בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אין מקום להתערב במדיניות עיריית חיפה בנושא המתת חזירי הבר. זאת בתגובה לעתירה שהוגשה על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות", אשר ביקשה להציב לעירייה מגבלות נוקשות לגבי האפשרות לנקוט באמצעי זה.
בבסיס העתירה שהוגשה על ידי עו"ד רוני בר דוד נטען, כי ראש העירייה הנוכחי יונה יהב מיישם מדיניות שונה מקודמתו בתפקיד – עינת קליש רותם – עם "יד קלה על ההדק" והתנהלות שמאפשרת לחסל חזירי בר ללא קריטריונים ברורים או מעצורים שהיוו בעבר רמזור אדום.
"עד לכניסתו של מר יהב לתפקידו כראש עיריית חיפה, שיקול הדעת לקבוע אם חזיר מסוים מהווה סכנה, הופעל על ידי איש מקצוע של המשיבה. ההחלטות התבססו לא על הצצה של רגע בחזיר, אלא על פעולות ניטור מקצועיות ואיסוף סדור של נתונים. בחירתו של מר יהב לא שינתה את טיבן של ההחלטות שהתקבלו בעבר, את שיקול הדעת הנדרש, את המציאות האקולוגיות או את הידע המדעי. אולם המשיבות העבירו את ההחלטה לידיהם של קבלנים, שאינם עובדי ציבור, שפועלים על-פי חוזה קבלני", כך נטען.
כדי לחזק את הטיעונים הללו הובא לדוגמא מספר חזירי הבר שחוסלו רק בחודש יוני השנה (370), יותר מאשר בשנים 2022 ו-2023 יחד. צורף לעתירה גם ראיון שערך יהב עם בחירתו ובו הצהיר כי "החזירים יכולים להתחיל לחשב את קיצם לאחור".
נציגת עיריית חיפה, עו"ד ימית קליין, טענה שבפועל אין שום שינוי במדיניות העירייה: המתת החזירים היא נוהל שמקובל וידוע גם על ידי "תנו לחיות לחיות", והדברים מתבצעים במקצועיות ולפי נהלים מסודרים.
היא חשפה כי העירייה משקיעה חצי מיליון שקל בטיפול בתופעה, וגם שהעירייה שילמה 1.2 מיליון שקל פיצויים לנפגעים מהיתקלויות עם חזירי הבר בשנת 2024, לעומת סכום של 1.8 מיליון שקל בעבור הסעיף הזה אשתקד.
השופט שמואל מנדלבום קיבל את עמדת העירייה וקבע שאין ממש בטענות העותרת: "בניגוד לתיאור האמור הוכח לפניי, כי הירי המבוצע בחזירי הבר איננו ירי 'חסר הבחנה' אלא ירי תחום, המבוצע על פי הנחיות רשות הטבע והגנים (רט"ג) ורק כנגד חזירי בר 'סוררים', הגדרה המבוססת על קריטריון מקצועי שנקבע על ידי גורמי המקצוע ברט"ג. כמו כן אותם 'קבלנים פרטיים' המבצעים את הירי בפועל הינם בסך הכל שני ציידים שעברו את כל ההסמכות הנדרשות וקיבלו היתרי ציד מרט"ג".
למרות ההחלטה לדחות את העתירה, הנתבעים (עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים) הסכימו לכלול כמה קריטריונים בהחלטה להמית חזירי בר. בין השאר קבעו כי "בטרם הירי חלה חובה על הצייד לוודא כי אכן מדובר ב"חזיר סורר", ולצורך כך על הצייד וצוותו להתקרב באופן רועש וגלוי לחזירי הבר "החשודים".
חידוד הקריטריונים תרם גם להחלטת השופט להשית על "תנו לחיות לחיות" הוצאות משפט נמוכות יחסית, בגובה של 10,000 שקל. "עתירת העותרת, מחד, האירה זרקור חשוב על נקודה מהותית המחייבת הסדרה בהיתרי הצידה המיוחדים, כפי שהוריתי לעיל. מאידך, העותרת עתרה לקבלת סעדים נרחבים, מרובים ובלתי מידתיים, ומרבית עתירותיה וטענותיה נדחו. לאור כל האמור, מצאתי לנכון לחייב את העותרת בהוצאות משפט אך לא על הצד הגבוה", פסק השופט.
