העליון: "הסיכון החברתי הנשקף מסחר בקנאביס אינו אותו סיכון מסחר בקוקאין"

שתף כתבה עם חברים

השופט עופר גרוסקופף ביטל החלטה להאריך עד תום ההליכים מעצרו של סוחר קנאביס: "מעורבותו של הסוחר בחשיש בעולם הפשע אינה כזו של הסוחר בהרואין. מחובתנו להימנע מעשיית גזירה שווה בשלב המעצר בין עברייני הסמים ה'קלים' לבין עברייני הסמים ה'קשים'"

קנאביס, חשיש, טלפונים ומשקלים אלקטרוניים (צילום מתיק החקירה)

יותר ויותר שופטים נוטים להקל עם נאשמים בעבירות הקשורות לסמים "קלים". לא פעם, בתי המשפט אף שחררו בתנאים מגבילים נאשמים בהחזקה וגידול כמויות גדולות של קנאביס וחשיש. כעת, החלטה שהתקבלה בבית המשפט העליון לא רק ממשיכה את המגמה הזו, אלא שהיא כורכת בתוכה גם נאשמים בסחר בקנאביס וחשיש, ומותחת קו הפרדה ברור ומבדיל בין סוחרי סמים קלים לסוחרי סמים קשים כגון הרואין וקוקאין (15 יוני).

תחילתו של סיפור בפשיטה של שוטרים מתחנת משטרת מעלות תרשיחא על ביתו של תייסיר מקלד (42), מוכר למשטרה מהכפר אבו סנאן שבצפון (4 מאי). השוטרים מצאו בבית כשישה ק"ג קנאביס במקומות שונים, שתי שקיות קטנות עם חשיש, שני משקלים אלקטרוניים ושישה טלפונים ניידים. מקלד נעצר, והחקירה נגדו הולידה כתב אישום בו נטען כי מעבר להחזקת הסמים שלא לצריכה עצמית – במשך שנה וחצי ובכל כעשרה ימים, הוא נהג למכור חשיש ללקוח ספציפי תמורת 100 שקל בכל עסקה.

מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של מקלד עד תום ההליכים. ב-19 במאי נערך דיון בבקשה, והשופט ראמי נאסר מבית משפט השלום בעכו הורה לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים – מעצר בית מלא בביתו של קרוב משפחה המתגורר ביישוב אחר, בליווי שלושה מפקחים ובצירוף ערבויות כספיות. זאת, בטרם נערך לנאשם תסקיר מעצר בשירות המבחן.

התביעה לא השלימה עם ההחלטה וערערה עליה לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענת המדינה, השופט נאסר שגה כאשר הורה על שחרור הנאשם בטרם התקבל תסקיר מבחן. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט אברהם אליקים, קיבל את הערר, ביטל את החלטת השחרור והורה על הארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
את החלטתו נימק השופט אליקים בכך שבעבירות סחר בסמים – הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, למעט אם מתקיימות נסיבות חריגות. במקרה של מקלד, ציין השופט, לא התקיימו נסיבות המצדיקות חריגה מכלל זה, לאור מספר העבירות שביצע, גילו ועברו הפלילי.

הפעם מי שלא השלימו עם ההחלטה היו סנגורי הנאשם – עו"ד זוהר ארבלעו"ד סעב חאתים ועו"ד לואי פארס – שהגישו לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור. עו"ד ארבל טען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינו של מרשו. החלטת השופט אליקים, טען הסנגור, מייצרת מציאות משפטית לפיה ככלל – בתיק שבו יש ראיות לכאורה בעבירות סחר, יש להורות על מעצר עד תום ההליכים גם אם מדובר בסמים "קלים" ומבלי לבדוק אפשרות לשחרור לחלופה. החלטה גורפת כזו, ציין הסנגור, לא רק שהינה חריגה, אלא שהיא לא צודקת וסותרת החלטות שיפוטיות קודמות.
מנגד, התביעה הודיעה כי אינה מתנגדת לשלוח את הנאשם לתסקיר מבחן, אולם הוסיפה כי לטעמה יש להותיר את החלטת השופט אליקים על כנה, ובכל מקרה לא ניתן לשחרר את הנאשם מבלי שהתקבל בעניינו תסקיר.

"ככלל, מתן רשות לערור תינתן במקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית נכבדה בעלת השלכות רוחב , וכאשר עסקינן בדיני המעצרים – שעניינם שלילת הזכות לחירות – גם כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת. נסיבות חריגות אלו, יכולות להיות במקרים בהם סבור שופט של בית משפט זה, כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויות הנאשם מעבר למידה הדרושה. סבורני כי המקרה דנן נמנה בגדר אותם מקרים חריגים בהם מוצדק לחרוג מכלל זה", ציין השופט עופר גרוסקופף בהחלטתו לקבל את הבקשה לרשות ערעור.

"בית משפט השלום בחן את החלופה שהוצעה, וקבע כי די בהן בנסיבות העניין על מנת לאיין את מסוכנות המבקש. משעשה כן, לא ניתן לפסול את החלטתו הפרטנית על סמך אמירות כלליות, שאינן מתייחסות כלל לגופם של דברים", הוסיף השופט גרוסקופף, "ודוק, אף אם סבר בית המשפט המחוזי כי החלטת בית משפט השלום אינה מבוססת דיה, וכי ניתנה על בסיס מסד נתונים חסר, הרי שלמצער היה מקום להורות על הכנת תסקיר מעצר, ולא לשלול באופן גורף כל אפשרות של שחרור לחלופת מעצר במקרה זה". לצד זאת ציין השופט גרוסקופף כי ישנם מקרים בהם ניתן לשחרר נאשם בעבירות מסוג זה בתנאים מגבילים גם ללא קבלת תסקיר.

אבל מעבר לדברים אלה של השופט, הוא התייחס לסוגיה גם באופן כללי. "אודה ולא אכחד", ציין השופט, "המקרה דנן ממחיש לטעמי בצורה חדה את חולשתה של הגישה האחידה, לפיה יש לנהוג באופן מחמיר בשלב המעצר בכל עברייני הסמים, ולהורות, ככלל, על מעצרם מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדם. ודוק, אין לחלוק על כך כי לפי מצב הדין דהיום, קנאביס הוא סם מסוכן, בהתאם להגדרת פקודת הסמים, וכי סחר בקנאביס הוא סחר בסמים מסוכנים, המחייב ענישה מתאימה. ואולם מכאן ועד למסקנה כי אותן הצדקות, משכנעות לטעמי, העומדות מאחורי הכלל לפיו במקרה הרגיל יש לעצור עד תום ההליכים סוחרי סמים 'קשים', גם מצדיקות כעניין שבשגרה החזקה מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות גם סוחרי סמים 'קלים', אין דעתי מגעת".
"הסיכון החברתי הנשקף מסחר בקנאביס אינו אותו סיכון הנשקף מסחר בקוקאין", קבע השופט, "מעורבותו של הסוחר בחשיש בעולם הפשע אינה כזו של הסוחר בהרואין; האפקטיביות של מעצר בית שלא במקום מגורי הנאשם במניעת גידול צמחי קנאביס או במכירת חשיש לשכניו, אינה כאפקטיביות של חלופה זו במניעת יבוא והפצת סמים מסוכנים באמצעות אחרים. אכן, לדידי, מחובתנו להימנע מעשיית גזירה שווה בשלב המעצר בין עברייני הסמים ה'קלים' לבין עברייני הסמים ה'קשים', וזאת למרות ש'סחר בסמים הוא סחר בסמים'. מכל מקום, בין אם תתקבל גישתי בעניין זה ובין אם לאו, המקרה דנן הוא מקרה 'קל', בו יש לקבל את הערר גם כך וגם כך".
סופו של דבר, השופט ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הנאשם ישוחרר בהתאם לתנאים שהוטלו עליו בבית משפט השלום.

עוד באתר "פוסטה":
קראו על החלטת השופט גרוסקופף לשחרר נאשם בגידול והחזקת 73 ק"ג קנאביס

 

 

השארת תגובה

2 תגובות על “העליון: "הסיכון החברתי הנשקף מסחר בקנאביס אינו אותו סיכון מסחר בקוקאין"”

  1. רואים שהשופטים הם לא יותר מזקנים שלא מבינים כלום החיים שלהם..
    קנאביס זה ממש לא סם קל.. ההשלכות הפסיכואקטיביות על המוח מקנאביס, הם הרבה יותר חמורית מרוב הסמים שקיימים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *