצורפה לכתב האישום טענה הפרקליטות כי "בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לנאשם, והן כוללות, בין היתר הפללה של הנאשם על ידי אחד משלושת הנאשמים שמסר עדות מפורטת נגד מי שהוגדר כ'ספק ההולנדי'".
סנגורו של ון-הארן, עו"ד ניר ליסטר, בחן את חומרי החקירה בתיק וסבר כי לצורך בקשת ההסגרה מדינת ישראל הטעתה את ההולנדים, שכן בקשת ההסגרה הוגשה על "ייבוא סמים וחברות בארגון פשע", אך בסופו של דבר הוגש כתב אישום על ייבוא סמים בלבד. במקרה כזה, טען הסנגור, מדובר בעבירה שלצורכי הסגרה מחייבת רף ראייתי גבוה יותר. בנוסף הוא טען, כי למרות שנהוג בבקשות הסגרה למצות את איסוף הראיות במדינת המקור, לאחר שהנאשם הוסגר לישראל – המשטרה כאן בקשה לערוך השלמות חקירה.
בהמשך ההליך הראיות נבחנו על ידי השופט אלכסנדר רון בבית המשפט המחוזי בירושלים. "ניכר שיש פער של ממש בין הערכת הפרקליטות שמקומו של ון-הארן בפרשה מרכזי ורב, לבין מסת הראיות שהיה בידה לגבש לקראת הגשתו של כתב האישום", כתב השופט, "גם אם אקבע שאין בנמצא ראיות לכאורה, בנסיבות העניין התשתית הראייתית לכאורה שקיימת – גבולית".
על רקע זה קבע השופט כי יש לקבל את בקשת הסנגור ולשקול חלופת מעצר, אך רק לאחר שיוגש תסקיר מבחן, ולכן הוא האריך את מעצרו של הנאשם עד להחלטה אחרת.
עו"ד ליסטר הגיש ערר לבית המשפט העליון, שנדחה ב-29 בספטמבר, "אין זהו אחד מאותם מקרים חריגים בהם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה לשלוח את העורר לבחינת שירות המבחן בטרם מתן הכרעה בבקשה למעצר עד תום ההליכים", כך נקבע.
ב-19 באוקטובר הגיש שירות המבחן בקשה לדחיית מועד דיון ההמשך, בעקבות עומס וחוסר תקנים שמקשים על השירות להגיש את תסקיר המעצר במועד, ולפיכך דיון ההמשך נקבע ל-24 בנובמבר.
כעת עו"ד ליסטר הגיש בקשה להקדמת הדיון, על מנת לבחון חלופת מעצר בטרם קבלת תסקיר המעצר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, וקבע דיון ב-3 בנובמבר, אולם אז דחה את בקשת הסנגור והורה לשירות המבחן להימנע ככל הניתן מהגשת בקשה נוספת לדחיית מועד הגשת התסקיר.
על החלטה זו הגיש עו"ד ליסטר ערר נוסף לבית המשפט העליון. השופט חאלד כבוב דחה אמנם את הבקשה לשחררו, אך קבע כי ככל שהגשת התסקיר תתעכב פעם נוספת מעבר ל-24 בנובמבר – יהיה מקום לשקול בחיוב בחינת אפשרות לשחררו בתנאים מגבילים ובפיקוח ללא קבלת תסקיר, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט המחוזי.
ואכן, ב-24 בנובמבר קיבל השופט רון את בקשת הסנגור והורה על שחרורו של ון-הארן למעצר בית באיזוק אלקטרוני. בהמשך, לאחר קבלת חוות דעת של מנהלת הפיקוח האלקטרוני, ון-הארן שוחרר בתנאים שנקבעו.
