 |
| מתוך הכרזה של הסדרה "תיקים באפילה" |
מאת: אמיר זוהר ומיכאל פרוסמושקין
מדי יום עוצרת המשטרה עשרות ואף מאות חשודים ברחבי הארץ על מגוון של עבירות. מסיבות שונות, רק על תיקים מעטים ונבחרים המשטרה מדווחת לציבור הרחב באמצעות מערך הדוברות הפונה אל אמצעי התקשורת. כל השאר נותרים הרחק מעיני הציבור, אבל ניתן לצפות בהם במאגרי המידע ורשומות בתי המשפט, כמתחייב מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק בתי המשפט וסדר הדין הפלילי.
חלק מהתיקים נותרים מאחור רק משום שלמשטרה וגופי החקירה האחרים יש אינטרס לא לייחצן אותם – לעיתים משיקולי חקירה ומודיעין, לעיתים מתוך כוונה להסתיר מחדלים, וישנם גם אלה שסתם לא באמת מעניינים.
עד לאחרונה היתה לכלי התקשורת אפשרות לעקוב בזמן אמת אחר כל המעצרים, כדי לפקח על העשייה של המשטרה ובתי המשפט, ולסקר את מערכת אכיפת החוק לפי העקרונות המקודשים של פומביות הדיון וחופש העיתונות. רשימת המעצרים היתה מופיעה במערכת "נט המשפט", ולאחר הדיון עיתונאים בעלי היתר עיון יכלו לעיין בבקשות המעצר והפרוטוקולים – במזכירות בית המשפט או במחשב האישי.
נוהל חדש שמובילה הנהלת בתי המשפט בימים אלה, לכאורה במטרה להגן על זכויות חשודים, בכפוף לחוק בתי המשפט האוסר פרסום שם חשוד טרם הבאתו בפני שופט, מותיר באפילה מוחלטת אלפי תיקי מעצרים. בפועל, כבר נגרמת פגיעה חמורה בעבודת העיתונות בבתי המשפט ובעקרונות ליברלים נוספים המאפיינים את מערכת המשפט בישראל, ולמרבה האבסורד גם בזכויות חשודים.
 |
| ללא מילים |
נט המשפט
החל ב-2 בנובמבר, ללא כל דיון ציבורי או הודעה מוקדמת, הנהלת בתי המשפט החלה לחסום באופן גורף את כל תיקי המעצרים במערכת הממוחשבת המרכזית – נט המשפט. מאותו יום, כל תיקי המעצרים אשר מוקלדים למערכת מוגדרים כ"תיקים חסויים", משמע, לא ניתן לעיתונאים לעיין בהם. לפי הנוהל החדש, רק לאחר סיום הדיון, ובמידה ולא הוטלו צווי איסור פרסום, אמורה מזכירות בית המשפט לשנות את סיווג התיק ל"פתוח לציבור", ואז ניתן לעיין בו.
בהנהלת בתי המשפט אומרים כי הסיבה לנוהל החדש היא מקרים מהזמן האחרון שבהם שמות חשודים, שעליהם הוטל איסור פרסום בתום הדיון, היו חשופים במערכת נט המשפט טרם תחילת הדיון, והגיעו לידיעת הציבור הרחב. הכוונה היא מן הסתם בעיקר לכמה מהתיקים המתוקשרים שחוללו גלי שמועות בהיעדר פרטים רשמיים על שמות החשודים.
הבעיה היא, שמזכירויות בתי המשפט אינן ערוכות לבצע את שינוי הסיווג מחסוי לפתוח בזמן אמת אחרי כל דיון, וכך נוצר מצב שהנוהל מיושם באופן לקוי וחד צדדי – חוסמים, אבל לא משחררים.
נכון להיום, אלפי דיוני מעצרים אשר נחסמו בתחילת הדרך נותרו חסויים ולא הוגדרו "פתוחים לציבור" לאחר הדיון, ומספרם של אלה גדל מיום ליום. מכלי התקשורת והציבור נמנעת הזכות לדעת על מעצרים ועל דיוני בתי משפט בעניין מעצרים אלה, אלא אם כן יש להם יחסים במשטרה או במזכירויות בתי המשפט. ככלל, בעלי היתר עיון צריכים להסתמך כעת על כך שעובדי המזכירויות בבתי המשפט יקפידו לפתוח באופן ידני ובנפרד כל אחד מדיוני המעצרים שלא הוטל עליהם איסור פרסום. אם לא יעשה כך, גם עקב טעות אנוש, הדיונים בתיקי מעצרים אלה יישארו חסויים עד להגשת כתב אישום.
הדבר המגוחך הוא, שעצם הגדרת תיקים כ"חסויים" במערכת הממוחשבת אינה מסווגת אותם ככאלה באולם בית המשפט. כלומר, כל עיתונאי או אזרח יכול להיכנס לאולם ולשמוע את שם החשוד ואת העבירות המיוחסות לו. ועוד משהו, מדי בוקר תולים סוהרי יחידת נחשון רשימה בכתב יד ובה שמות כל העצורים שעניין מעצרם אמור להידון באותו היום.
 |
| מנהל בתי המשפט. מיכאל שפיצר |
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "השינוי בשיטת העבודה הוא נגזרת של תיקון 69 לחוק בתי המשפט, אשר קובע כי לא יפורסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד בו התייצב לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של דיון ראשון לפני שופט – לפי המוקדם מבינהם.
"השינוי בשיטת העבודה מתחייב מאחר ומערכת בתי המשפט חייבת לפעול בהתאם לחוק. לפיכך, נפתחות בקשות להארכת מעצר כחסויות ולאחר תום הדיון הראשון בהארכת מעצר, יתבצע שינוי בסיווג התיק כך שיהיה פתוח לצפייה, וזאת בכפוף לכך שלא ניתנה הוראה אחרת של בית המשפט. כידוע, עניינים חסויים אינם פתוחים לצפייה לבעלי היתר עיון. עם פתיחת התיק לצפייה, יוכלו העיתונאים המורשים לצפות בתיק כבעבר".
חרף התגובה הנחרצת לכאורה של הדוברות, בלשכת מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, כבר חשים מבוכה לנוכח פניות ותלונות רבות של עיתונאים על הנוהל החדש אשר משבש את עבודתם השוטפת. ככל הידוע, בתוך מספר חודשים ייעשה ניסיון להסדיר במערכת ממוחשבת התקן שיאפשר לפתוח באופן אוטומטי תיקים שלא נאסרו לפרסום. אם יימשך הלחץ מצד גורמי התקשורת לא מן הנמנע שהמצב יוחזר לקדמותו עד אשר יוסדר ההתקן החדש, ואם לא ימשיכו אזרחי המדינה לקבל מידע על מעצרים רק באדיבות אנשי המשטרה או פקידי העזר בבתי המשפט.
יש לציין כי משרד המשפטים קשור להנהלת בתי המשפט רק ברמה המיניסטריאלית כך שלמעשה מנהל בתי המשפט הוא מנכ"ל של יחידת סמך תחת שרת המשפטים, ובפועל אין למשרד המשפטים אחריות ישירה על בתי המשפט.
|
פרסומים מחתרתיים מול פרסומים לגיטימיים
"באופן אירוני נראה כי הנוהל החדש, ובמיוחד אופן יישומו בפועל, לא רק שאינו משרת את תכלית החוק אלא במידה רבה הוא מנוגד לה. "כלי התקשורת המסורתיים מכבדים את איסורי הפרסום על פי החוק, הבעיה היא בפרסומים 'מחתרתיים' או ברשתות חברתיות, שם המפרסמים אינם מכבדים את האיסור בחוק, וספק אם הם כפופים לו. בקביעת הנוהל החדש אולי רצו להתמודד עם בעיית הפרסומים המחתרתיים, אבל הם פוגעים בכלי התקשורת המסורתיים, דווקא אלו המכבדים את איסורי הפרסום, ואשר דיווחיהם אודות מעצרים וחקירות פליליות הם אמינים, אחראיים ובעלי חשיבות ציבורית מובהקת. "כאשר חוסמים באופן גורף כל ידיעה אפילו על עצם קיומו של הליך, לעיתונאים אין אפשרות אפילו לדעת אחר מה לעקוב, וזאת בלי קשר לכך שהשם של העצור נותר חסוי. לפיכך, התחושה היא, שהנוהל פוגע בחופש המידע והעיתונות יתר על המידה, וספק אם בכלל מגשים את תכליתו המקווה". עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח "מתיאור הדברים נראה שהבעיה נעוצה בהתאמה של נט המשפט. ראשית, נדרשת התאמה של המערכת כך שאפשר יהיה לחשוף את התיק ואת ההחלטות בו ללא חשיפת פרטים שחוסים תחת הצו. שנית, נדרשת פרוצדורה טכנולוגית שתאפשר ביטול מהיר של החסימה מרגע שאיסור הפרסום מתבטל.
|
