יו"ר מחוז דרום בלשכת עורכי הדין, עו"ד אלעד דנוך, הזהיר היום בישיבת ועדת חוקה בכנסת כי הצעת החוק להגבלת דמי החבר ללשכה, "תביא לפגיעה אנושה במחוזות עד כדי חיסולם" (10 דצמבר).
יו"ר הוועדה שמחה רוטמן פתח את דיוני ההכנה לקראת אישור החוק סופית, בקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק בנוסח העדכני קובעת כי הלשכה תוכל לגבות דמי חבר מחייבים רק עבור מעט תפקידים שמוגדרים בחוק כ"תפקידי חובה":
– התמחות והסמכה
– אתיקה ושיפוט משמעתי
– סיוע משפטי למעוטי אמצעים.
לכל יתר פעילויות הלשכה, כגון ארגון השתלמויות ואפילו חוות דעת על חקיקה או "הגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה" תוכל הלשכה לגבות דמי חבר וולונטריים בלבד, משום שהם מוגדרים בחוק כ"פעולות רשות".
יו"ר מחוז דרום דנוך אמר כי סמכויות המחוזות בלשכה – קיום ועדות מקצועיות, קשר עם רשויות, השתלמויות ופעילויות תרבות – מוגדרות בחוק כ"פעילויות רשות", ולכן כולן בסכנת הכחדה.
"אם התיקון יעבור, זה אומר שהלשכה לא תוכל לגבות כספים כלשהם לטובת המחוזות", אמר דנוך. "מחוז דרום מונה למעלה מ-5,000 חברים אך משתרע גיאוגרפית על שטח רחב מאוד. אנו לא מחוז שיורדים אליו ברגל ממגדלים (בשונה מתל אביב). הפעילות הענפה שלנו מגיעה לעורכי הדין באילת, בנתיבות, אופקים וירוחם. פגיעה במחוזות תהיה פגיעה בערים המרוחקות".
דברים דומים אמר יו"ר מחוז ירושלים, עו"ד ארז צ'צ'קס: "המחוזות הם יחידות החי"ר של לשכת עורכי הדין וצריך להעצים אותם. הצעת החוק משביתה וסוגרת את פעילות המחוזות, כי היא הופכת את פעולתם לפעולת רשות".
צ'צ'קס השמיע לצד זאת אמירה שנשמעת כביקורת גם על ראש הלשכה עמית בכר: "הלשכה תמיד היתה אמורה להיות מקצועית ועניינית, ולא היה מקום מעולם לשיח הפוליטי. ההתערבות וההתנגחות שנוצרה, הובילה אותנו לכאן. מבחינתי המחוז בוער והבית נשרף".
סמנכ"ל הכספים בלשכה, רו"ח תומר יזדי, הסביר כי בתקציב יש סעיף תקורה גבוה של מבנים, שכר, מחשוב, בחירות ועוד. לדבריו, "אם 20 מיליון שקל מהתקציב השנתי של הלשכה (העומד על כ-70 מיליון שקל לרבות המחוזות) יהפכו לגבייה וולונטרית, הפגיעה העיקרית תהיה במחוזות – אקדמיה, כנסים וימי עיון לא יהיו".
יו"ר מחוז מרכז, עו"ד רומי קנבל, פרסה לפני חברי הכנסת בדיון את הסכסוך הפוליטי הקיים בין ראש הלשכה עו"ד עמית בכר ובינה.
לטענת קנבל, בכר פוגע במחוז, באמצעות הקטנת הרכיב של התקציב הנמצא בשליטתו, מאחר שהיא אינה חברה בקואליציה שלו. "נבחרתי בבחירות לקדנציה שנייה בראשות המחוז ברוב של 84 אחוז, אך ראש הלשכה מעולם לא קרא לי לפגישת עבודה, והוא מתקצב אותנו בסכום נמוך יחסית למחוזות אחרים. אני תומכת בקיום דמי חבר מודולריים, של חובה מול רשות, כדי לאפשר לעורכי הדין לבחור את השירות שהם רוצים לקבל מהלשכה. למה עורכי הדין צריכים לממן קמפיינים כאלו ואחרים? תנו לחברים זכות בחירה".
לפני דברי הסיכום של ראש הלשכה בכר ויו"ר הוועדה רוטמן, התבטא גם איש מחלקת הייעוץ המשפטי בכנסת, עו"ד אלעזר שטרן, שהציע ברוח ראשי המחוזות "לשנות את מיסגור הדיון".
עו"ד שטרן הציע לבחון מחדש "מה מוצדק לגבות בגינו דמי חבר ומה לא. למשל השתלמויות, יכול להיות שהן דבר מספיק חשוב שניתן לגבות בגינו דמי חבר גם אם הן במסגרת סעיף 3 (המוגדרות כ'פעולות רשות')".
חברת הכנסת עו"ד דבי ביטון (יש עתיד) הציעה אף היא "ללכת על פתרונות פרקטיים ולא על חיסול חשבונות".
יו"ר הלשכה הארצית בכר רמז שהוא מוכן לפשרה בתנאי שפעילויות חשובות של הלשכה ייקבעו כסעיפי חובה לדמי חבר. לדבריו, "אחת ההצעות לרפא את הצעת החוק היא שחלק מסעיפי 3 (תפקידי ה'רשות') יועלו לסעיף 2 (תפקידי החובה), בעיקר ועדות מקצועיות, הגנה על המקצוע והשתלמויות. בדרך זו לא תיפגע פעילות המחוזות".
בכר אמר כי הוא מסכים שכנס אילת וכנסים יקרים שעורכת הלשכה בבתי מלון "יהפכו למשק סגור, ומי שרוצה ישלם". לעומת זאת על הפעילות היומיומית של ימי עיון, יש לשמור תחת דמי חבר חובה.
בכר שב וטען כי "שר המשפטים הוא המציע והיוזם האמיתי שמאחורי החוק והוא מכוון אותו כדי להפעיל לחץ גם בימים אלה, בגלל עמדת נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, התומכים במינוי יצחק עמית לנשיא העליון. החוק (במתכונת הקיצונית) נולד בחטא ואסור שייחקק".
ח"כ רוטמן סיכם. בתחילה הוא הפתיע ואמר כי "בהצעת יו"ר מחוז ירושלים בלשכה יש הרבה טעם" – כלומר יש לרכך את הצעת החוק כדי לא לפגוע בתקציב המחוזות.
מצד שני חזר רוטמן על עמדתו הנוקשה שקוראת לקצץ את דמי החבר ב-50 אחוז: "לא ייתכן שבשביל לממן תפקידי ליבה, ואם נהיה נדיבים מדובר על 30 מיליון שקל – נגבים 65 מיליון מעורכי הדין".
