זוג אוהבים שנראה כאילו נגזר מפוסטר של הרומן הרומנטי.
חטיפה מסתורית שקורעת את אהבתם לגזרים ויוצרת קרקס תקשורתי שיוצא מכל שליטה.
חקירה מגמתית, מעוותת ומשובשת מתחילתה ועד סופה.
תיאוריית קונספירציה ששואבת השראתה מסרט הוליוודי.
אונס אכזרי מול המצלמות.
האשמת הקורבנות בבימוי פשעים שבוצעו כנגדם.
חשוד בחטיפה שנלכד בזכות תושייתה של בלשית שחשבה מחוץ לקופסה.
ועוד ועוד ועוד.
כל אלה, ועוד קטעים מסמרי שיער, עומדים במוקד סיוט נוסח אמריקה – דוקו-פשע, שלושה פרקים, שעלה לא מכבר בנטפליקס.
עד היום צפיתי בים של סדרות דוקו-פשע נטפליקסיות, שצפנו בחובן כמעט את כל גווני רפרטואר הפשעים המזוויעים ביותר עלי אדמות. אבל "סיוט נוסח אמריקה", דוקו-פשע מפתיע, הזוי ומסויט, ממריא מעל ומעבר לכל דמיון, תוקף ללא התראה באזורים בלתי מוגנים בתודעה, עד לשלב שהעור מתברווז. ואכן, לא מפתיע שדווקא "סיוט נוסח אמריקה" זינק בן-ליל לטופ מצעד הצפייה בנטפליקס בכל העולם. כולל בישראל.
הדוקו שנוצר על ידי פליסיטי מוריס וברנדט היגינס – צמד היוצרות שעומדות מאחורי הדוקו-פשע נוכל הטינדר – מסקרן ומצמרר במיוחד. הרבה סיפורי פשע מאוד ליניאריים, מובנים מאליהם וצפויים מההתחלה. מה שבאמת מסקרן בזה שלפנינו – העובדה שכל פעם כשאתה חושב שאתה יודע מה קרה, יש טוויסט נוסף בעלילה, שלוקח לכיוון בלתי צפוי לחלוטין. או במילים אחרות: כולם חושבים שהם יודעים את הסוף מההתחלה, אבל בסיפור הזה מעט מאוד אנשים היו מאמינים שהאמת היא אכן האמת.
מרדף אחרי הרוח בשדה
"סיוט נוסח אמריקה" מבוסס על סיפור חטיפתה המזעזע של דניס הוסקינס והדמוניזציה שה-FBI עשו לבן זוגה, ארון קווין.
התקרית החלה ב-23 במרס 2015, כשהשניים התעוררו באישון ליל על ידי פולש בביתם ב-ואלֶחוֹ, קליפורניה, שקשר אותם באזיקונים, הניח משקפי שחייה מושחרים בסרט דביק על עיניהם, סימם אותם, חטף את הוסקינס ושלח לקווין דרישה לתשלום כופר.
למחרת בצהריים, אחרי שהצליח להשתחרר מהאזיקונים, דיווח קווין לרשויות על החטיפה, אך החוקרים לא האמינו לאף מילה שיצאה לו מהפה. במקום זה, הוא הפך לחשוד העיקרי בהיעלמות חברתו.
הפרק הראשון כולל צילומי טלוויזיה במעגל סגור של חקירתו של קווין ההמום, כשהבלש מתיו מוסטרד מאשים אותו ברציחתה של הוסקינס ובסילוק גופתה. החשד מתחזק, לכאורה, אחרי שהחוקרים מגלים כי קווין הסתמס עם האקסית אנדריאה רוברטס, וחשדו שדניס רצתה לנקום בו והוא רצח אותה.
אחרי בדיקת פוליגרף לקווין, מודיע לו פיטר פרנץ', קצין ה-FBI, שהוא נכשל בבדיקת הפוליגרף ומטיח בו מטווח אפס: "האם זו היתה תאונה? או שאתה מפלצת מחושבת שהתעצבנה בגלל פרידה ואתה יודע שהיא מתה? נהפוך אותך למפלצת, לרוצח הסדרתי הקר והמחושב שחנק אותה והרג אותה".
המשטרה קראה לזה "מרדף אחרי הרוח בשדה" והתעקשה על הגרסה שהכל היה מתיחה מורכבת ובכלל לא היתה חטיפה. בנוסף, סגן קני פארק, דובר משטרת וַאלֶחוֹ, הקצין את מחזה האבסורד כשכינס מסיבת עיתונאים והצהיר: "מר קווין וגברת הוסקינס שדדו משאבים יקרי ערך מהקהילה שלנו והרחיקו את הפוקוס מהקורבנות האמיתיים של הקהילה שלנו, תוך שהם מטילים פחד בקרב חברי הקהילה שלנו".
אפילו הנרי לי, הכתב הפלילי הנמרץ והבלתי נלאה של סן פרנסיקו כרוניקל, תהה איך זה יכול להיות שהאסקינס נחטפה ככה באמצע הלילה, ואיך זה יכול להיות שהפולש השאיר את אחד מקורבנותיו בבית. "כולנו חשבנו שהוא התקשר למשטרה ובדה סיפור שלם על כך שהיא נחטפה, כדי לחפות על כך שהוא רצח אותה".
דן רוסו, העורך דין שנשכר על ידי קווין, האמין לו בכל לבו, אך טען שהחוקרים "אכלו אותו חי כמו כרישים שאוכלים פיתיון".
בשלב מסוים חוקרי ה-FBI, שהיו אובדי עצות, רקחו קונספירציה מהסרטים, כשלטענתם האסקינס הושפעה מהסרט נעלמת עם בן אפלק ורוזמונד פייק שיצא שנה לפני כן, על אישה שמגלה שבעלה בוגד בה, ולכן היא מחליטה להיעלם ולהפליל אותו ברצח.
טעות בזיהוי המטרה
31 שעות אחרי שדניס נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה, קיבל העיתונאי הנרי לי אי-מייל ממקור לא ידוע, עם קובץ שמע של דניס האסקינס: "שלום, קוראים לי דניס האסקינס. נחטפתי. פרט לכך אני בסדר".
כמה שעות אחרי, האסקינס צצה מעל פני האדמה במרחק 640 ק"מ מהמקום שבו נחטפה ללא פגע, בלי ששולם כופר, צרובה בטראומה עמוקה. אך במקום לחקור את נסיבות המקרה, המשטרה פסקה מיד כי שני בני הזוג שקרנים, והאשימה אותם בפומבי בבימוי החטיפה ודרישת הכופר.
כאן מגיע הטוויסט המרכזי בקרוסלת הטוויסטים, שטורף את כל הקלפים והופך את הקערה על פיה. "את רוצה שאספר לך מהרגע שהוא הכניס אותי למכונית?", מישירה דניס מבט למצלמה של יוצרות הסרט, ומתחילה לספר את סיפור חטיפתה המוזר, שמתחיל במשפט המחץ שאמר לה החוטף: "את לא היית המטרה!!! המטרה הייתה אנדריאה, האקסית של ארון".
ניסיון חטיפה נוסף מוביל את סמלת מיסטי קאראוסו ממשטרת דבלין, קליפורניה – שבניגוד לשאר עמיתיה חשבה מחוץ לקופסה – לחשוד חדש ובלתי צפוי בעליל, אחרי שמצאה קשר לניסיון פלישה דומה לבית בדרום לייק טאהו. מאותו רגע, זה הופך להיות מוזר יותר ויותר.
את כל השאר נותיר לדמיונכם הפרוע. נרמוז רק שהפעם מדובר בסיפור אימים מוזר, אפל, פתלתל, אבסורדי עד קצות הציפורניים, שמוכיח, שוב, שלפעמים החיים הרבה יותר מוזרים מהדמיון הכי בדיוני.
"סיוט נוסח אמריקה" (American Nightmare). נטפליקס 2024
