תיק עד המדינה "הנסיך" – ארגון 6006: המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף, פאדי ערטול, אייל סלאמה ונאשמים נוספים, המייחס להם ניהול פעילות עבריינית מאורגנת שכללה סחיטה באיומים ובכוח, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים נרחבים.
הנאשמים הם:
1. נידאל אבו לטיף (46) מכפר ורדים.
2. פאדי ערטול (46) ממג'אר.
3. אייל סלאמה (33) מעין אל אסד.
4. שריף ערטול (41) ממג'אר.
5. ג'ריס ערטול (72) ממג'אר .
6. ניזאר ערטול (58) ממג'אר.
7. עו"ד חוסם סבית (53) ממעלות תרשיחא.
8. מג'ד מח'ול (38) מפקיעין.
9. עלא ערטול (31) ממג'אר.
10. זייד עאיש (32) משכם.
11. פארס עאיש (56) משכם.
מכתב האישום עולה, כי בין השנים 2020–2025 פעלו נידאל אבו לטיף ופאדי ערטול יחד עם נאשמים נוספים במסגרת קבוצה עבריינית מאורגנת, שעשתה שימוש שיטתי באיומים, הפחדה ואלימות לצורך גביית כספים, השתלטות על נכסים וקידום אינטרסים כלכליים.
לפי כתב האישום, בני משפחת אבו לטיף היו מוכרים כבעלי מוניטין של שימוש בכוח ובאיומים, עד כדי כך שעצם אזכור שמם היווה גורם מרתיע ומטיל פחד.
"אנחנו המדינה והעסק הזה הוא שלנו"
נטען כי הנאשמים הפעילו מסכת סחיטה שנמשכה שנים כלפי א"א, איש עסקים שבמהלך שנת 2019 נקלע לקשיים כלכליים והתקשה לעמוד בתשלומים שוטפים לספקים, ביניהם הנאשמים זייד ופארס עאיש משכם ובעלי מפעל לאספקת טחינה.
אם זה לא היה ברור עד עכשיו, א"א הוא למעשה עד המדינה המכונה הנסיך.
בכתב האישום נטען כי לאחר שזייד ופארס לא הצליחו לגבות את החוב באופן לגיטימי, הם פנו לפאדי ערטול הנחשב לבעל מוניטין עברייני ומשויך למשפחת אבו לטיף, על מנת שיגבה עבורם באמצעות סחיטה ואיומים.
הפרקליטות טוענת שפאדי נענה מיד ואיים על א"א ובני משפחתו עד שזה נכנע והגיע למפגש בוררות שבו בורר גובה החוב.
בהמשך, כך נטען, פאדי למעשה "רכש" את החוב, לאחר שקיבע אותו לפי הבנתו על סכום מסוים, ופעל ביחד עם אבו לטיף ואחרים לגבות את החוב באיומים ובאלימות, ובין היתר באמצעות ירי על ביתם של בני המשפחה של א"א.
נטען כי כתוצאה מהמעשים נגבו מא"א ומבני משפחתו 850 אלף שקל במזומן ובצ'קים.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת: מאחר שהסכומים ששולמו על ידי א"א ובני משפחתו לא כיסו את גובה החוב שנקבע על ידי פאדי, הקבוצה החליטה להיפרע מהחוב באמצעות מכירת נכסיו של א"א.
כאן מגיע כתב האישום לפרק שבו נטען כי הנאשמים ביחד עם עו"ד סבית (שהיה עורך דינו של א"א) השתתפו כמציעים (לעיתים בגלוי ולעיתים באופן סמוי) בהליכי כינוס נכסים של א"א בהוצאה לפועל.
נטען כי הנאשמים סחטו את א"א לשתף פעולה איתם על מנת שנכס תעשייתי בשווי מיליוני שקלים, שהיה בבעלותו – יועבר לבעלותם תוך שיבוש מוחלט של הליך ההוצאה לפועל.
מכתב האישום עולה כי הליכי ההתמחרות לגבי הנכס נכשלו פעם אחר פעם עקב איומים על המציעים לפני המכרז, וגם על זוכים שזכו בו, עד שוויתרו על זכייתם.
לטענת הפרקליטות, כאשר באחת הפעמים התברר לנידאל אבו לטיף שאסור לבקר בנכס בשל הליכי הכינוס, הוא אמר: "פעם אחרונה שאני אומר לך שאנחנו אבו לטיף, אנחנו עושים מה שבא לנו, אנחנו המדינה והעסק הזה הוא שלנו, לא משטרה לא מדינה, אף משפחה לא יכולה להיכנס לכאן, זה שלי".
נשואים למאפיה
מכתב האישום עולה כי אבו לטיף, פאדי ואייל כפו על א"א ועל אשתו לעבוד בשירותם ולמענם בעסקים שבבעלותם ובשליטתם, במשך תקופה ממושכת, בעבודות שונות – החל בניהול חשבונות, שיווק וטיפול בייבוא סחורות; עבור לגביית תשלומים מלקוחות; וכלה בהובלת סחורות, ניקוי המחסן, וביצוע מטלות אישיות שונות.
כך למשל נטען בכתב האישום כי בני הזוג תיקנו לעתים "פנצ'רים" בכלי רכב, והעבירו את הרכבים של הנאשמים בטסטים לצורך רישוי.
נטען אפילו שא"א נאלץ להמתין ער בערבי שישי ולהיערך להסעת השלושה לבתיהם בתום בילויים.
"כתוצאה מכך עבד א"א במשך שנים בשירות הקבוצה, ללא יכולת לפרוש, תוך ניצול פחדו ואיומים מתמשכים, ולעיתים אף נאלץ להתחנן על מנת לקבל שכר", טוענת הפרקליטות.
"לאחר שהנסיך הסדיר את חובו מול ארגון אבו לטיף, המשיכו חברי ארגון הפשע לסחוט אותו ואת משפחתו בכסף ורכוש רב, ובהמשך ניצלו את יכולותיו העסקיות ואנסו אותו לבצע פעולות עסקיות רבות לטובת חברות המזוהות עם הארגון", מוסיפים במשטרה.
המציאות החדשה
עוד נטען בכתב האישום, כי הקבוצה הפעילה מספר חברות ועסקים, ובהם חברת נ.פ.א, חברת אלאלמאני ועוד, ששימשו הן ככיסוי לפעילות העסקית והן ככלי לביצוע עבירות.
לטענת הפרקליטות, לאחר מעצרם של נידאל ופאדי בשנת 2023 במסגרת תיק קודם, הקבוצה פעלה להתאים את אופן הפעילות "למציאות החדשה". אייל סלאמה, כך נטען, שימש אז כגורם מרכזי בניהול הפעילות מחוץ לכלא, תוך ניסיון שיטתי לעקוף צווים שיפוטיים, עיקולים והקפאות רכוש, ולהבריח נכסים מהחברות שהוקפאו לחברות אחרות כדי למנוע את חילוטם.
במסגרת זו, כך נטען, הועברה הפעילות העסקית מחברות שבשליטת הנאשמים לידי חברת דובאי שיווק ומסחר טבק בע"מ.
"העברת הפעילות, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, נועדה למנוע תפיסת רכוש נוסף ולשבש הליכים משפטיים, תוך המשך פעילות כלכלית וגביית כספים שלא דרך החשבונות המוקפאים. העברת הפעילות בוצעה ללא דיווח לרשויות המס, תוך השמטת הכנסות, רישום הוצאות כוזבות והתחמקות מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקלים", כך נטען.
לפי כתב האישום, זייד ופארס קיבלו רק חלק מהסכום שהובטח להם, ולכן הם פנו במהלך שנת 2024 למשפחת חרירי לצורך גביית יתרת החוב. בפרקליטות מציינים כי בעניין זה הוגש כתב אישום נפרד.
"כעת ניתן לחשוף כי לאחר שארגון אבו לטיף לא העביר לבעלי מפעל הטחינה את הכסף, הם פנו לארגון הפשע חרירי שגם החל לסחוט כספים רבים מהנסיך על רקע אותו החוב", מסבירים במשטרה ומוסיפים: "דרישות התשלום לארגון חרירי שהתקבלו במקביל לחתימת הסכם עד המדינה שנעשה יחד עם הרשות להגנה על עדים, הצריכו את כל הגופים המעורבים לבצע פעולות ייחודיות שבזכותן המשיך למעשה הנסיך לפעול מצד אחד כעד מדינה בתוך ארגון אבו לטיף ומנגד בתור קורבן סחיטה מצד ארגון חרירי".
החקירה בתיק נוהלה על ידי היחידה המרכזית במשטרת מחוז צפון, בשיתוף חקירות מס הכנסה חיפה, מע"מ ומכס חיפה והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
התפקידים והגרסאות
במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.
הבקשה חושפת את גרסאותיהם של הנאשמים, ככל שניתנו כאלה במידה והנאשמים לא שמרו על זכות השתיקה.
נידאל אבו לטיף הכחיש את החשדות המיוחסים לו ושמר על זכות השתיקה בחקירותיו.
פאדי ערטול, המתואר כגובה וקונה חובות תמורת עמלות, תוך שימוש במוניטין של משפחת אבו לטיף, הכחיש ושמר על שתיקה בחלק מהחקירות. פעמים אחרות אמר לגבי קשריו עם חלק מהנאשמים שהוא "איש מכובד".
לדבריו, "מפגש הבוררות" נועד להסדרת החוב. הוא הוסיף וטען שעד המדינה ביקש ממנו סיוע כלכלי.
אייל סלאמה, המתואר על ידי הפרקליטות ועד המדינה כמי ששימש "זרוע" מחוץ לכלא לאחר מעצר נידאל ופאדי, וכבעל הסמכות שפעל להוציא לפועל את הנחיותיהם, שמר על זכות השתיקה באופן גורף לאורך כל החקירות.
ג'ריס ערטול שתק חלקית בחקירותיו, והכחיש קשר לסחיטה. הוא טען שהקשר עם המשפחה היה בגלל תפקידו כסגן ראש עיריית מגאר לשעבר. בעימות בינו לבין עד המדינה הוא כינה את הנסיך "שקרן".
ניזאר ערטול, המוגדר על ידי המשטרה והפרקליטות כרואה חשבון, הכחיש קשר לסחיטה וטען שעד המדינה יזם את הפגישה בביתו ועל רקע חובותיו. הוא הכחיש שפעל מטעם אבו לטיף או שהיתה לו מעורבות בדרישת החוב ובסחיטה.
עו"ד חוסאם סבית הכחיש את המיוחס לו וטען שפעל משיקולים מקצועיים ולגיטימיים, ובהתאם לרצונו של עד המדינה. בפרקליטות אומרים כי הוא מסר גרסאות סותרות ולא נתן הסבר הגיוני לראיות שהוטחו בו.
מג'ד מח'ול שמר על שתיקה באופן גורף, למעט בחקירה האחרונה שבמהלכה הכחיש קשר או ידיעה לגבי הסחיטה. כאשר הושמעו לו הקלטות שתיעדו את הסחיטה לכאורה, הוא אישר כי קולו נשמע בהקלטות, אך טען שאין מדובר באיומים.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
עלא ערטול הכחיש את המיוחס לו וטען שהפעולות המיוחסות לו הן עסקיות ולגיטימיות. גם הוא שמר על שתיקה בחלק מהחקירות.
כך גם יבואן הטחינה זייד עאיש ששמר על שתיקה בחלק מהחקירות, אולם אישר שפנה לנאשם פאדי ערטול לעזרה בגביית החוב "בדרכים לגיטימיות". הוא אישר את קיום הבוררות אבל הכחיש פנייה לגורמים עברייניים או מעורבות בסחיטה. בפרקליטות אומרים כי גרסתו פריקת הטלפון שלו הובילה לראיות הסותרות את גרסתו.
היבואן האחר, פארס עאיש, שמר על זכות השתיקה בחלק מהזמן, אולם סיפק גרסה לפיה הוא יזם פנייה לפאדי ערטול, לצד הכחשה כי פנה לעבריינים או לסחיטה. כמו זייד, גם גרסתו נסתרה על ידי ממצאים מהטלפון.
סניגורם של מרבית הנאשמים עו"ד באסל פלאח מסר: "כנראה ש'הנסיך' לא עשה מספיק רושם על הפרקליטות. בניגוד לעמדת המשטרה – הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום במסגרת חוק ארגוני הפשיעה. מצפים לחקירת 'הנסיך' בבית משפט כדי להראות את האמת. בקרוב התיק יקרוס".
את נידאל אבו לטיף ואת בני משפחת ערטול מייצג גם עו"ד מרואן ווהבה.
עו״ד איתי בר עוז, המייצג את פאדי ועלא ערטול: "מדובר באירועים ישנים שנשלפו מהארון לאחר שהעלו שם אבק, ככל הנראה בשל הצורך של משטרת ישראל ביחסי ציבור.
"חרף העובדה שהמשטרה טענה מיום הפרוץ ועד לסיום החקירה כי מדובר בארגון פשיעה, כתב האישום לא כולל אישומים לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. הלקוחות שלי מכחישים בתוקף רב את טענותיו השקריות של עד המדינה, שפנה למשטרה כדי להיחלץ מהסתבכויותיו הכלכליות, ואנו מאמינים שהתיק יסתיים בקול ענות חלושה, בדומה לאופן בו הסתיים תיק ״המיליארד השחור״ שמאוד מזכיר במהותו את תיק ״הנסיך״.
