 |
| מוחמד חמד, השבוע, בביתו שבכפר עינבוס |
זה קרה לפני כ-14 שנים. נסארין סאכור, תושבת הכפר עינבוס ליד צומת תפוח, חזרה אל ביתה והפתיעה פורץ. סאכור, שהיתה בהריון מתקדם ונשאה ברחמה תאומים, ניסתה להבריח את הפורץ ככל הנראה, שכן זמן מה לאחר מכן הגיעו אל הבית בעלה של סאכור, ואיתו אחיה הצעיר, אז בן 16, מוחמד חמד שמו. המראה שנגלה לעיניהם כבר בכניסה לבית היה זה: סאכור ההרה מתבוססת בדמה על הרצפה, ולצידה יושב בנה בן השנה, שהיה עד לרצח המזעזע.
המשטרה הפלסטינית פתחה בחקירה, והצליחה לעצור חשוד ברצח שזעזע את הכפר כולו. אלא שהזמן חלף, והחשוד ברצח הצליח לברוח מבית הסוהר הפלסטיני בו היה עצור וחצה את הגבול לישראל כשוהה בלתי חוקי. חמד, שהיה כאמור נער צעיר כאשר אחותו נרצחה, החליט לנהל "חקירה" משל עצמו. במשך כשנתיים, הוא ואחרים, ביניהם גיסו (בעלה של נסארין), חיפשו אחר מידע שיוביל אותם אל מקום המסתור של החשוד ברצח. "החקירה" העצמאית של חמד נשאה פרי. הוא קיבל מידע על כך שהחשוד ברצח שנמלט מהכלא הפלסטיני שוהה בדירת מסתור בעיר יפו.
בראשית חודש פברואר 2007 הצליחו חמד ואחרים, ביניהם גיסו, להיכנס לשטח ישראל ולאתר את דירת המסתור של החשוד ברצח. הם הצטיידו בסכינים ובפטיש כבד, ופרצו את דלת הדירה וחלונותיה, במטרה ללכוד את החשוד ברצח, לחטוף אותו, ולהחזיר אותו לכפר עינבוס, בכוונה להשלים את הנקמה "בבית". כאשר החשוד ברצח החליט להיאבק בהם, הם היכו אותו בראשו בפטיש ודקרו אותו בסכינים. הוא מת במקום.
חמד היה בין האנשים שנעצרו בפרשה על ידי המשטרה בחלוף כחודש. הוגש נגדו כתב אישום, ובמסגרת הסדר טיעון הוא הודה במיוחס לו ונשפט ל-15 שנות מאסר. ערעור שלו על חומרת העונש לבית המשפט העליון נדחה והוא הועבר לריצוי מאסרו בכלא "שיטה".
 |
| כל מסלולי השיקום האפשריים. כלא שיטה |
ותודה לשירות בתי הסוהר
לא פעם נשמעות טענות בישראל על כך שגופים ממסדיים בישראל, כמו מערכת הבריאות למשל, משקיעים "יותר מדי" בחולים פלסטינים המגיעים משטחי אוייב שמהם מגיע גם הטרור. טענות דומות מושמעות גם כלפי שב"ס והיחס המופלג שניתן לאסירים פלסטינים בטחוניים – מבחינת מזון, תנאי לימוד וכדומה. ובכן, לגבי חמד, לא בטוח שהוא קיבל בכלא הישראלי יחס טוב יותר מזה שמקבלים אסירים ישראלים, אבל בטוח שהוא ניצל את היתרונות של הכלא הישראלי עד תום.
לאחרונה, אחרי שריצה שני שליש מעונשו, הגיש חמד בקשה לשחרור מוקדם. הסנגורית שלו, עו"ד רותם טובול, גוללה בפני הוועדה את אחד מסיפורי השיקום היותר מוצלחים שנשמעו בוועדות השחרורים בתקופה האחרונה: בחור צעיר בן 19, דובר ערבית בלבד, שנכנס לכלא כשהוא אינו יודע קרוא וכתוב, עבר את כל המסלולים הטיפוליים, השלים 12 שנות לימוד ואפילו נמצא בעיצומם של לימודים לתואר ראשון במדעי החברה. לבקשת השחרור של עו"ד טובול צורפה חוות דעת גורמי הטיפול מהכלא, ממנה עלה כי האסיר, כיום בן 30, הוא אדם אינטלגנט ובעל יכולות, ש"הצליח לנצל את המאסר על מנת לקדם את עצמו".
חוץ מהמסלולים הטיפוליים, הפך למנהל עבודה במפעל קרטונים, ואפילו תמך באסירים אחרים שהיו מטופלים בתוכניות הכלא. בטיפול שלו עצמו, הביע חרטה על מעשיו והזדהות עם משפחת הקורבן. אפילו מנהל כלא "שיטה" סיכם את חוות דעתו כך: "לאור היכרות חיובית ארוכת השנים עם האסיר, מומלץ על שחרורו המוקדם".
 |
| עו"ד רותם טובול |
אל מול הבקשה לשחרור מוקדם התייצבה המדינה, באמצעות נציג הפרקליטות עו"ד עמוס דניאלי, שטען כי מאחר ומדובר בתושב הרשות הפלסטינית, הרשות לשיקום האסיר לא הכינה עבורו תוכנית שיקום. אמנם הוגשה לוועדה תוכנית שיקום של חברה פרטית, אולם לדברי עו"ד דניאלי, לא ניתן יהיה לפקח על יישומה בפועל. כמו כן, נציג הפרקליטות ציין כי משפחת הקורבן – זה שהסתתר ביפו – מתנגדת בכל תוקף לשחרור המוקדם של חמד, לא רק בגלל הכעס עליו, אלא גם מחשש שחזרתו אל הכפר "תדליק" שוב את הסכסוך בין המשפחות ותביא לקורבנות נוספים.
חמד, שקיבל את רשות הדיבור בפני הוועדה, הביע חרטה על מעשיו פעם אחר פעם. כאשר נשאל איך הוא יכול להבטיח שלא יחזור על עבירות כה חמורות, הוא השיב בעברית רהוטה: "התבגרתי. היום אני לוקח אחריות על המעשים שלי ומודע לעצמי ולסביבה. יש לי יכולת להתמודד עם החיים, יש לי מלא כלים שאני יכול להיעזר בהם בסביבה שלי. אני יכול להתמודד היום עם מצבים קשים… הכלא נתן לי המון".
לחברי ועדת השחרורים – אסתר קהתי, חוה טרטקובסקי-שמשי ומיטל שוואט – הדיון הראשון הזה הספיק. הם ציינו לשבח את התהליכים שחמד עבר בתוך הכלא הישראלי, ואת העובדה שניצל את המאסר לשינוי משמעותי בחייו. הם הוסיפו גם, כי אף גורם טיפולי או בטחוני לא ציין כי במידה וחמד ישתחרר הוא עשוי להיות מסוכן. לכן הם הורו על שחרורו המוקדם של חמד, והעברתו בחזרה לשטחי הרשות הפלסטינית. במסגרת תנאי השחרור הוא חייב לחתום מדי חודש בתחנת המשטרה הישראלית הסמוכה לביתו, ולעמוטד בקשר עם גורמים טיפוליים שנקבעו לו.
עו"ד דניאלי ביקש לעכב את החלטת הוועדה בשבעה ימים, על מנת להגיש עליה ערעור, אבל ערעור לא הוגש, וחמד חזר לכפר הולדתו עינבוס.
