 |
| מי רוצה להתעמת למען אסיר מורשע? אדריאן שוורץ (צילום: אתר קול ישראל) |
עניינו של אדריאן שוורץ מעניין לכשעצמו ועשוי בהחלט לתרום רבות לתחושת תיקון העוול שאנו כה משתוקקים אליה, ואגב כך לקידום פרויקט החפות שאפשר ויסיר את הלוט מהרשעות שווא שהורשעו נאשמים על לא עוול בכפם.
שוורץ, שאני מלווה את סיפורו שנים רבות ולא כפרקליטו, נשלח בשעתו ל-20 שנות מאסר בגין עבירת מין נלוזה, וריצה אותן כשהוא טוען שוב ושוב לחפותו. לא שעו לו, עד שבדיקת די-אן-איי אשר לא הייתה מוכרת עת הורשע העלתה כי לא הוא האיש. ממש כמו עשרות המקרים שהתגלו באמריקה. כיום הוא ממתין לפסק דין של בית המשפט העליון בעניינו שעתיד להינתן אוטוטו, אחרי שכבר שוחרר מהכלא.
קודם שנשמע ערעורו, פנה אדריאן לתקשורת. רצה שמשהו ייכתב, שהציבור יידע ששלחו אדם שלטענתו הוא חף מפשע, לעשרים שנות מאסר. עשרים שנה זו חבילה שאינה הולכת ברגל. גם לא נוסעת בקורקינט. זה רבע מהחיים!
חלק מהכתבים שאליהם פנה האיש דווקא הריחו סיפור אפשרי טוב. היו מוכנים, רצו, אבל לממונים עליהם, אפשר עורכים ואפשר אחרים, יש ככל הנראה שיקולים אחרים. מי רוצה להתעמת עם שדולות נשים נזעמות למיניהן שחלקן אף עובד, כותב ולועס תקשורת, וחלקן סתם שונאי גברים מהסוג של אדריאן או גברים בכלל. באיזשהו מקום זה גם לא טוב לרייטינג, לא טוב לפרנסה ובכלל הם עצמם יותר חשובים, למה להינזק בשביל אסיר מורשע?!
מקום שהלחימה בעוול ומציאת הצדק מתנגשים באינטרסים ושיקולים אחרים, ידו של הצדק היא בדרך כלל על התחתונה. לא סופרים אותו. כך סובב לו אדריאן עד היום ומנסה לעניין את התקשורתאים – לשווא. יש שעושים לו פוזה של לא קיים, ויש שדוחים אותו בעדינות. ממש עיתונות שאינה לוחמת יש לנו, אבל סלקטיבית. משהו מפריע לה, אולי הריח, אולי הסיכוי לסוף טוב?! אגב, שלא תהא טעות, זו אותה התקשורת שרקדה על ריצפת הרשעתו דאז ושילחה בו את חיציה.
פעם, כשכולנו היינו יותר צעירים ונאיבים, היה שבועון בשם "העולם הזה", שחרט על דגלו את המילים "ללא מורא וללא משוא פנים". השבועון עבר למרבית הצער מעולמנו עם שינוי העיתים. גם חלק מאנשי התקשורת שהיו פעם שוב אינם איתנו, אך החלק העצוב הוא שחלק מהקיימים התקרנפו ולא נותנים לסיפור טוב ועקרוני לעמוד בדרכם.
