 |
| גומא אגייאר |
בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי מתמחה במשרד רואי חשבון, שעסק בעזבונו של המיליארדר הנעדר גומא אגייאר, יפצה את מעסיקיו עקב הפרת חובת הסודיות ופעולה בניגוד עניינים. לפי התביעה ופסק הדין, המתמחה פעל לשרת צד אחד במשפחת אגייאר שהסתכסך עם הצד השני, בלא רשות ממעסיקיו ובניגוד לבקשה מפורשת של הלקוח, גומא אגייאר עצמו, טרם היעלמותו.
התובעים, קובי נבון וצבי ויספלד, ממשרד נבון-ויספלד ושות' ברחוב יגאל אלון בתל אביב, תבעו 300 אלף שקל מהמתמחה לשעבר, יאיר חינה, ודרשו לחייב אותו להימנע ממסירת מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו במשרד, בין יוני 2011 לאוגוסט 2012. משרדם טיפל אז בענייניו של אגייאר, היהודי-אמריקאי ש"עשה עלייה" והיה בעלים של מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים ומועדו הכדורסל הפועל ירושלים, עד שנעלם בנסיבות מסתוריות לאחר שיצא להפלגה בפלורידה ביוני 2012.
במסגרת עבודתו נחשף חינה למידע אודות נכסיו של אגייאר בארץ ובא במגע עם בא כוחו, עו"ד יעקב לירז, אשר מונה לאחר היעלמותו לנציג הנאמן על נכסיו בישראל. באוגוסט 2012 הודיע המתמחה על התפטרותו, ואחרי חודשיים חתם על תצהיר בו טען כי מעסיקיו ביקשו ממנו לבצע פעולות לא חוקיות בנכסי אגייאר, ולשתף פעולה בעניין זה עם עו"ד לירז. בתצהירו כתב: "ראיתי כי מצופה ממני לבצע פעולות שלא עולות בקנה אחד עם מצפוני ולהבנתי גם לא עם החוק".
המתמחה כיוון בין השאר להחלפת המנעולים בדירות של אגייאר על ידי עו"ד לירז – פעולה שעליה דיווח מראש, ללא ידיעת מעסיקיו, לדוד אבן, בן הזוג של אמו של אגייאר.
למשרד התברר בדיעבד, כי המתמחה העביר לאבן הודעות דואר אלקטרוני ומסמכים ללא קבלת רשות. בכתב התביעה שהגיש המשרד, באמצעות עו"ד איתן פלג, נטען כי המתמחה הפר את חובות האמון, תום הלב, ההגינות והסודיות, הפר התחייבות חוזית, פגע בפרטיות, גזל סוד מסחרי והתרשל. המשרד ייחס לו גם הוצאת לשון הרע, על דברים שכתב בתצהירו.
מנגד, המתמחה באמצעות עו"ד אשר קדוש, הגיש תביעה בגובה 700 אלף שקל נגד מעסיקיו לשעבר, לטענתו נאלץ להתפטר עקב פעולות לא חוקיות עימן נדרש לשתף פעולה, כמו ניסיון ההשתלטות לכאורה על נכסי אגייאר.
לא מחזיק מיים
הרכב בית הדין האזורי לעבודה, בראשות השופט יוחנן כהן, ונציגי הציבור אביתר כהן וראובן בצרתי, דחו את טיעוני המתמחה על הסף. לדבריהם, "המתמחה חבר לצד מעוניין בסכסוך בין שני פלגים במשפחת אגייאר על מנת לשרת אינטרס של אותו צד – דוד אבן. הנתבע בחר שלא לפעול באופן גלוי, אלא מאחורי גבם של מעסיקיו, תוך מעילה חמורה באמון, כאשר הנתבע אינו מתייעץ או שואל לדעתם, ותוך שהוא נוטל לעצמו חירות לפעול כפי שפעל.
"טענותיו כי פעל למנוע פשע וכי נחשף לאינפורמציה חמורה, עד כדי כך שלא היה מנוס, מבחינתו, אלא לדווח עליה ללקוח, אינן מחזיקות מים", הדגישו הדיינים. "עדותו של הנתבע הייתה מביכה, הוא גילה חוסר הבנה מוחלט למעמדו כמתמחה, לתפקידו ולמצב הדברים כלפי המציאות. הוא החליט על דעת עצמו לפעול כפי שפעל, ללא כל הסבר המניח את הדעת. בל נשכח, כי המדובר במתמחה במשרד רואי חשבון, אשר עליו לסור למרות מאמנו–מעסיקו. הוא איננו אמור להיות מודע למכלול השיקולים ולתמונה המלאה… משמיעת עדותו למדנו כי פרטים רבים וחשובים לא היו ידועים לו, וזאת בשל העובדה כי הוא היה מתמחה בלבד ולא אחד מהשותפים במשרד. כך למשל, הוא טען כי הלקוח של המשרד הינו דוד אבן, בעוד שלקוח המשרד היה והינו גומא אגייאר. הנתבע גם לא היה ער לכך שאגייאר ביקש בכתב לצמצם מאוד את מעורבותו של אבן בענייניו.
"גם אם כטענת הנתבע הוא נקלע למצב שבאמת הוא חושב כי עומדת להתבצע במקום מסוים עבירה מסוג פשע, גם אז התנהגותו היא בלתי סבירה, שכן הוא לא פנה למשטרה למנוע את הפשע. במקרה דנן, התנהג הנתבע לא כמתמחה במשרד רואי חשבון, אלא כבעלים של המשרד, כאשר החליט לפעול על דעת עצמו מבלי לשתף את מעסיקיו, לקבל יעוץ משפטי, או לפנות בתלונה למשטרה.
 |
| השופט יוחנן כהן |
"למעלה מהצורך נציין כי פרשנותו לכך שעו"ד לירז פעל בניגוד לחוק בעת שהחליף את המנעולים בנכסיו של אגייאר, אין לה אחיזה במציאות. הפעולה שביצע עו"ד לירז היא יותר מסבירה, שכן הנאמן על נכסיו של הנעדר, שיודע שיש מחלוקות בין בני משפחתו, פעל באחריות כדי לשמור על הנכסים מפני פעולות של השתלטות".
הדיינים הוסיפו: "לא יכולה להיות התנהגות חמורה יותר ובוטה יותר מהתנהגות הנתבע, אשר השתמש במידע פנימי ובמסמכים שהגיעו לידיו במסגרת עבודתו כמתמחה, וזאת על מנת לשרת אינטרס צר של צד הנמצא במחלוקת עם צד אחר, כאשר שני הצדדים הניצים הללו טוענים לזכויות נוגדות בנכסי הלקוח של הפירמה… הפרת חובות אלו יש בהן משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנות הציבור, באשר תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד לסוס טרויאני, אשר בא בחצריו של מעסיקו כדי לשרת אינטרסים של אחרים".
עם זאת, מתוך התחשבות בנסיבות האישיות של המתמחה הצעיר, ומשום שרואי החשבון לא הציגו נתונים על הנזק שנגרם להם, החליטו הדיינים לפסוק פיצוי של 50 אלף שקל בלבד ועוד 10,000 שקל הוצאות, כאשר תביעת המשרד לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע נדחתה, שכן היא התייחסה לתצהיר משפטי מוגן.
עו"ד איתן פלג, שייצג את רואי החשבון, מסר כי אינו מכיר תקדים של תביעה דומה נגד מתמחה במשרד רואי חשבון, וכי הפסיקה משליכה גם על מתמחים בעריכת דין. "לעורך דין יש חובת חסיון כלפי מעסיקיו ולקוחותיו גם ללא הסכם. אפילו אם אין הסכם, עורך דין וגם רואה חשבון מחוייבים לשמירה על סודיות. הפיצוי שנפסק אינו קטן, בהתחשב בכך שמדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק”.
