 |
| נחום בן יצחק |
בית המשפט העליון הפחית שלוש שנים מעונשו של נחום בן יצחק, שהורשע בהריגת החייל איציק מור ובפציעתו הקשה של צעיר נוסף בתום בילוי במועדון "ואן גוך" בירושלים באוקטובר 2009.
על הריגתו של מור מדקירות הועמדו לדין שניים, שהואשמו בהריגה בצוותא: בן יצחק וחברו אוהד דדון. בית המשפט המחוזי זיכה את דדון מכל עבירה, ואילו את בן יצחק הרשיע כמבצע היחיד של ההריגה וגזר עליו 13 שנות מאסר בפועל. שופטי בית משפט העליון – דפנה ברק ארז, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן – דחו את מסקנות המחוזי וקיבלו את עמדת הסנגורים, עו"ד קובי בן שעיה ועו"ד אבי כהן, לפיה קיים ספק סביר בשאלה מיהו הדוקר מבין השניים – דדון או בן יצחק – ופסקו כי מדובר בהריגה בצוותא.
לאור העובדה שדדון זוכה מכל עבירה והמדינה לא הגישה ערעור, דבר שעליו בית המשפט העליון מותח ביקורת, הוחלט להפחית את עונשו של בן יצחק ל-10 שנות מאסר כדי שלא ליצור פער גדול מדי מול אי ענישתו של דדון.
יצוין כי דדון הוא אחיינו של הקבלן יאיר ביטון, בעלי חברת ב.יאיר, גיבורן של פרשות פליליות. סנגורו של דדון היה עו"ד רונאל פישר – מי שייצג גם את הדוד. לפני שנה דווח בחדשות ערוץ 10, על רקע התפוצצות פרשות השוחד המרובות בהן מעורב לכאורה הצמד פישר-ביטון, כי אחד מחוקרי המשטרה הוקלט על ידי בת משפחה של בן יצחק, כאשר סיפר לה על הצעת שוחד לכאורה שקיבל ממקורב לביטון תמורת שינוי עדותו בתיק ההריגה של מור. לפי הדיווח, הקלטת החוקר נמסרה למח"ש. מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר כי התיק בסטטוס "בדיקה", לא חקירה, ועדיין נבחן לקראת קבלת החלטה.
 |
| המנוח. איציק מור |
אי נוחות כבדה
כתב האישום לא קבע מי מבין השניים דקר וייחס לשניהם הריגה בצוותא. השופט יורם נועם החליט כאמור להרשיע את בן יצחק בלבד, כאשר הראיה החזקה ביותר היתה "התוודותו" בפני דדון ובת זוגו ל'; כאשר השלושה נמלטו יחד מהמקום, הוא אמר להם: "דקרתי שלושה אנשים, נראה לי שאחד מהם מת". כעבור מספר שעות, דדון התייצב במשטרה, ואילו בן יצחק נמלט למשך חודשיים.
שופט בית המשפט המחוזי ואף שופטי העליון התקשו לתת אמון בהסברו של בן יצחק כי הסכים לבקשת חברו דדון, "לקחת אחריות על הדקירה" בפני חברתו ל'. אולם לנוכח שינויים בגרסאות ל', שופטי העליון קיבל את טענת הערעור, כי לכל הפחות קיים ספק באשר לזהותו של הדוקר.
 |
| אוהד דדון (צילום מסך חדשות 10) |
ל' העידה בתחילה, כי בן יצחק דקר את מור, אולם מתמחה בפרקליטות מחוז ירושלים היתה עדה, ימים ספורים אחרי הגשת האישום, לשיחת אוטובוס אקראית בין ל' לחבריה, בה שמעה את ל' מספרת כי שיקרה בחקירתה, וכי חברה דדון הוא הדוקר. אחר כך חזרה על גרסתה המאוחרת הן במשטרה (בעקבות תרגיל חקירה שעשו לה) והן בבית משפט.
דדון עצמו לא הכחיש את מעורבותו בתגרה לכל שלביה, ובהימלטות והשלכת הסכין (הגם שטען כי היה בעל חלק סביל יותר לעומת בן יצחק). על יסוד זאת, קבע שופטי העליון כי פסיקתם באשר לביצוע בצוותא אינה סותרת קביעות עובדתיות של המחוזי, אלא רק את מסקנתו – לזכות את דדון מעבירה.
 |
 |
 |
| שופטת ברק ארז | שופט רובינשטיין | שופט ג'ובראן |
"מקרה זה טומן בחובו מורכבות מיוחדת לנוכח הכרעת בית המשפט המחוזי, בנסיבות של זיכוי מוחלט של אחד המעורבים באירוע והרשעתו של האחר", כתב השופט רובינשטייין. "תמהנו מאוד על העובדה שלא הוגש ערעור על זיכויו של אוהד (דדון)".
על העובדה כי בית משפט עליון, בניגוד למחוזי, אינו קובע מי דקר, ועדיין מייחס הריגה בצוותא לאחד, כאשר האחר כבר זוכה, כותב השופט רובינשטיין כי הגם שתוצאה מעוררת "אי נוחות כבדה", היא אינה מן הנמנעת. לדבריו, "תורת הביצוע בצוותא באה בין השאר ליתן תשובה למקרים שהקרבן מוטל לפנינו, וברי כי יד אחד הנאשמים היתה בו, אך הוכחה רק ה'שותפות".
 |
| עו"ד בן שעיה |
"במישור העקרוני, אין מניעה פורמאלית להרשעתו של אדם כמבצע בצוותא גם במקרה שבו שותפו לדבר עבירה לא הורשע באותה עבירה", כתבה גם השופטת ברק ארז. אמנם לדבריה, "אין לכחד כי… מתעורר במלוא עוצמתו הקושי הטמון באי-השוויון שנוצר לכאורה בין שני המעורבים". עם זאת, "בנסיבות העניין, הפעלת כללי השכל הישר דווקא מחייבת את הרשעתו של המערער (בן יצחק)… התוצאה ההופכית למסקנה זו – זיכוי שני הנאשמים מהריגה שבוצעה ללא ספק, אף לגישת שניהם, באירוע שבו שניהם היו המעורבים העיקריים, אינה הגיונית כל עיקר, ואף צפויה לפגוע באמון הבסיסי במערכת השפיטה… עם זאת, לנוכח אי-הבהירות שנוצרה לגבי זהותו של הדוקר, וכן כדי לתת ביטוי לשיקול של צמצום הפער בין מעורבים באותה פרשה כאשר נסיבותיהם דומות, ראוי להקל במעט בעונשו של המערער ולקבוע אותו על 10 שנות מאסר", סיכמה השופטת.
הסנגור עו"ד בן שעיה מסר: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שקיבל את טענתנו כי בן יצחק אינו הדוקר והפחית את עונש המאסר בשלוש שנים".
