בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע רופא בכיר בהחזקת מאות תמונות וסרטונים פדופילים, בהם הופיעו קטינים בני שש עד 14 (10 בדצמבר). בכך קיבל בית המשפט את הערעור שהגישה הפרקליטות על פסיקה קודמת בפרשה, שקבעה אי-הרשעה לנאשם.
ד"ר אהוד מירון היה רופא נפת נצרת במשרד הבריאות ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. במאי 2018 פורסם ב"פוסטה" לראשונה כי הוא נעצר בעקבות מידע שהתקבל מהאינטרפול, לפיו הוריד מירון קבצים של סרטוני מין בהם נצפים קטינים מקיימים יחסים. כעבור זמן קצר, השעתה אותו נציבות שירות המדינה מתפקידו, והוא המשיך לעבוד במרפאה פרטית.
מירון הודה בעבירה של החזקת פרסומי תועבה. במחשביו האישיים בביתו נמצאו 129 קבצים, הכוללים בין היתר דמויות של קטינים ופעוטות. נוסף על כך, החזיק הרופא 120 תמונות של קטינים בעירום, תמונות המתמקדות באיברי המין וקטינים בפעילות מינית. כמו-כן נמצאו אצלו תשעה סרטונים.
הסנגורית של ד"ר מירון, עו"ד תמי אולמן ועורכי הדין שחף אולמן ויעקב שלומוביץ ממשרדה, הגיעו להסדר עם מחלקת הסייבר בפרקליטות. בין הצדדים הוסכם כי הנאשם יודה בעבירה ויורשע. אלא שכמקובל בחלק מההסדרים מסוג זה, שירות המבחן יתייחס לאפשרות של ביטול ההרשעה וההגנה תבקש לסיים את ההליך ללא הרשעה, בעוד התביעה תתנגד.
כאמור, המליץ שירות המבחן על אי-הרשעה לנוכח חוות דעת על מסוכנות מינית נמוכה, והעובדה כי מירון משמש כרופא לאוכלוסייה מבוגרת כך שאינו עובד עם קטינים. שופטת בית משפט השלום בחיפה, אורית קנטור, אימצה את ההמלצה והחליטה שלא להרשיע את מירון בפלילים. "הרשעה של הנאשם, העובד כרופא משפחה, תוביל מן הסתם לשלילת רישיון העיסוק שלו ולפגיעה קשה בפרנסתו ובפרנסת בני משפחה התלויים בו, לרבות בעלי צרכים מיוחדים", כתבה השופטת קנטור בהחלטתה. "לטעמי, הטיפול בו מצוי הנאשם כיום והטיפול בו הוא עתיד להשתלב בהתאם לתסקיר, מפחיתים את המסוכנות הטמונה בעבירה שעבר".
הפרקליטות הגישה ערעור על פסק הדין וטענה כי יש להרשיע את מירון, מאחר ובעבירה מסוג זה האינטרס הציבורי גובר על אינטרס הפרט. עו"ד אולמן טענה מנגד כי העבירה היא ברף הנמוך, היות ומדובר בהחזקת פרסום תועבה ולא בהפצתו. העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה זו הוא שנת מאסר בלבד, וחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, שבמסגרתו קיים פיקוח על עברייני מין אף לאחר שחרורם, אינו חל על עבירה זו.
עוד ציינה עו"ד אולמן, כי מירון נמצא כשנתיים וחצי בפיקוח של שירות המבחן ובהליך טיפול פרטי. לתמיכה בטענותיה, הפנתה לפסקי דין בהם לא הורשעו נאשמים שביצעו לכאורה עבירות חמורות יותר.
כאמור, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המדינה ברוב דעות. סגן הנשיא, השופט אברהם אליקים והשופטת תמר נאות פרי, תמכו בהרשעת מירון, בעוד השופט ארז פורת סבר בדעת מיעוט, שאין להתערב בפסק הדין הקודם.
"הימנעות מהרשעה תהיה רק במצבים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן", נימק השופט אליקים. "לטעמי אף אחד מהתנאים לא מתקיימים במקרה זה. כמות פרסומי התועבה בהם החזיק הנאשם היא גדולה מאוד ותוכנם חמור מאוד ומעורר סלידה. מעריך המסוכנות ציין בחוות הדעת כי 'עולה תמונה של נבדק בעל עיסוק מיני מוגבר, צפייה בפורנוגרפיה סוטה של קטינים והתכתבויות מיניות סוטות, מה שמשמר את המשיכה המינית לקטינים'. די בחומרת מעשיו של המשיב כדי להצדיק הרשעתו".
השופט פורת, בדעת מיעוט כאמור, נימק את דעתו: "נסיבות ביצוע העבירה אינן ברף החמור והחזקת חומר התועבה, הוא בהיקף מינורי יחסית למקרים אחרים שנדונו. המשיב לא השתמש בחומר התועבה לביצוע עבירות נוספות, למשל בדרך של פנייה ושיתוף אחרים בחומר. הפסיקה הכירה באפשרות כי בעבירה הנידונה, ייתכן סיום ההליך בדרך של אי הרשעה ואני סבור כי החלטת בית המשפט קמא אינה מוטעית".
לפי עמדת רוב השופטים, ד"ר מירון הורשע בעבירה, ויתר רכיבי גזר הדין נותרו כפי שקבעה השופטת קנטור; 300 שעות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך 18 חודשים.
עו"ד אולמן מסרה בתגובה: "נלמד את פסק הדין ונשקול צעדינו".
