 |
| בית החולים הדסה עין כרם |
פרקליטות מחוז ירושלים הזמינה לשימוע לפני העמדה לדין את מנהל בית החולים "הדסה עין כרם" לשעבר, ד"ר יובל וייס, כמו גם חמישה רופאים ואנשי צוות בבית החולים, הצפויים לעמוד לדין פלילי בגין אחריותם לרשלנות שהיה בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה.
על פי כתב החשדות, בשנת 2009 הותקן באחד מחדרי הניתוח בבית החולים הדסה ברז פחמן דו חמצני. כאשר הבחין בכך ד"ר יובל מרוז, ששימש כרופא מרדים בבית החולים, הוא חשש מהאפשרות שהברז הבודד, שנראה דומה מאוד לברז חמצן, יגרום לטעות ולהנשמה בפחמן דו חמצני בזמן ניתוח. ד"ר מרוז פנה למנהלו והתריע מפני הסיכון שהתקנת הברז כאמור תוביל לטעות ולהנשמה מסוכנת בפחמן דו חמצני. למרות התרעתו, נמשך השימוש בברז.
בינואר 2011 התממש הסיכון עליו התריע ד"ר מרוז – בניתוח של פעוט בן שנה. הפעוט, שנקלע למצוקה תוך כדי ההרדמה, הונשם באמצעות ברז הפחמן הדו-חמצני. בסיום הניתוח הוא נותר מחוסר הכרה וסבל מנזק מוחי.
החשודים באחריות לרשלנות שבהתקנת ברז הפחמן הדו חמצני הם ד"ר עוז שפירא, בעבר מנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה בבית החולים; ד"ר צ'רלס וייסמן, מנהל אגף הרדמה לשעבר; ד"ר יורם וייס, מנהל מחלקת הרדמה; ד"ר גיורא לנדסברג, הרופא המרדים בניתוח הפעוט והאח יצחק קרא, שהיה בפועל מנהל חדרי הניתוח אף שלא הוסמך לכך על ידי בית החולים.
הפרקליטות מדגישה כי גרימת הנזק הישיר לפעוט אינה מיוחסת לחשודים, שכן על פי הראיות לא ניתן לקשור חד משמעית את הנזק המוחי להנשמה המסוכנת בפחמן דו חמצני, או רק אליה. עם זאת, הרופאים, האח ומנהל בית החולים חשודים במעשה פזיזות ורשלנות, עקב הצבת ברז הפחמן והסיכון שהתממש בפועל בהנשמה המוטעית, גם אם לא ניתן להצביע חד משמעית על היקף נזקה ותוצאתה.
גם לאחר הניתוח, ולמרות שכלל החשודים היו מודעים לשימוש המוטעה בברז הפחמן הדו חמצני שאירע במהלך הניתוח, הברז נותר במקום, מוצמד לקיר חדר הניתוח, במשך ארבעה חודשים נוספים. במהלך תקופה זו, כך נטען, שב ד"ר מרוז והתריע מספר פעמים בפני מנהליו על הסכנה המתמשכת, שכבר התממשה בניתוח של הפעוט.
עו"ד חדוה לוין המייצגת את מנהל בית החולים לשעבר וייס, ועו"ד יהושע רזניק המייצג את האח האחראי על חדרי הניתוח, אמרו כי תגובתם תימסר לאחר קבלה ולימוד של החומר.
