 |
| רביד שרי (בפנים מכוסות) לאחר מעצרה (צילום מסך מהערוץ הראשון) |
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר (חמישי, 4.1) 10 שנות מאסר על רביד שרי בגין הריגה, הצתה, התפרצות למקום מגורים וגניבה. בכך הסתיימה פרשה שהחלה ב-2015 בהצתת דירה שכתוצאה ממנה נפטרה אורית לונדון, המשיכה עם חילופי שופטים, וכאמור הסתיימה (אלא אם יוגש ערעור) בעונש שהוטל על שרי – הזהה לזה שהוטל על שותפה לפשע, סמיח רג'בי.
השניים הורשעו בכך שבינואר 2015 פרצו בכוח לדירה של אחרת, הציתו אותה ואספו מספר חפצים בטרם עזבו את המקום. בדירה שמעל שהתה באותו זמן אורית לונדון, שהבחינה באש ובעשן וניסתה להזעיק את בעלה. כוחות ההצלה שהוזעקו לזירה מצאו את לונדון מחוסרת הכרה, ולאחר שבועיים בבית החולים היא נפטרה.
בעוד שרג'בי הודה במיוחס לו, הביע חרטה והסכים לפצות את נפגעי העבירה, שרי העדיפה לנהל משפט בו הכחישה את ההריגה וההצתה. רג'בי נידון בינתיים ל-10 שנות מאסר, 3.5 שנות מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף שקל שיועברו למשפחת המנוחה.
במשפטה טענה שרי, באמצעות סנגורה עו"ד ארז בר צבי, כי לא היא הציתה את האש, וממילא לא התכוונה להרוג אף אחד. השופט משה יועד הכהן שמע את שני הצדדים, הרשיע את שרי בעבירות שיוחסו לה, ואז נאלץ לפרוש מסיבות אישיות. לכן, את הטיעונים לעונש קיבל השופט כרמי מוסק.
התביעה התמקדה בחומרת העבירה ובתוצאה הקשה, והזכירה ששרי לא טרחה להזעיק עזרה, ואף סיפקה אין ספור גרסאות לפני שהודתה. לפיכך, התביעה ביקשה 12 שנות מאסר.
עו"ד בר צבי, מנגד, הזכיר את נסיבות חייה הקשות של הנאשמת, שעברה התעללות קשה, ואת העובדה שנגמלה מסמים ומאלכוהול, וטען כי יש להעדיף את הפן השיקומי על פני ענישה מחמירה.
 |
| אורית לונדון ז"ל |
השופט מוסק התייחס בהחלטתו לבקשות הצדדים, וציטט את הנאשמת שלכאורה לא קיבלה אחריות על מעשיה: "לא לקחתי חיים, ולא התכוונתי לקחת חיים". "לא בכדי הבאתי את דברי הנאשמת", כתב השופט מוסק. "מדברים אלה עולה חוסר חרטה מוחלט, חוסר הבנה את מעשיה, ואי נטילת אחריות כלשהיא, ולו במקצת".
מאחר שבית המשפט בחר לתת משקל להודאתו של רג'בי, השופט בחר להתחשב בנסיבות חייה של שרי ולכן גזר עליה עונש זהה. מלבד המאסר, גזר עליה גם 3.5 שנות מאסר על תנאי ו-250 אלף שקל שיחולקו בין בני משפחתה של לונדון.
עו"ד בר צבי מסר בתגובה: "אנו חושבים שנפלו פגמים בהכרעת דינו של בית המשפט הנכבד, שיועלו במסגרת ערעור שיוגש לבית המשפט העליון. בנוסף, העונשת שהושת חורג באופן קיצוני מהעונש הנהוג במקרים מסוג זה".
