 |
| שרת המשפטים איילת שקד: "בשעה טובה הצלחנו להגיע להסכמות" |
שרת המשפטים איילת שקד תעלה תיקון לחוק הפרת אמונים ומרמה לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב. לדברי השרה שקד, "הנוסח ימתח קו ברור יותר בין מעשים שמהווים עבירה פלילית לבין מעשים שיכולים לעלות כדי עבירה משמעתית בלבד".
כיום החקיקה אינה מגדירה את גבולות העבירה של מרמה והפרת אמונים באופן ברור, והעבירה שמטרתה להיאבק נגד שחיתותנגועה בעמימות יתר. לפי החוק כיום, "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
במשך השנים יצרה הגדרה זו חוסר ודאות לגבי הגדרתה של פעולה שלטונית פסולה. בשנת 2009 משרד המשפטים גיבש הצעת חוק אלטרנטיבית, אך היא לא קודמה לחקיקה.
שרת המשפטים שקד מובילה כעת את חידוש המהלך. הנוסח המוצע שיובא לאישור ועדת השרים גובש לאחר עבודת מטה וסדרת דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה שי ניצן, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) רז נזרי תוך התייעצות עם הסנגוריה הציבורית, ובשים לב לעבודת מחקר בנושא של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר.
 |
| עבודת מחקר. פרופ' מרדכי קרמניצר |
הצעת החוק החדשה מציעה את שינוי הגדרת העבירה באופן הבא:
(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, המשפיע או העשוי להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב.
(2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב של עובד הציבור, אשר ניתנה לו, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין.
(3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע לאחר, והכל לשם הפקת טובת הנאה לעובד הציבור או לקרוב.
"מידע פנימי" הוא מידע שלא פורסם לציבור ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשומרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם.
(4) יצירת מצג שווא כלפי רשות מרשויות השלטון וגוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין ומי שפועל מטעמם, או מסירת דיווח כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע מהותי שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי בכוונה לרמות.
(5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד ציבור לאדם שאינו עובד ציבור, הנזקק לשירותיו כעובד ציבור, והכל כשיש בכך כדי להשפיע על זכויותיו של אדם, לרבות הסתרת מידע מהותי בעניין.
(6) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה חמורה, שיטתית או מתמשכת מדין או נוהל המחייבים אותו, שפגע פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו עובד הציבור מופקד.
שרת המשפטים שקד: "מעל שש שנים של עבודת מטה הסתיימו ובשעה טובה הצלחנו להגיע להסכמות על הגדרת העבירה החיונית הזו. מטרת החקיקה למתוח קו ברור יותר ומוגדר יותר בין מעשה שמהווה עבירה פלילית לבין מעשה שיכול לעלות כדי עבירה משמעתית. החוק, שהיה עד היום עמום, ייתן בהירות רבה יותר כך שמצד אחד עובדי ציבור המועלים בתפקידם יועמדו לדין, ומאידך ממלאי תפקיד בשירות הציבורי יפסיקו לחשוש בעת ביצוע עבודתם שמא יועמדו לדין על עבירה שאיננה יודעים אם ביצעו או לא. תיקון זה יסייע בשמירה על ערכי טוהר המידות ואמון הציבור ויקדם את האינטרס הציבורי על כל רבדיו".
