שקד: "שלטון הפקידים" ניצח את שלטון הרוב

איילת שקד. "הפקידות רק נחזית כנייטרלית וחסרת פניות"

"המערכת הפוליטית שלנו מידרדרת משיטה המבוססת על עקרון שלטון הרוב לשיטה המבוססת על עקרון שלטון הפקידים". שרת המשפטים איילת שקד ממשיכה לקדם את "אג'נדת המשילות וההתנגדות לעודף משפטיזציה" שלה, וממשיכה להתריס ולחבוט בגורמים שלשיטתה מגבילים את כוחו של השלטון. פעם זהו בית המשפט העליון ששם מקלות בגלגלי המערכת הפוליטית, פעם אלה חברי הכנסת המייצרים "עודף חוקים", ועכשיו – שלטון הפקידים בו היא עסקה במושב הפתיחה החגיגי של כנס לשכת עורכי הדין באילת.

שקד לא פירטה לאילו "פקידים" היא מכוונת בדיוק את ביקורתה – האם למשל לאנשי משרדה? אולם פרקליט המדינה שי ניצן מצא צורך להשיב לדבריה ישירות ואף היועץ המשפטי לממשלה השיב לה באופן עקיף.

שקד פתחה בציטוט של עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מספרה "בירוקרטיה כפוליטיקה": "הרשות המחוקקת נתפסת בטעות כרשות המרכזית ביותר וכמי שאחראית לקביעת סדרי העדיפות הלאומיים. לטענתי, המנהל הציבורי ירש את הבכורה והפך לרשות המרכזת בידיה כוחות וסמכויות אין ספור", כתבה עו"ד זילבר. "אמנם, הרשות המחוקקת אמורה ליהנות מבסיס הלגיטימציה הרחב ביותר, שכן היא נבחרת ישירות על ידי הציבור, ואולם האימרה העממית 'מי שמצביע – משפיע' אינה בהכרח נכונה עוד. גלומה בה אשליה. עיקר ההחלטות המכריעות לגבי חלוקת המשאבים בחברה וגיבוש המדיניות הציבורית נעשים יום יום, על ידי המינהל הציבורי, על ידי אנשי מקצוע בירוקרטיים הנתפסים כמנותקים ממוקדי המאבק בין קבוצות האינטרס המגוונות".

איילת שקד ואפי נוה

שקד הטיחה: "הפקידות רק נחזית כנייטרלית וחסרת פניות. בשנת 2017 אנחנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטרליות ומקצועיות, ובשם ערכים אלה נאבקים לא פעם לסיכול יוזמות הממשלה, משל ישבו בספסלי האופוזיציה וביקשו לייצר אלטרנטיבה שלטונית". לדבריה, "הם" עושים זאת "באמצעות תדרוך עיתונאים, הדלפות, מכתבים ולאחרונה אף בהופעות פומביות… הפקידות התנתקה מתפקידה המרכזי, שהוא יישום מדיניות הדרג הנבחר". יתרה מכך, לדבריה "הפקידות חותרת תחת בחירת הציבור. תוצאות מערכת הבחירות משפיעות על חיינו פחות מכפי שעושה זאת החלטתו של מי שנתמנה על תחום מנהלי מסוים… הכוח הפוליטי עבר מנבחרי הציבור שקיבלו ייפוי כוח מהעם לשכבת פקידות שמעולם לא נבחרה".

"מי שיקרא את הקוד האתי החדש שפרסמה נציבות שירות המדינה, לא יאמין שקיימת ממשלה בישראל", אמר שקד. "חזון הפקידות מודל 2017 מוציא את הדרג המדיני מחוץ לתמונה. הנאמנות לציבור, זו שעוברת ללא תיווכם, ומעל לראשם, של נבחרי ציבור, היא הערך הראשון במעלה ואילו קידום מדיניות השרים היא הערך המופיע במקום ה-15 מתוך 23 ערכים שמפורטים במסמך. מי שהציבור בחר בהם וביקש לראותם כקובעי המדיניות מטעמו – כלל אינם רלוונטיים בחזון הפקידים". את גישה זו מכנה שקד "עגל הזהב". בדבריה, מחתה על כך כי בכל פעם בה הקוד האתי מתייחס ליישום מדיניות הממשלה, צויין בצמידות, גם הצורך בכיבוד החוק. לטענתה, "הפוליטיקאי הישראלי, לפי הפקידות הבכירה, חשוד באופן אוטומטי ועד שלא תוכח חפותו, בכך שהוא מבקש לקדם מדיניות שלא כחוק". 

שי ניצן. "גאה להיות פקיד"

פרקליט המדינה שי ניצן אמר: "שמעתי בעניין רב את השרה שהסבירה מה דעתה על הפקידים, ואני גאה להיות פקיד. אני רואה בי ובחבריי שליחי ציבור. אני רוצה לומר לך, אני עובד ציבור כמעט שלושה עשורים ואנו רואים כייעוד להגשים את מדיניות הממשלה הנבחרת. העובדה שבקוד האתי נכתב מספר פעמים שמדיניות הממשלה תוגשם תוך כיבוד החוק – לא זו בלבד שאני לא רואה בכך גנאי אלא אני רואה בכך שבח".

ניצן התייחס גם לביקורות על הפרקליטות בנושא הסדרי טיעון ולטענות כי הפרקליטות פועלת במשוא פנים, מפלה לטובה מיוחסים ואישי ציבור, או לפי ביקורות אחרות רחמנית מדי. "מי שמקשיב לביקורת יכול להתרשם כאילו הפרקליטות היא גוף שמטרתו ושאיפתו היא להקל עם הפושעים. מדובר בסיסמאות ריקות מתוכן", אמר ניצן, "בעת בחינת האפשרות לכריתת הסדר טיעון נשקלים שיקולים רבים. לא תמיד קל להסביר זאת לציבור. הנימוק הראשון נוגע לוודאות ההרשעה. כדי להרשיע אדם נדרשת רמת הוכחה גבוהה מאוד וקשה להשגה. סיכון מסוג זה אינו פשוט – מדובר באפשרות שהאינטרס הציבורי ייפגע אם אדם שביצע עבירה יצא זכאי. זו עלולה להיות פגיעה חמורה בערכי הצדק. לפיכך, לעתים, אנו מסכימים להסדר טיעון.

"במקרים אחרים, הסיבה לכריתת הסדר היא דווקא הרצון להתחשב במידה המירבית בנפגעי העבירה. חשוב לזכור גם את החשיבות הציבורית שיש ללקיחת אחריות והודאה מצד נאשם, וזאת בפרט כאשר מדובר באישי ציבור ודמויות בעלות השפעה וסמכות. יש קהלים בהם אם איש הציבור לא יודה, ימשיכו לצעוק 'הוא זכאי, הוא זכאי'. נימוק רביעי ומרכזי מאוד לעריכת הסדרים, עניינו בחסכון עצום במשאבים ובעובדה שהמערכת תקרוס כליל אם כל המשפטים ינוהלו עד תומם.  אם במקום 10 תיקים עם 'צדק מושלם', נצליח למצות את הדין ב-100 תיקים שיקדמו את הצדק גם באופן פחות מושלם, המשמעות היא לדעתי, שהצלחנו טוב יותר במטרתנו להשיג יותר צדק רוחבי".

ניצן השיב לטענות על הסדר הטיעון עם נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס יצחק כהן, שהודה בהטרדה מינית. בית המשפט דחה את ההסדר, שסידר לכהן סיום ההליך באי-הרשעה. "במקרה זה, שיקול מרכזי שעמד לנגד עינינו היה הרצון למנוע מהמתלוננת את הצורך לעלות לדוכן העדים ולהעיד על העבירה שביצע בה השופט. לא בכדי המתלוננת הסכימה להסדר אליו הגענו", טען ניצן.

היועמ"ש מנדלבליט עם ראש הלשכה נוה. "פתרונות יצירתיים לשאלות מורכבות"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ענה אף הוא, בעקיפין, לשרה שקד, והביע התנגדות להצעות חוק שגם אם אינן עולות ביוזמתה, מזוהות עם המגמה הרעיונית-פוליטית שלה. "שלטון החוק נדרש להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בתקופה האחרונה", אמר מנדלבליט. "ניתן להזכיר משל את היוזמה למנוע – בחוק של הכנסת – מהיועץ המשפטי לממשלה, להתייצב בפני בית המשפט בהליכים משפטיים שבהם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת לעמדת הדרג המדיני. בהתאם לתפיסת עולמי המקצועית, המצבים הללו – בהם היועץ המשפטי לממשלה קובע כי קיימת מניעה משפטית מפני פעולה מסוימת אותה מנחה הדרג המדיני לבצע, הינם בגדר חריג שבחריג. נקודת המוצא היא שהיועץ המשפטי נדרש לסייע לדרג המדיני לממש את מדיניותו במסגרת החוק. במסגרת זו, נעשים מאמצים לא פשוטים למצוא פתרונות משפטיים, גם יצירתיים, לשאלות מורכבות. הקביעה כי קיימת מניעה משפטית היא חריגה, ומיוחדת לאותם מקרים חמורים בהם הפעולה המבוקשת פוגעת בזכויות יסוד מוגנות. ודווקא במקרים החריגים והקשים הללו, מבקשת הצעת החוק להשתיק את היועץ המשפטי לממשלה, פן עמדתו חלילה תוצג בפני בית המשפט".

לדברי מנדלבליט, "הצעה אחרת שיש בה להחליש את שלטון החוק, היא זו הקובעת כי יועצים משפטיים של משרדי הממשלה יהיו משרת אמון של השר, בדומה למנכ"ל המשרד או למשנה למנכ"ל. מדובר למעשה בהצעה לביטול הפונקציה של ייעוץ משפטי למשרדי ממשלה, שכן אין שום ערך ליועץ משפטי שאיננו יכול לתפקד גם כשומר סף, הואיל ולא מתקיימות בו דרישות היסוד של עצמאות שיקול הדעת המשפטי. ההצעה הזו, בדומה לקודמתה, משקפת הבנה שגויה של מושג המשילות… דמוקרטיה היא לא רק שיטת בחירות. דמוקרטיה מחייבת איזונים ובלמים בין רשויות השלטון השונות, על מנת להבטיח שערכיה הבסיסיים יישמרו. האלטרנטיבה לשלטון החוק היא 'שלטון החזק'. שלטון החוק הוא לא רק כיבוד הכרעת הרוב, שעלולה כפי שלמדנו מן ההיסטוריה להפוך לעריצות הרוב".

השופטת נאור. "הישג שאין להקל בו ראש"

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, המסיימת את כהונתה בעוד כחצי שנה, עלתה בנימה אחרת והודתה לשרה שקד, כמו גם ללשכת עורכי הדין בראשות אפי נוה, על שיתוף הפעולה הפורה עם מערכת בתי המשפט.

"בשנתיים האחרונות, מאז מינויה של שרת המשפטים, הצלחנו בכוחות משותפים לבחור קרוב ל-200 שופטים", אמרה הנשיאה נאור. "זהו הישג שאין להקל בו ראש. היו לעתים חילוקי דעות בוועדה לבחירת שופטים, ואולם דווקא חילוקי הדעות והעובדה שאלו לא הביאו לשיתוק בפעולת הוועדה אלא למינויים של קרוב ל-200 שופטים, כל אלה מעידים כי שיטת בחירת השופטים בישראל היא שיטה פלורליסטית, איכותית ומקצועית".