
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש לאחרונה כתב אישום נגד עלאא אבו מדיגם (34) מיפו, בטענה שנשא אקדח טעון, לכאורה בדרכו לביצוע ירי או פגיעה באדם אחר.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת משטרת יפו, בליל ה-20 בספטמבר רכב הנאשם על קורקינט חשמלי ברחוב רובינשטיין בעיר, כשהוא לבוש מעיל וחובש לראשו קסדה.
באותה עת, כך נטען, הנאשם החזיק בכיס מעילו כפפות שחורות, ותיק שהיה ברשותו הכיל מסיכת פנים שחורה, כפפות, שני כובעים, בקבוק ליטר וחצי עם בנזין, ומצית.
האקדח הטעון, עם כדור בבית הבליעה ו-11 כדורים במחסנית, הוחזק גם כן בתוך התיק.
התשתית הראייתית נגד הנאשם התבססה על דוחות פעולה משטרתיים, מצלמות גוף של שוטרים וחוות דעת בנוגע לפריטים שנתפסו.
בפרקליטות מציינים כי בחקירתו במשטרה, הנאשם שמר תחילה על זכות השתיקה, אולם בהמשך טען שרכש את הקורקינט דקות ספורות לפני מעצרו, ולדבריו לא ידע מה תוכנו של התיק. לבסוף, לאחר שהוטחו בו הראיות שלא עלו בקנה אחד עם גרסתו – הוא שב ושמר על שתיקה.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. מהבקשה עלה כי באמתחתו שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, והוא ריצה בעבר עשרה חודשי מאסר.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר של שירות המבחן, שהיה חיובי והמליץ על שחרורו בתנאים מגבילים. מהתסקיר עולה גרסה חדשה של הנאשם, שקשר את עצמו לאירוע אך טען שהתבקש על ידי אדם אחר להעביר את תכולת התיק לאדם שלישי. לדבריו, לא היה בדרכו לבצע פעולות חיסול או פגיעה מסוג אחר.
השטפט עלאא מסארווה לא התרשם במיוחד. בדיון שהתקיים ב-14 בדצמבר הוא ציין אמנם כי המלצת שירות המבחן נשענת על קרקע יציבה בכל הנוגע לקביעת רמת המסוכנות, אך הוסיף שקיים "ערפל סמיך" בקשר לנסיבות ביצוע העבירה. לכן הוארך מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
סנגוריו של הנאשם, עו"ד מחמוד נעאמנה ועו"ד אורי בן נתן, לא השלימו עם ההחלטה וערערו עליה לבית המשפט העליון.
השופט חאלד כבוב קבע בהחלטתו, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים: "אין צורך לקבוע מסמרות ביחס לגרסת העורר בפני שירות המבחן. די בכך שגרסה זו, שנמצאה הגיונית על-ידי שירות המבחן, לא נסתרה על-ידי אינדיקציות חקירתיות או מודיעיניות כלשהן המצביעות על מעורבות של העורר בסכסוך פעיל או בפעילות עבריינית".
"ממילא", אמר השופט כבוב, "גם העובדה שהאקדח נמצא טעון, כשלעצמה, לא מפריכה באופן ממשי את גרסת העורר בפני שירות המבחן, שלפיה הוא נשכר על מנת להעביר את התיק ממקום למקום ותו לא".
השופט הוסיף כי "נותר ערפל מסוים ביחס לנסיבות שהובילו את העורר לבצע את העבירות המיוחסות לו", אולם ציין גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, "שאינו נטוע בפעילות עבריינית".
לבסוף, השופט ציין את ההמלצה וההתרשמות של שירות המבחן "מכנות הגרסה שהציג הנאשם", וקבע כי "ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך שפגיעתה בעורר פחותה, באמצעות פיקוח אלקטרוני ואנושי הדוק".
התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם השופט מסארווה קבע את תנאי השחרור – מעצר בית באיזוק אלקטרוני ואנושי ובתנאים מגבילים נוספים.













