
הלוקיישן: מודסטו, קליפורניה.
הזמן: 24 בדצמבר 2002, ערב חג המולד.
סקוט פיטרסון (29), בעלה של לייסי פיטרסון (27) שנמצאת בחודש השמיני להריונה, התקשר לשרון לוצ'ה, אימה של לייסי, ודיווח לה שבתה נעדרת.
"מה הכוונה נעדרת"? תהתה שרון, לא מעכלת.
"הלכתי לשחק גולף", סיפר לה סקוט, "לייסי הלכה לטייל עם הכלב בפארק. כשחזרתי הביתה, מצאתי את הכלב מסתובב בחצר האחורית קשור לרצועה ולייסי לא היתה בבית. התקשרתי לכמה מספרי טלפון של בתי חולים ולכמה מחברותיה, כדי לשאול אם הן יודעות משהו. דפקתי גם בדלת לכמה שכנים, אבל התשובה היתה זהה: לאף אף אחד לא היה מושג לאן היא נעלמה".
כך נפתח רצח אמריקאי: לייסי פיטרסון. דוקו-פשע מקפיא דם גדוש טוויסטים עלילתיים בלתי צפויים המתרחש בלב ליבו של פרבר אמריקאי טיפוסי שליו ורוגע, שאורחות חיי תושביו המהוגנים ושומרי החוק מתנהלים בדרך כלל מתחת לרדאר. הידיעה על היעלמותה המסתורית של לייסי כאילו בלעה אותה האדמה התפשטה במודסטו כמו אש בשדה קוצים.
חברותיה הקרובות ביותר הכריזו על פרס בסך חצי מיליון דולר דולר למי שימצא אותה, והפיצו שלטי בד צהובים ולבנים עם תמונתה הפוטוגנית המחויכת, תחת הכותרת MISSING (נעדרת) בכל חור שרק אפשר היה.
במקביל, משפחתה של לייסי ארגנה מסיבת עיתונאים שבה בקשה את עזרת הציבור.
אפילו רוי וסדן, מפקד משטרת מודסטו, הודה שכרגע אין לחוקרים קצה חוט.
עוד באותו לילה, ב-21:55, אל ברוקיני, בלש ממשטרת מודסטו קיבל טלפון ממטה המשטרה שהודיע לו שהם רוצים בלש שיהיה מעורב בפרשה, כי יש כאן יותר מדי סימני שאלה.
"אכפת לך לגשת לשם?", הוא נשאל, והשיב באו.קיי.
24 שנים אחרי ברוקיני משחזר: "היו שם תרמוסים עם קפה. היה מסוק. היו אנשים שהלכו לאורך הנחל כדי לוודא שאין בו אף אחד. ואז הם הכירו לי את סקוט, הבעל של הנעדרת. סקוט היה רגוע מאוד ומנומס, ענה על שאלות, אבל משום מה לא הרגיש לי מודאג. הוא סיפר שהלך לדוג וכשחזר הביתה לא מצא את אשתו. חיפשתי עדויות לחטיפה, אבל לא היו כאלה, "הכול היה במקום", משחזר ברוקיני.
לסקוט היה טנדר, בבגאז' היה ברזנט גדול ובתוך הברזנט היו כמה מטריות שמש.
הוא סיפר לאחד השוטרים שהשתמש בפיתיון גדול וכסוף שקנה בחנות לציוד דייג "ביג פייב", אבל הפיתיון עדיין היה באריזה.
"עדיין לא הבנתי שזה רע", אומר ברוקיני, "אמרתי לו שתפקידי לשלול אותו כחשוד אבל מה שידוע בוודאות זה שסקוט היה האדם האחרון שהיה איתה".

הלך לדוג או שיחק גולף?
ברוקיני, בלש מקצוען, עירני, מיומן וחשדן, לא הרפה והכניס את סקוט לחדר החקירות, שם העיד הבעל כי לייסי תכננה ללכת עם הכלב לפארק ואמר שהתכוון לשחק גולף, אבל בגלל שהיה יותר מדי קר הוא החליט ללכת לדוג.
הוא סיפר שנסע לעסק שלו, אסף משם את הסירה שלו, נסע למרינה ברקלי כ-145 ק"מ משם, התרחק קילומטר וחצי מהחוף ועבר ליד האי ברוק. לאחר מכן חזר למרינה, ואחרי שהעמיס את הסירה, התקשר ללייסי והשאיר לה הודעה.
כשחזר למודסטו עצר בבית העסק שלו למכירת דשן, הוריד את הסירה וחזר הביתה.
לפי עדותו, השער היה סגור, הוא פתח את השער והכלב היה שם.
הדברים החריגים היחידים בעיניו היו הרצועה שהיתה קשורה לכלב והדלת שלא היתה נעולה.
לאחר מכן נודע לו שהשכנה שלו, קארן סרווס, מצאה את הכלב מתרוצץ בשכונה עם הרצועה. "ניסיתי לקרוא ללייסי", העיד סקוט, "אבל היא לא היתה בבית. חשבתי שהיא אצל אימה".
ואז הוא הלך למכונת כביסה, התפשט, כיבס רק את בגדיו, אכל פיצה, שתה חלב ורק אחר כך התקשר לשרון, אמה של לייסי והודיע לה כאמור: לייסי נעדרת.
עוד העיד סקוט שהלך לשכנים כדי לבדוק האם לייסי אצלם. לשכן הראשון סיפר ששיחק גולף וכשחזר הביתה לייסי נעלמה לו. אבל כשהוריה של לייסי, שרון ורון, הגיעו אליו, סיפר להם שהלך לדוג.
הם היו בהלם.
רק רגע, כשהתקשרת סיפרת שהלכת לשחק גולף, ועכשיו אתה מספר שהלכת לדוג?
ואז הם שאלו: "יש לך סירה?". אף אחד לא ידע שיש לו סירה.
זאת היתה ללא ספק נורת האזהרה הראשונה שנדלקה.
"היו לכם בעיות בנישואים?", התעניין הבלש.
"לא", השיב סקוט, שהיה נשוי ללייסי חמש שנים.
"אמרתי לו שזה מאוד יעזור אם יעבור בדיקת פוליגרף והוא היה מוכן. הוא היה רגוע לגמרי, נשען לאחור וזאת היתה עוד נורת אזהרה", אומר הבלש.
למחרת הוא כבר סירב לעבור בדיקת פוליגרף אחרי שהתייעץ עם אביו.
עוד נורת אזהרה נדלקה.
למחרת, 25 בדצמבר, כריסמס דיי, היום הראשון לחיפושים, הסנסציה לאן נעלמה לייסי פיטרסון בחודש השמיני להריונה, פתחה את כל מהדורות החדשות בכל רשתות הטלוויזיה הגדולות באמריקה.
העיתונאית גלוריה גומז, שליוותה את הפרשה מהרגע הראשון, מספרת שידעה מהתחלה שמדובר ב"ביג סטורי" ו"תעלומה גדולה מאד שממלאת דאגה את כולם".

שערה שחורה בשפיץ-פלייר
"מעולם לא ראיתי סיקור כזה", מספר ג'וי בוילר, בלש נוסף שנכנס לתמונה. "כולם באומה שלנו, אולי אפילו בכל העולם, היו מודעים לכך שלייסי פיטרסון נעדרת. עבדתי על חקירות נעדרים בעבר, אבל זה כבר היה גדול יותר. מבחינה סטטיסטית בני זוג ובעלים הם תמיד החשודים המובילים".
חשד נוסף שהדליק נורת אזהרה אדומה ובוהקת במוחו הקודח של ברוקיני: סקוט סיפר לו שהלך לדוג ב-24 בדצמבר בבוקר, אבל הוא גילה במהלך החקירה שסקוט חיפש בגוגל ב-8 בדצמבר מידע על הגאות והשפל במפרץ סן פרנסיסקו. ב-9 בדצמבר הוא קנה סירה וב-20 בדצמבר קנה רישיון דיג.
אף אחד לא ידע שיש לו סירה.
הוא לא חיפש בגוגל דיווחים על דייג, או הוראות על פתיונות, וסיפר שנסע בערב חג המולד בעיקר "כדי להוציא את הסירה הזאת למים".
המרחק ממודסטו למרינה ברקלי הוא כ-145 ק"מ, זה לא מרחק שנוסעים כדי להשיק סירה.
בסירה נמצא גם שפיץ פלייר עם שערה ארוכה ושחורה שנכרכה סביבו.
למרות שניסה לשלול את סקוט כחשוד עכשיו הבלש קלט שיש כאן יותר מדי דברים סותרים ומופרכים.
30 בדצמבר, היום השישי לחיפושים הקדחתניים אחרי לייסי.
בגלל שתשומת הלב התקשורתית התפוצצה בכל רחבי היבשת ולא ירדה מהכותרות לרגע, משטרת מודסטו קיבלה יותר מ-11 אלף פניות מכל רחבי ארה"ב. היה להם צוות מיוחד שבדק את כל כיווני החקירה ומוקדנית שקיבלה את השיחות שהופיעו מוקלדות על מסך.
למרבה המזל, ברוקיני עבר ליד המוקדנית בשנייה אקוטית, הציץ במסך וראה הודעה חשודה שקפצה לו לעין: "אישה מצהירה שסקוט פיטרסון הוא הבן זוג שלה. הם יוצאים כבר כמה חודשים ומדברים בטלפון כל יום".
"שאלתי את המוקדנית אם האישה הזאת נמצאת כרגע על הקו? היא אמרה לי שכן וביקשתי לדבר איתה.
ואז היא הזדהתה כאמבר פריי. זאת היתה נקודת מפנה ששינתה מאותו רגע את כל כיווני החקירה", נזכר הבלש.
ברוקיני נפגש עם אמבר, שהשמיעה לו שיחות מוקלטות עם סקוט, בהן סיפר לה ב-9 בדצמבר שאשתו מתה, וזה הולך להיות חג המולד הראשון שלו בלעדיה. כשאחזור מחו"ל, כך אמר לה, "אוכל לדאוג לך כל החיים".
היו כמה רגעי התגלות בחקירה הזאת. אחד מהם היה כמובן התמונה המחויכת של לייסי, שחגגה באותו ערב עם חברותיה במסיבה במודסטו, כשסקוט היה באותו זמן במרחק 160 ק"מ משם עם בחורה אחרת.
עכשיו היתה לצמד הבלשים הוכחה אמיתית ומוצקה שקורה כאן משהו, ומאותו רגע הוצמדה האזנה לטלפון שלו ושלה.
"ענן החשדות שריחף מעל ראשו של סקוט, הלך וגדל מיום ליום", משחזרת גומז, "ככל שהמשטרה פרסמה יותר ויותר מידע כך הוא היה חשוד יותר. ככל שהם פרסמו יותר, הם ידעו שהמדיה עומדת לרשותם על מלא. אנשים בכל המדינה היו צמאים לדעת עוד ועוד על הסיפור המרתק והמוזר הזה".

"האם רצחת את אשתך?"
"הראינו לו את התמונה עם אמבר", משחזר ברוקיני. "הוא הרים אותה, שפשף את עיניו ואמר: 'אתם לא חושבים שזה אני?'. שישה ימים אחרי, הוא התקשר לאמבר ואמר לה שהוא לא רוצה לעשות את זה בטלפון. הוא מעדיף להיפגש איתה פנים אל פנים".
"לא הייתי בנסיעות בשבועיים האחרונים", הוא נשמע בהקלטה, "שיקרתי לך. הבחורה שאני נשוי לה, לייסי, נעלמה קצת לפני חג המולד".
לפני הגילוי הסנסציוני של הרומן, שרון וכל משפחתה תמכו בסקוט תמיכה מלאה בתקשורת.
בשלב מסוים הודלפה התמונה של סקוט ואמבר לצהובון "נשיונל אינקוויירר", שהתכוון לפרסם את הסקופ במהדורה הבאה שלהם, מה שהותיר מרווח זמן לברוקיני לספר למשפחת פיטרסון ומשפחת רוצ'ה מה עומד לקרות.
מאותו רגע משפחתה של לייסי תפסה צד נגד סקוט, הבחור המושלם הפך לבוגד ושקרן, ואימה, שחשבה בעיקר דרך הבטן, שאלה כבר אז: "למה הוא היה חייב להרוג אותה?".
ביום ה-35 לחיפושים אחר לייסי, כולם, כולל כולם, רצו תשובות מסקוט, שהתעקש על חפותו.
"האם רצחת את אשתך?", שואלת-חוקרת השדרנית דיאן סויר את סקוט בתוכניתה "בוקר טוב אמריקה" והוא השיב באדישות: "לא! לא! לא! ולא היה לי שום קשר להיעלמות שלה. סיפרתי למשטרה ישר על אמבר החל מה-24 בדצמבר".

"סיפרת לאשתך?" תהתה סויר והסתכלה לו ישר בעיניים.
הוא השיב בחיוב.
סויר: "אתה באמת מצפה מאנשים להאמין שאישה בחודש השמיני להריונה גילתה שלבעלה היה רומן מהצד והיא הגיבה לזה בקדושה ובאגביות?".
"אף אחד לא מכיר את הקשר בינינו, חוץ מאיתנו", פלט סקוט, ורק אישוניו שהתרוצצו בעצבנות חשפו כמה הבן אדם שקרן פתולוגי.
18 בפברואר 2003. ברייקינג ניוז בכל רשתות הטלוויזיה באמריקה: "נודע לנו שמשטרת מודסטו הוציאה צו חיפוש שני נגד סקוט פיטרסון. התגליות במהלך החקירה הצריכו צו חיפוש נוסף".
"הצו היה בעיקר למיפוי הבית", משחזר ברוקיני, "רצינו לבדוק איך הוא שינה את חלקו הפנימי ממה שראינו בחקירה הראשונה. הוא הזיז חפצים ממקום למקום. לא היה לו שום כבוד לחפציה של לייסי. הוא כבר מכר את הרכב שלה, בירר אפשרות למכור את הבית, וחדר התינוק הפך למחסן. ככה לא מתנהג מישהו שחיכה בכיליון עיניים שאשתו תחזור הביתה".
בנוסף, ברוקיני כבר היה חמוש במידע שסקוט ניבא שאשתו תיעלם שבועיים לפני שהיא נעלמה.
זה שהשערה שלה היתה כרוכה סביב שפיץ פלייר הספיקה לעצור אותו, אבל היתה בעיה, עדיין לא היתה להם גופה.
"היתה לנו רשימה ארוכה של ראיות נסיבתיות שהפלילו את סקוט, אבל פרקליט המחוז במחוז סטניסלו אמר לנו בדלתיים סגורות: 'תביאו לי גופה, אחרת לא תקבלו הגשת תביעה'".

האליבי קרס לגמרי
14 באפריל 2003. מפרץ סן פרנסיסקו. ברייקינג ניוז שעצר את נשימתה של אמריקה: "היום אחר הצהריים נמצאה גופה במצב ריקבון מתקדם ליד פוינט איזבל בריצ'מונד. ואמש, גופתו של עובר זכר נמצאה במרחק של קילומטרים ספורים".
"יתכן שזו פריצת דרך בחקירת רצח לייסי פיטרסון", דיווחה גומז מהשטח, כשהחוקרים ממודסטו עדיין משו את הגופות מהמים.
פתולוג מומחה שהוזעק למקום דיווח כי גופתה של לייסי היתה מפורקת קשות, ראשה ואמות ידיה ואחת מכפות רגליה חסרות, בטנה נשחקה ולא היתה עדות לכך שהיא ילדה. סביר להניח שגופת התינוק השתחררה זמן קצר לפני ששרידיו נמצאו.
מאותו רגע החקירה הפכה לחקירת רצח.
ברוקיני: "הוא עשה את זה. זאת היתה עמדתי. גם האליבי שלו קרס לגמרי… הוא ניסה לגרום לזה להיראות כמו היעלמות, אבל הסיפור פשוט לא החזיק מים".
ארבעה ימים אחרי גילוי הגופות נעצר סקוט בסן דייגו, מרחק 50 ק"מ ממקסיקו, לשם תכנן לכאורה לברוח. במכוניתו נמצאו 15 אלף דולר, חמישה טלפונים ניידים, כמה סכינים, כדורי ויאגרה, את חפירה, חבלים, מנגל, כרטיסי אשראי שלו ושל קרובי משפחה ותעודת זהות של אחיו.
מה קרה מאותו רגע ועד סיום משפטו של סקוט ב-2004, כולל גזר הדין, נותיר לדמיונכם.

שרון הייגן, חוקרת פלילית והאחראית על יחידת הפרופילאות והפשעים האלימים במחלקת המשפטים בסקרמנטו, מסכמת את הפרשה: "מה שהיה מבהיל במיוחד בסגנון השקרים של סקוט, היה קוצר הראות שלו. הוא לא חשב עד הסוף על מה שהוא עשה. הוא היה מנותק רגשית ברמה שהאמין שהחוקרים, משפחתה של לייסי, חבריה והציבור, יאבדו עניין בהיעלמות שלה. כעבור כמה שבועות קצרים זה היה מבהיל ומזעזע שנראה שהוא באמת האמין שהוא יהיה חופשי להמשיך בחייו החדשים. ההתנהגויות שלו הצביעו בפירוש שהיה כאן רצח מתוכנן מראש. האם יש משהו גרוע יותר מאשר להרוג את אשתך והעובר ברחמה?
"קורבן ברמת סיכון נמוכה כמו לייסי, ששהתה הרבה זמן בבית, שעולמה היה קטן ומרוכז, הכי סביר שאם מישהו יפגע במישהי כמוה הרי שזה בן זוגה האינטימי. הסטטיסטיקה שלנו על רצח מאששת את זה. למעשה, לא רק שהריון מגדיל את הסיכון להפוך קורבן לאלימות בקרב נשים. זה הגורם המוביל למוות אצל נשים בהריון".
"זאת היתה אופרת סבון שהתרחשה אצלך בסלון ערב אחרי ערב", מתמצתת גומז, "סקוט פיטרסון הפך לאו.ג'יי סימפסון החדש. ההבדל היחיד היה שהמשפט שלו לא שודר בטלוויזיה".
"רצח אמריקאי: לייסי פיטרסון" American Murder: Laci Piterson.
במאי: סקיי בורגמן.
3 פרקים.
נטפליקס.







