שר האוצר כחלון מגייס את המפכ"ל קראדי למשא ומתן עם גמלאי השוטרים

השר כחלון והמפכ"ל לשעבר קראדי

שבועיים לפני המועד שקצב בית הדין לעבודה למדינה להודיע על עמדתה בעניין קיום פסק הדין המורה לשלם לשוטרים ולסוהרים תוספות רטרואקטיביות במיליארדי שקלים, הדרך להסדר נראית עדיין רחוקה והאוצר לא זנח את הערעור שהגיש לבית המשפט. בינתיים, קבוצות שונות של שוטרים, בני משפחותיהם וגמלאי כוחות הביטחון, חלוקים ביניהם על דרכי המאבק. בהקשר זה יש שתי קבוצות עיקריות: נשות השוטרים, בראשות רווית דיין; והקבוצה בראשות אושרה אסף, עופר אשקורי ואחרים.

הקבוצה בראשות אסף, המורכבת מגמלאי משטרה, מובילה את ניסיון המשא ומתן והשיחות עם שר האוצר משה כחלון ואנשי ראש הממשלה. כנגד דרך ניהול המו"מ נשמעים קולות ביקורת ואופוזיציה, ובצידם מתקיימות פעולות מחאה רבות.

טטיאנה שמרי-רובינשטיין, אשתו של סגן ניצב רונן שמרי, קצין החקירות של מרחב דן, הפעילה בפורום משפחות השוטרים, אומרת כי דרישתן המרכזית היא שינוי החוק כך שיאפשר הקמת ועד לשוטרים. את הקבוצה מובילות שורת נשים צעירות, ודף הפייסבוק שלהן תחת הכותרת "זכות ההתאגדות" זכה לתמיכת 17 אלף שוטרים ובני משפחותיהם.

"הקבוצה קמה לפני שלוש שנים, אחרי מערכת צוק איתן", מספרת שמרי. "קמנו מתוך מצוקה של נשות שוטרים שהיו לבד בזמן המלחמה. השוטרים היו בשטח, והנשים נשארו מאחור לבד עם הילדים. אז נוצרה קבוצת תמיכה. אחר כך הגיעה מחאת האתיופים הגדולה, שם ראינו הפגנה אלימה ופגיעה בשוטרים. כמשפחות שוטרים הבנו שהפיתרון יבוא מהקמת איגוד מקצועי, שיגן על זכויותיהם, ולא רק הכלכליות. יש בעיות רבות, שרק איגוד לטעמנו יוכל לפתור. אנחנו רואים את זה עכשיו עם שבעה אחוז מהשכר שנגזל (עקב אי הצמדת שכר השוטרים לתוספות של אנשי הקבע). אם היה איגוד, ואם אפשר היה להשבית חלק מהמשטרה או לעשות מעשים שהם קצת יותר פרובוקטיביים – דברים היו נראים אחרת", אומרת שמרי.

טטיאנה שמרי. "יש לנו גם פעולות אחרות בארסנל"

לדידה שוטרים יכולים לשבות: "כמו שרופאים שובתים, וכמו מד"א וכיבוי אש ששובתים. כאשר הכיבוי שובת, עדיין מכבים שריפות, ומשביתים את המנהלי. לשם אנו חותרים".

איסור ההתאגדות על שוטרים כרוך בהחלטת ממשלה ישנה שהצהירה על השוואת התנאים במשטרה ובצה"ל. בפועל, מדובר בישראבלוף. "לצה"ל יש את משרד הבטחון עם המשאבים הכי גדולים שהמדינה יודעת להעמיד. לשוטרים אין את זה", אומרת שמרי. "שוטר עובד מבוקר עד ליל, לילות, חגים ושבתות ולא מקבל 200 אחוז כמו עובד חברת חשמל. אם תעשה חשבון, בסוף תגיע למשכורת של עובד קבלן, כאשר השוטר מסכן את החיים שלו. אז אנו חושבים שאיגוד מקצועי יכול לעשות שינוי גדול. אם לא תהיה ברירה, נגיש בג"צ בעניין". 

על רקע המאבק לקיום פסק הדין של בית הדין לעבודה ולקבלת ההצמדה בשיעור שבעה אחוז לשכר אנשי הקבע וגמלאי צה"ל למפרע משנת 2006 – נשות השוטרים עורכות בשבועות האחרונים שורת פעולות מחאה מול בתיהם של השר כחלון ופקידים בכירים, כולל מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שמונה לעמוד בראש ועדה לפיתרון העניין. "אנחנו מפגינות בכל מקום שבו צריך להעביר את המסר", אומרת שמרי, אבל מספר הפעילות והפעילים האמיתיים במאבק לא גדול. ההפגנות מונות פה עשרות אנשים, שם 200 איש ב"הפגנה גדולה" מול משרד ראש הממשלה. "לפעמים אנחנו גם מפגינות 10 בנות מתחת לבית של שי באב"ד (מנכ"ל האוצר). אנחנו באות עם מגאפון ועושות הרבה רעש. למה אין השתתפות גדולה יותר? אני חושבת שזה עניין מנטלי. זה טבוע בדי-אן-איי שלנו להיות פחות פרועים ומופרעים, אבל אם לא תהיה לנו ברירה, יש לנו גם פעולות אחרות בארסנל. אנחנו לא נשרוף את המועדון, אבל בשנות ה-70 כששוטרים נאבקו על הקמת ועד, הנשים הביאו את הילדים הקטנים לתחנות, והשאירו אותם שם. יש עוד דברים קיצוניים שאנו יכולות לעשות. אנו סמוכות ובטוחות שהכסף מגיע לשוטרים בדיוק כמו שהוא מגיע לאנשי צה"ל. שקל לא פחות".

ניגוד עניינים?

צבי צור, קצין משטרה (רפ"ק) בגמלאות ופעיל ציבור, שקולו נשמע במאבק למען תנאי השוטרים לאורך השנים, התקומם בשבוע שעבר בעקבות הדיווח על כך שבפגישת משא ומתן בין אושרה אסף ופעילים אחרים לשר כחלון צורף אל צוות הנושאים ונותנים מול האוצר – המפכ"ל לשעבר משה קראדי.

צור סבור כי קראדי, הנושא בתפקידים ניהוליים בקבוצת דלק של יצחק תשובה, נמצא בניגוד עניינים ואינו יכול לייצג את השוטרים ואת גמלאי הארגון במאבק על שכרם – מהסיבה הפשוטה שקראדי מקורב אישית לשר כחלון. ערב הבחירות הקודמות לפני שלוש שנים, פורסם כי כחלון, שהקים אז את רשימתו העצמאית "כולנו", שקל את צירוף קראדי לרשימה לכנסת. בכנסי פעילים שערך כחלון לפני הבחירות, קראדי השתתף כחבר, נואם ותומך קרוב. מעבר לכך סבור צור: "קראדי אינו ראוי. הוא סיים את תפקידו כמפכ"ל בהתפטרות – רגע לפני הדחה בעקבות מסקנות ועדת זיילר, והשנה שבה הוא היה עדיין מפכ"ל, 2006, היא אותה שנה בה החל הגזל מצד המדינה, ושכרם הופרד בפועל משכר אנשי הקבע".

מעבר לציוות הפרסונלי של קראדי, כמו גם של ניצב בדימוס דני חן, למו"מ בין נציגי השוטרים (מ"קבוצת אושרה אסף") לאוצר, תמה צור על עצם המו"מ המתנהל. "פסק הדין של בית הדין לעבודה מחודש יוני קבע את כל מה שמגיע לשוטרים ולגמלאים מאז שנת 2006", הוא מזכיר, "ממתי מנהלים מו"מ אחרי החלטת בית משפט? בדרך כלל עושים מו"מ לפני החלטת בית משפט". לפי דיווחים שהגיעו לצור, הוא חושש כי המגמה במו"מ היא להתפשר, כך שהמדינה תמשוך את הערעור, אבל השוטרים והגמלאים יקבלו רק כמחצית מהמגיע להם. בינתיים פועל צור לכנס דיון בנושא בוועדת פנים של הכנסת.

צבי צור. "ממתי מנהלים מו"מ אחרי החלטת בית משפט?"

אושרה אסף, שמדלגת בקלילות חזרה למאבקים ציבוריים לאחר השותפות עם רונאל פישר, אומרת כי השתכנעה בפגישה עם כחלון מכנות כוונותיו, ומה שמעכב את הסיכומים הוא "רק" מציאת מקור תקציבי לשלם לשוטרים ולגמלאים את שבעה מיליארד השקלים (ברוטו) שהחסירו מהם בעשור האחרון. אסף מעריכה כי עד מועד היעד להודעת המדינה לבית הדין, באמצע דצמבר, יסוכם המתווה כך: האוצר יתחייב להתחיל לשלם בשוטף את תוספת השכר (שבעה אחוז) עבור ההצמדה לשכר אנשי הקבע, אך התשלום הרטרואקטיבי על השנים שעברו יידחה וייפרס לפעימות. האם גם ישולם כולו? את זה נותר לראות.

יועצת התקשורת של אסף מסרה בתגובה לטענות בענין שילובו של קראדי במשא ומתן כי "אם לקראדי יש קשר ישיר עם שר האוצר, אני רואה בכך רק יתרון. לקראדי אכפת מהפקודים שלו לשעבר, והוא מנסה לקדם את העניין". לדבריה, "מצער שמחלוקות פנימיות בין הארגונים פוגעות במאבק".

עוול מתמשך. גלעד ארדן

והיכן קולו של השר לבטחון פנים, גלעד ארדן? בימים האחרונים הוא הביע תמיכתו במאבק ובמכתב חריף למנכ"ל משרד ראש הממשלה גרונר, כתב: "למרות הניסיון המתמשך להתכחש לחובה לקיים החלטות… הוצע על ידי להתדיין בתום לב במטרה להגיע להבנות. לצערי, הצעות אלו נדחו פעם אחר פעם. כשר לביטחון פנים אני מופקד בין היתר על שמירת זכויותיהם של ציבור בלתי מיוצג של משרתי כוחות הביטחון העושים ימים כלילות למען בטחון המדינה. נוכח זאת, בדעתי להמשיך ולעשות הכל על מנת לשים קץ לעוול המתמשך של אי החלת תוספת השכר במשטרה ובשב"ס".